Thursday, August 31, 2006
לכבוד חודש אלול
Rabbi Hershel Schachter:Double Standards In Our Lives
Sidney asks for "context", so here goes nothing:
Rabbi Hershel Schachter is a Talmid of Rabbi Soloveitchik at YU, yes, but his general shiurim in Gemoroh are attended by Chasidishe as well as "Litvishe/Yeshivishe" Jews. The speech was at the Young Israel of Midwood, yes, but I believe that these speeches are usually advertised to the greater Flatbush/Midwood/Kensington public and are attended as such. As a matter of fact, judging from the "Torah'dige שפראך he uses I would say that there was a large/majority Charedi crowd in attendance.
None of what he says should come as a surprise to anyone, after all, Jews, and Charedi Jews, were and still are very prevalent in the Garment and Printing industries, and included in those are "obscene magazines" and "Pritzus'dige dresses". What more can I say?
Wednesday, August 30, 2006
בלתי נכנע
A film about the persecutions and arrest of the FR and Chassidim in the USSR
39 minutes. B&W, Russian, no subtitles (yet)
Lots of historical footage, including some of the October revolution.
I still contend that Russian is a vile-sounding language, suitable for the millions of peasants who spoke and speak it. The Royal family themselves spoke French! That should count for something. I would hope one of our many Russian-speaking readers would do us all a favor and translate some of the film for us.
I'd also like to hear what you people think about the level of directing that happens here. Is it overdone?
My, how times have changed!
Reb Mordche Doovid in the Hamptons
In the good old days when the Ungers lived in Crown Heights and when they were about to leave and wanted to sell their shul things were not so "איי איי איי" between them and the Lubavitchers. [I mean RMD's father.] RMD spent the summer weeks in the Hamptons, and his religious needs were tended to by, who else? the local Shliach, Leibel Baumgarten, a relative of RMD, who brought Bochurim to complete the Minyan. In other words, if not for them וואלט מען געדארפט ברענגען באבאווער בחורים to the Hamptons!
Nowadays, it seems like we're letting bygones be bygones, and that's a good thing. Cooperation and co-existence between our peoples should be encouraged.
After all, aren't we all G-d's children?
Tuesday, August 29, 2006
Monday, August 28, 2006
Blah, Blah, Blah
"Moshe converted, Moshe was insane", blah, blah blah.
"Rayatz lied, Rayatz saved his books", blah blah blah.
"Leibel was a Communist, "Leibel was a Trotskyite" blah blah blah.
"Barry was a Tzaddik", "Barry was the 8th Rebbe", blah blah blah.
Please stop, the noises in my head, they're just too much!!!!!!!!!!!!!!!
PLEASE, FOR THE LOVE OF G-D no more!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
Thursday, August 24, 2006
אַ שבת אין קאָנטרי
אונזער אַ “יצמח” ליגט ביים סווימינג פּול און לעקט געמיטלעך אַן “אייז-קרים” וואָס רינט געמיטלעך ביז אין שנאָפּל אַריין, און שרייט אויף אַלע קינדער אַז דאָ איז ניט קיין מקווה. דער זעלבער מאַן שרייט שפּעטער אין מקוה אַז דאָ איז ניט קיין סווימינג פּול. פון צייט צו צייט פאַרמאַכט ער דעם לעפּל פון אויג, זאָל עס אויך ברוין ווערן.
Read on:
אַ טאָג-בוך פון לאַנגע, הייסע און איינזאַמע וואָכן-נעכט אין וויליאַמסבורג אָן די אידענע און די קינדערלעך.
וויקיפעדיע - די פרייע ענציקלאפעדיע
ליובאוויטש
הירשל ציג
הירשל ציג איז א אידישער בלאגער, אן אונגערישער אפשטאמיגער וואס איז אויפגעצויגן געווארן אין בארא פארק און זיך דערנענטערט צו חב"ד, ער שרייבט איבער חסידישע ענינים און קאלעקטירט און פאויסט גאר אינטערסאנטע היסטארישע פאקטן און בילדער.
ער איז א ליובאוויטשער חסיד, און דערהיינטיקט יעדן טאג זיין בלאג, עס איז זייער אינטערסאנט פאר חסידים צו ליינען און לערנען.
זיין בלאג: צירקוס טענט
הירשל ציג
הירשל ציג איז א אידישער בלאגער, אן אונגערישער אפשטאמיגער וואס איז אויפגעצויגן געווארן אין בארא פארק און זיך דערנענטערט צו חב"ד, ער שרייבט איבער חסידישע ענינים און קאלעקטירט און פאויסט גאר אינטערסאנטע היסטארישע פאקטן און בילדער.
ער איז א ליובאוויטשער חסיד, און דערהיינטיקט יעדן טאג זיין בלאג, עס איז זייער אינטערסאנט פאר חסידים צו ליינען און לערנען.
זיין בלאג: צירקוס טענט
Wednesday, August 23, 2006
What I'm reading now
by Osher Bergman (his grandson) Bnei Brak, 5766.
חלק א discusses the first part of his life, from his childhood in Vaboylnik through Kletsk, Slutsk, Novardhik, Lunenitz, (a Chassidishe Yeshiva run by the Karliner Rebbe hy"d) to Vilna in the beginning of WW2, to then-Palestine, where he was a ר"מ in not-so-illustrious Yeshivos until the Ponovizher Rov brought him to BneiBrak.
- To be honest, the book is not the typical, dime-a-dozen, Litvishe biography available these days, just by the mere fact that he lived such a long and unique life and he didn't have the same Rabbeyim nor go to the same Yeshivos as most others. There are also so many different time periods discussed - including 2 world wars - something not often found with people who have passed away recently. The amount of pictures and documents that they've assembled is nothing short of amazing!
Then there's "Chassidishizatzye" of the man, where every breath he took was בלתי לה' לבדו, including every puff of the cigarette he smoked. "מרן זצ"ל אחוז בשרעפיו" is the caption of the picture where the man sits back and enjoys a long puff of the nicotine-laced stick. Every good conversation, including a good joke or story with friends and old acquaintances, where even a child can see that, is automatically turned a heated Torah discussion, "ריתחא דאורייתא" is the caption of that picture... And then they try and say that ?חסידות האט ניט אויפגעטאן
There's also the fact that all the later Gedolim in Eretz Yisroel had formed what amounts to be a little בראנזשע of their own, a group of friends and like-minded people who decided what's right and wrong in Yiddishkeit and who should or should not be accepted. Some names that come to mind are the Steipler and the Brisker Rov, with whom the protagonist (Thank you Nathan Kamenecki!) enjoyed a very warm relationship. The same goes for the United States, where the powers that be were all Yeshivamates in Lithuania.
If not for the fact that he made himself persona non grata to so many people the book would be quite believable! Now all we can do is sit back and await the publishing of Vol 2, where the Bnei Brak days will be discussed. It's sure to be worth the wait! -
Tuesday, August 22, 2006
Memories of Monroe
The Satmar Rov's yohrtzeit on the 26th of Av (Sunday) brings back childhood memories for me. As a child my father would take us to the ציון of the Satmar Rov in Kiryas Joel, then it was still somewhat feasable to go on the day of the Yohrtzeit. What I remember is not so much the people there or the actual קבר, but rather the booths on the road up to the ציון, the booths manned by one or two Bochurim or married men collecting Tzedokoh for the various Satmarer institutions around the world and shouting out their names:
!דעם רבינ'ס מוסדות אין ארגענטינא
!דעם רבינ'ס מוסדות אין לעיקוואוד
!מוסדות רב טוב
!סאטמארער ביקור חולים
!די ערשטע מוסד וואס די רבי האט מייסד געווען אין אמעריקא
and so on.
I just thought I'd share it with you.......
Photos courtesy of the Times Herald Record
Jewish life Vilna - 1939
- In days gone by a carter such as this would've been reading a chapter of the Mishnah, today he reads a newspaper. -
איי איי איי
By 1939 Vilna was mostly secular, as is evident from most of the people in the film, although the filmmaker was not religious. Talk of the "Jerusalem of Lithuania" was mostly nostalgic, as unfortunately most of Vilna was not studying the Talmud anymore.
Monday, August 21, 2006
Children in skullcaps
Kids שאקעלינג away
Looks familiar, no? It kind of makes of you wonder what makes kids in our Chadorim so special if others do it too, and in an even more stringent environment. Obviously, the specialty is not in the curriculum. That's where Chassidus comes in, telling us that we're not special because we "behave better than them", or dress more איידל than them, because there are often times that we may not be "better" or more "איידל" than others, and then what do we say? It's the inherent difference of אשר בחר בנו מכל העמים , that Hashem chose our physical bodies and made them the "chosen ones So, even if their women wear veils, even if they pray 5 times a day, and even if their kids "learn" more in school, we still are the עם סגולה.
See the NYT related article
One thing's for sure; there are quite a few מלמדים out there who can only hope for such classroom control and discipline........
Friday, August 18, 2006
פרשת ראה
התורה אומרת, "אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים .. ונתצתם את מזבחותם ושברתם את מצבותם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלקיהם תגדעון ואבדתם את שמם מן המקום ההוא" (יב, ב-ג). כלומר: כאשר בני ישראל נכנסו לארץ, נצטוו להרוס את אותם אביזרים ששימשו לעבודת אלילים האסורה;
וממשיכה התורה: "לא תעשון כן לה' אלקיכם" (פסוק ד). הכוונה בהוספה זו היא, שאת כל פעולות ההשחתה הללו יש לעשות לאביזרים של עבודה זרה, אבל בשום אופן אסור לעשות כן לדברים ששייכים לקב"ה. וכפי שמפרש רש"י: "אזהרה למוחק את השם, ולנותץ אבן מן המזבח או מן העזרה".
וכך פסק הרמב"ם בתחילת ספרו (פ"ו מהל' יסודי התורה – שנלמד בשבוע זה, לפי שני המחזורים של שלושה פרקים ליום או פרק אחד ליום): "כל המאבד שם מן השמות הקדושים הטהורים שנקרא בהם הקב"ה לוקה מן התורה .. הסותר אפילו אבן אחת דרך השחתה מן המזבח או מן ההיכל או משאר העזרה – לוקה, שנאמר בעבודת כוכבים כי את מזבחותם תתצון וכתוב לא תעשון כן לה' אלקיכם. וכן השורף עצי הקדש דרך השחתה לוקה שנאמר ואשריהם תשרפון באש וכתיב לא תעשון כן לה' אלקיכם".
וב'ספר המצוות' מצוה לא תעשה סה: "שלא לאבד בית המקדש או בתי כנסיות".
ב.
למעשה, מצוה ואיסור זה מביאים לשאלה עקרונית על עצם המושג של חורבן בית המקדש.
על הפסוק "מגיד דבריו ליעקב חוקיו ומשפטיו לישראל", אומרים חז"ל, שהקב"ה מקיים, כביכול, את המצוות שהוא מצוה את עם ישראל. ולכן המצוות הם לא רק "חוקים" ו"משפטים" ביחס אלינו, אלא הם "חוקיו" ו"משפטיו" של הקב"ה עצמו – הקב"ה עצמו נוהג לפיהם כביכול. אם כן, איך היה רשאי להחריב את בית המקדש, כאשר הוא אסר עלינו לאבד בתי כנסת ואסור אפילו לסתור אבן אחת?!
[מי שהחריב בפועל את המקדש היה נבוכדנצר מלך בבל, אולם הוא עשה זאת בשליחותו של הקב"ה, כפי שמפורש בנבואות רבות].
אי אפשר להסתפק בהסבר, שחורבן הבית בא כעונש לעם ישראל. וכי העובדה שבני ישראל איבדו את זכותם לבית המקדש, מתירה לעבור על איסור מפורש בתורה? הקב"ה היה יכול לגנוז את בית המקדש, כשם שהמשכן נגנז – ולא להחריבו.
ג.
נקודת ההסבר היא כך:
יש מקרה שבו כן מותר להרוס בית כנסת, והוא כאשר עושים זאת על מנת לבנות – כאשר ההריסה היא כדי לבנות באותו מקום בית כנסת גדול ומפואר יותר. בכזה מקרה, הרי שההריסה אינה בגדר 'השחתה' ו'נתיצה', אלא חלק מן הבנין והתיקון.
וכך בעניננו: הקב"ה נאלץ להחריב את בית המקדש, כי רצה לבנות במקומו בית מקדש גדול ומפואר יותר – בית המקדש השלישי. בעוד שני בתי המקדש נבנו בידי אדם, יבוא הבית השלישי מן השמים, בנין שנבנה כביכול על ידי הקב"ה עצמו. חורבן בתי המקדשות הוא בעצם כיון שהקב"ה רצה 'לשפץ' את בית המקדש, ולבנות בית גדול ומפואר בהרבה.
השלב הראשון ב'שיפוצים' אלה היה כאשר הקב"ה החריב את הבית הראשון, על מנת לבנות במקומו את הבית השני, שעליו נאמר "גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון". הבית השני היה גדול יותר בגודלו הפיזי, וגם עמד שנים ארוכות יותר. והשלב השני הוא חורבן הבית השני, שנועד להביא לבית גדול עוד יותר – הבית השלישי, שיבנה כאמור על ידי הקב"ה, בשונה מהבתים הראשונים שנבנו בידי אדם.
יהי רצון ש'שיפוצים' אלה יסתיימו כבר, והבית החדש יעמוד על תילו בקרוב לשם ולתפארת. והדבר שייך במיוחד לחודש זה, חודש אב, וכדברי חז"ל:
"עלה אריה במזל אריה והחריב את אריאל. עלה אריה – זה נבוכדנצר, דכתיב: עלה אריה מסבכו; במזל אריה – עד גלות ירושלים בחודש החמישי; והחריב אריאל – הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד;
על מנת שיבוא אריה במזל אריה ויבנה אריאל. יבוא אריה – זה הקב"ה, דכתיב ביה: אריה שאג מי לא יירא; במזל אריה – והפכתי אבלם לששון; ויבנה אריאל – בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס".
הווי אומר:
כיון שהובטחנו "והפכתי אבלם לששון", הרי שחודש האבל עצמו של חודש אב, מזל אריה שבו היה החורבן – הוא יהיה זה שבו יהיה הבנין והששון תיכף ומיד ממש.
על פי 'לקוטי שיחות' חלק כט, ע' 11 ואילך
Thursday, August 17, 2006
Tzig's Links:
Jimmy Carter: Failed President, Anti-Semite, Traitor
- Goes to show you that even losers can prosper - (no חשש of הסתכלות אסורות here)
You named him WHAT?!
- Then again they say that somebody named his kid "Yechi Hamelech Hamoshiach" ... -
"דיעדושקא - הרבי מליובאוויטש ויהדות רוסיה"
- It'll be an interesting read -
Wednesday, August 16, 2006
Tuesday, August 15, 2006
A Tale of Two Yohrtzeits
Reb Chaim Brisker zt"l, in 5678, Warsaw
The Belzer Rov zt"l in 5717, ירושלים,
Reb Chaim and the Belzer Rov could not be more far apart as far as personalities go; yet they share the same Yohrtzeit. Can we find common a denominator between the two?
I doubt Reb Chaim's kever was ever frequented much, at least not by his family, even when they lived in Europe, simply because it wasn't done in Litvishe circles. In Today's day and age there would be an עלי' לקבר every year if he was buried in Eretz Yisroel. He was nifar in Otwock, Poland and was buried in Warsaw, although there was a Din Torah (IIRC) between the peoples of Warsaw and Brisk, with both wanting the Tzaddik to rest in their midst. The Warsawers won.
The Belzer Rov's ציון on הר המנוחות is a place where thousands flock to have the great Tzaddik beseech Hashem for them, just as was done in his lifetime. His love for every Yid was legendary, and he could see only good in every Yid, no matter his level of religious observance.
stories about the Baal HaHilulah
Monday, August 14, 2006
Will it work?
(Stage 1)
(Stage 2)
3 stage Rambam campaign started in Frum communities in New York
Read more
To tell you the truth at first I was skeptical about this new "campaign", I thought it to be a waste of time, effort and money. After all why would non-Lubavitchers all of a sudden take up learning Rambam? Upon further review I began to see some hope. A mass new acceptance will of course not happen, but I believe amongst serious unbiased לומדים the idea may hit home after giving it some thought and seeing the benefits.
There will be those of course that will look לימוד הרמב"ם as a Lubavitcher idea and will automatically reject it, that'll be their loss. In reality Rambam is as Lubavitch as Daf Yomi is Agudah, although the latter would leave you to believe that it is. The idea of לימוד הרמב"ם was instituted to increase לימוד התורה and ידיעת התורה, as well as אחדות ישראל, and those who learn it properly, at whichever pace, will attest to that.
Sunday, August 13, 2006
Remember !חברון
(Shlomo Slonim, the young survivor, whose parents were both murdered)
77 years since The massacre of 5689
The victims
The wounded and maimed
The places
The aftermath
Survivor Rabbi Dov Cohen returns
Friday, August 11, 2006
Naivete' or Ignorance?
Vos Iz Naies: Ceasefire with Hamas?
"Israel - Rabbi Steinman and Rabbi Ovadia Yosef, have given their blessing to a meeting with Hamas aimed at reaching a cease-fire that could save Jewish lives.
The plan approved by Yosef and Steinman calls for three rabbis representing Sephardi, Ashkenazi and religious Zionist Orthodoxy to meet with Hamas representatives.
The proposed cease-fire would be between Hamas and the Jewish people - not with the state of Israel - to circumvent Hamas's refusal to recognize the Zionist entity.
Rabbi Yosef, and Rabbi Steinman and other major rabbinic leaders take a pragmatic approach to the talks, they see it as a means of stopping, even if only temporarily, the barrage of Kassam rockets in the South, suicide bombings and roadside shootings.
Contemporary Issues in Jerusalem, said that religious leaders, both Jewish and Muslim, had much in common and could accomplish much more than politicians. "The Islamic world has deep concerns about the penetration of liberal, secular values and lifestyles into the Middle East. A major factor in the conflict between radical Islam and the Western world is Islam's opposition to secular lifestyle and ideology. "The Charedi community understands their sensitivities and mentality and feels threatened by the same phenomena.
The Charedi community could play a key role in dialogue between the West and Islam because we live in two worlds, one deeply religious and the other liberal and pluralistic. We understand that the secular mind is different from the religious mind.
"Today in the West the assumption in dealing with Muslim extremism is that moderation and tolerance are the keys. But what the West does not understand is that there is something threatening in that approach, both to the Charedi mind and to a deeply Islamic mind. Both Charedim and Muslims see multicultural society as an anathema."
[HT] "Am I the only one that realizes that these people are שטופי זימה and could care less about "Western Values"?"
Is that what we are now, like the religious Muslims, with the "same sensitivities" just with somewhat different customs?
Are we not the עם סגולה anymore?
Thursday, August 10, 2006
Israeli MP Avraham Ravitz at Yechidus with the Rebbe?
4 times no less! So said the man himself in radio interviews on Israeli radio
Listen Here (in Hebrew)
I was away at the time and must've missed this tidbit from COL.
Highlights include:
1) The Rebbe tells him to grow a beard, he says the beard does nothing for him, it doesn't add nor does it diminish his Yiras Shomayim.
2) The Rebbe asks him about learning Chassidus, he says "in Chevroner Yeshivah we learn Mussar".
3) Years later when he grew a beard he told the Rebbe: "it's not because you asked me to, but rather because in the Army they made us either shave every day or let it grow, so I let mine grow!
What I find fascinating is that a man like Ravitz later became one of Degel haTorah's major attack dogs, and Lubavitch wasn't spared either to put it mildly, so what happened to him? Did he sell his soul? I guess so.
The Poor guy must feel terrible today.....
Wednesday, August 9, 2006
Tuesday, August 8, 2006
Rabbi Laufer from Providence, RI
7 RUSSIANS IN A MINYAN
SHLOGEN KAPORES
an inside - although sometimes too personal - look into the "glorious" life of a veteran Shliach, written by an irreligious Psychiatrist in his community. I don't know about you guys, but I think this beats going to Sydney Kolel with 10 families any day.
Liberal McCarthyism
Bigotry and hate aren't just for right-wingers anymore
By Lanny Davis
(next time you think that all Libs like you because you're some kind of "minority" remember this; there are other, more downtrodden minorities that they like even more. Besides, Jews have had 60 years of sympathy, it's someone else's turn now.)
We get it too!
Dads Get Postpartum Depression, Too
Finally, some recognition for what dads go through when a child is born!
Sunday, August 6, 2006
Der Yid meets PETA
(click for larger image)
PETA (People for the Ethical Treatment of Animals) caused a ruckus when they compared eating chicken to the Holocaust with the ill-advised ad campaign called "Holocaust on your plate". Der Yid took a page out of their infamous book, by comparing the internet to a oven in Auschwitz. The point here is not to debate whether or not the internet is harmful to innocent Jewish souls, and that Jews should buy only those cellphones that are "approved" by Rabbonim, which is the inderlying message of the ad shown here, but rather how they go about making that point.
You think they took this a bit far? You think that's an understatement?
You would think that a community that was built by holocaust survivors would be more sensitive to the issue and would find some other way to convey their message, if there's a message to be had at all. I just don't think that PDA's are the root of all evil, but that's just my opinion. Maybe they should've shown actual dead bodies, not just crematoriums?
Friday, August 4, 2006
Your connection to the wall
TZETEL.COM
"The « Tzetel »
This word means, in Yiddish « little piece of paper », a kind of note or message.
At the Kotel, some of the people don't limit themselves to talk to G.od or to say psalms when they're at the Kotel : they write down a request on a « Tzetel » that they insert into a cavity of the Wall. This tradition is more than several hundred years old.
The goal of doing so is that when someone has to express a deep feeling on a paper, the internal work is more intense than during an oral prayer. This method increases tenfold the feeling, therefore we go from something abstract to something more truthful.
Some people might ask for the recovery of some ill person, another will ask for a soul mate, a third one will look for help to overcome a personal issue...
It is obvious that all the prayers, said in any place in the world can be heard by G.od, but the Kotel has always been the shortest way to « G.od's ear » because it's written that His presence is specifically located in this holy place, and that It will never leave Him."
Thursday, August 3, 2006
קינה מהגרחמ"ד ווייסמאנדל זצ"ל
סלח נא אל, לגוף ישראל, אשר נפשו נשרפת
ושורפה לא השאיר ממנה, אך את דעתה הנשרפת
ובכן כפר, ושוב אל תפל, על עמך ישראל רעדה
ומנוח, גו שוכח, אך אל תקדיח בחרדה.
זכר כל נקבר, בסוד נסתר, ואין קבר להשתטח
ואין מצבה להכניע, בן בזרועו בוטח
זכרם נא, אדון הנשמות ומחל לנשמה שוממה
מחל לנפש נשכחת בחיק בשר ודם ואדמה.
זכר נא את הבכיות, בתהום הגוויות, ביום עלותם למרום הנשמות
אז נשבענו שמם להזכיר, ולא לשכוח עד סוף עולמות
והשב בן השכחה, ובן הכחשה - בן שם שוא - עם דם ואדמה
אשר גם מים דמם, שכח שמם - שם האמת - עם דת ונשמה.
....
(during WWII in his bunker)
ועוד ישמעו קולות דממו, קול רבבות האלפים
וישובו בתי מדרש, הנחרבים והנשרפים.
האבנים - אשר בם נבלעו, זעה ודם של דורות תורה
ואשר נשרו בנחלי בכי, בהשתפך נפשם בתפילה טהורה
אוי, אם המה יהיו הדינים, וגם המתרים, וגם העדים
על כל אבן, ועל כל בית, אשר היום בשמם מעמידים.
רושם דמע המתפללים, על תחינות וסדרי תפילה
סימן לאצבע הלומדים, אשר על דפי ספרים עלה
אות הם מעולם, להעיד, על ספרי אבות הקדושים
למענם - לבנים יראו - על ספרי בתים החדשים.
שמעו נשמות אשר בגן עדן, בני עם תורה לא ישבותו
כי לבושי בשרכם בארץ רצח - נשחטו נשרפו - אך לא מתו
גוילים הנשרפים, נחמו נא - הכתב נצח - נצב אמת
שברי לוחות שמחו נא - תורה חיה וקימת.
אל מסתתר - ומאוד נראה - לעין כל מציץ, בין חרכים
אורך האר נא - אך לא באש - והחיה, כל דורות המחכים
יקיצו - ולנו תן הזכות - להחזיר להם ירושתם
ולא נכלם ביום הדין - ולא נבוש, ביום תחיתם.
Wednesday, August 2, 2006
In the Crosshairs of the KKK
David Duke asks: "Why The Goyim?". Hmmm... Maybe we can blame Lubavitchers for this man's hate too?
And how about this? If only they'd stay in Crown Heights and stop sticking their noses where it doesn't belong the world would be a better place, no?
The amount of Anti-Jewish and Anti-Israel material on the web is mindboggling. I really should stop watching and reading that stuff before it gets to me.