A story about the Rebbe Reb Shimon Sholom (R' Shimme'le) of Amshinov who spent Rosh Hashonoh 1940 in Vilna. He eventually escaped via Russia to Japan and Shanghai, China. Agav, the idea that he fasted two days on Y"K 1941 because he was in doubt - due to his crossing the International Dateline - is a myth. He was by that time already in mainland Shanghai. What he did about Shabbos is another story, which we'll leave for a later time.
א כוח"ט און א גוט געבענטשט יאר
whats the name of this book?
ReplyDeleteמשמיעה ישועה, שנת תש"א, כן נראה לי
Deleteלשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ולשלום
ReplyDeleteלהתעמץ
ReplyDeletein modern hebrew means to make an 'effort' but in biblical hebrew it may mean 'to "adopt" (to acquire) a foreign' effort.
בן אדם אמצת לך, אימוץ ילדים
אנ הפקירות פון א בלאג-מייסטער פון ניי העמפסדעט נ.י. צו באשמוצן אנ עדה הקדושה וטהורה! אוויא די נטורי קרתא קדושה מיט בריוולעך, כאילו הרי"י ז"ל איז גיווען אקעגע די עדה "בלי מנהיגים", און כאילו ער וואלט ווען גיווען אקעגען די "היינטיגיע ליבאוויטש" אויך, ווייל עס האט אויך נישט "קיין מנהיגים" און וואלגערט זיך אין וואסער א וויא א שוף אנ א קאפיטאן. יודן אין אמעריקע! האלטץ שבת! עטץ קאנסט
ReplyDeleteB"H
ReplyDeleteSeems like the readers here are in the Elul/ Rosh Hashana mode if there are no jokes or cynical comments about Amshinov! Nice to see!
הייסט'ס יענעמ'ס זיך אנשטרענגען האט איהם ווייניג געשטערט, ווייל ער האט איהם מער אנגעשטרענגט. אבער זיין נישט קענען טראגען האט איהם געשטערט.
ReplyDeleteאון נערישע חסידים זאגען נאך איבער די זאכען
כ'האב אמאל גיהערט א בעל תפלה מיט יאמערליכע קולות שרייען ומפני חטאינו.. ואין אנחנו יכולים,, אא"ו.. ער האט איינגעריסן הימלען! נאכ'ן דאווענען האט איהם דער רב גיפרעגט: אלחנן האסט פראבירט מיט גיטן? אפשר גייט עס מיט גיטן אויך
Deleteפאר פעסטער ליטוואק הזהרו בדבריכם, גיפעלט אייך נישט די מעשה שהיה או לא היה? נו מהיכי תיתי, אבער צו רעדן בלשון "נוכח" אקעגן א קדוש עליון איז אנ עזות שאין כמוהו
Deleteר' נחמן - לערנט אייך אויס לשה"ק. איך האב גערעדט לשון נסתר נישט לשון נוכח.
Deleteאיך האב דייקא גערעדט אויף די שוטים וואס זאגען עס איבער. דאס איז נישט קיין חשיבות פון איהם, ס'פרעגט איהם נישט אפ אפילו ווען ס'איז אמת. אבער דאס פארציילען מאכט א פארדרייטע מושג פון איידעלקייט, כאילו יענעם איז ווייניגער וויכטיג ווי מיין געפיל
Deleteקיימתי את הפסוק: ענה כסיל כאולתו, ועכשיו אקיימנו את הפסוק: אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה
'לא כל הרוצה ליטול את השם יטול'
ReplyDeleteאל יפול לבו בקרבו להיות מזה עצב נבזה בשעת העבודה שצריך להיות בשמחה רבה אלא אדרבה יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת התפלה בחדוה ושמחה יתירה --- ונודע דרך הנלחמים וכן הנאבקים יחד כשאחד מתגבר אזי השני מתאמץ להתגבר ג"כ בכל מאמצי כחו. ולכן כשנפש האלהית מתאמצת ומתגברת להתפלל אזי גם הקליפה מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשב' זרה שלה ולא כטעות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה זרה מכלל שאין תפלתם כלום שאילו התפלל כראוי ונכון לא היו נופלים לו מחשבות זרות..וכו' - תניא פכ"ח
ReplyDeleteאה אה! הקל "בתעצומות" עוזך,ה ה מ ל ך
http://www.virtualcantor.com/HaEl%20BTaatsumot.mp3
This story does not make sense, because in Pri Eytz Chayim Shaar HaShofar perek 1, R.Ch.V. discusses the positive meaning of the face of the baal tokeya becoming red & "ha'oras pnei hatoke'a" (brought down also in Chabad chasidus) - ayin shom.
ReplyDelete--Z.I.Y.
ובשופר גדול יתקע, "וקול דממה דקה ישמע" ומלאכים יחפזון! וחיל ורעדה יאחזון
Delete"ha'oras pnei hatoke'a"
Deleteהרה"ק מרוזין זצ"ל אמר: ששורש תיבות "מדות" הוא מלשון "מדות בד" דכמו הכתונת הוא מלבוש על הגוף, ומי שאין לו גוף אין שייך להלביש כתונת, כמו כן "המדות" הם מלביש להנשמה, ומי שאין לו נשמה שנשמתו פגומה לא שייך שיהיה לו "מדות" טובות. דו"ק
אולי עלי רמזי, שצריך לבקש על ישא ד' פנים אליך! להיות לו "פנים" בתחלה, קודם שיחול עליו "אנפהא" נהיריו בנהירו עלאה ובנשמתין חדתין
Delete! באנפין נהירין - מיט לעכטיגע פ'נימער
עיין נא בליקוטי מוהר"ן קנ"ג עמוד ק"ה נוראות, הענין של אנפין נהירין - מיט לעכטיגע פ'נימער! - , בא"ד: וזהו דוקא אם יש להתלמיד פנים, היינו אנפין נהירין, אך אם אין לו פנים, היינו שהוא בבחינות אנפין חשוכין אזי אין יכול לקבל פנים.. עיי"ש
סוד ד' ליריאיו! "מעשה אבות" סימן לבנים
ReplyDeleteהשרף מקוצק כיבד פעם בר"ח אלול את הר"ר בונם מפשיסחא להיות הבעל תוקע בר"ה, והסדר היה שהשרף לימוד בחודש אלול עם הבעל תוקע הטעמי וכונות המצוה בכל פרטיה, ואחר שקיבל הר"ר בונם כל הכונות הראיות להתכון בה, גילה לרבו הק' שהוא "אינו יכול לתקוע" פשוטו כמשמעו. שאל השרף בתימהותו א"כ למה הרימיתני ואני כבר למדך כל הכונות מבתחלה? ענה לו הר"ר בונם למדתי "הנהגה זו" מן משרע"ה שאחר ששאל מהקב"ה "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם"? השיב לו הקב"ה: "ויאמר כה תאמר לבני ישראל - אהי' אשר אהי' - אהי' שלחני אליכם" ואחר שגילה לו שמו הקדוש שאף להאבות הק' לא גילה, אמר משה שהוא אינו מסוגל לשליחות זו, שכבד פה ולשון הוא, ופשוט אינו יכול לדבר.. ודפח"ח
נ"ב, מעשה אבות סימן לבנים!, האדמו"ר ר' שמעון שלום קאליש מאמשינוב ז"ל נכד הרה"ק ר' יעקב דוד מאמשינוב מתלמידי השרף זצ"ל נמנה בין התלמידי היחידים שהשרף התייחס אליהם בהערצה מאוד
אנו תוקעים משום שרחמנא אמר תקעו (אף בלי כונות) אבל בהעם "היודעי תרועה" יודעים "להמתיק" "במעשיהם" (הנראה ככעס) היום ראשון של ר"ה שהוא בדיני קשיא, ביום השני שהוא בדיני רפיא. דו"ק ואכמ"ל
! סקווער "כעס" בדרכי נועם
ReplyDeleteמתחלה הם היה רודפים את ר' חיים אהרן "רוטנברג" ומשפחתו, ועכשיו את ר' נפתלי צבי "רוטנברג" וחסידיו. מה להם הצאצאי הטוורסקיס נגד משפחת הרוטנברגס ? זה פעם ושתיים
לקראת שבת נתלתה מודעה בבית המדרש ניי סקווירא בה התבקש הציבור לשכנע ב"דרכי נועם" את האדמור החדש מקאסאן, רבי נפתלי צבי "רוטנברג" שבא להתגורר בעיר מונסי
הרב רוטנברג המכונה כאדמו"ר מקאסאן מונסי פתח בית מדרש בקצה העיירה והחל להנהיג שם את קהל עדתו
אוהדי סקווירא טוענים כי מדובר ביצירת פתח שעלולה להביא לסחף של התקרבות לשיכון הוותיק "בגלל שהרבי החדש התקנא באחיו האדמו"רים מבורו פארק וויליאמסבורג וביקש לפתוח לעצמו גם 'רביסטיווע' אנחנו לא צריכים לסבול", הם "אומרים בכעס"! י
http://www.kikar.co.il/mobile/app/#news.209082
http://m.bhol.co.il/article.aspx?id=27903
ראיתי מעשה רב אצל צדיקי אמת שהיה "מתרגזים" ומתחלפים השופרות בבהלה.. ביום א' של ר"ה אצל התקיעות! שהוא בדיני קשיא!, "ובדין" הם באים לפני המלך!, ומי יבוא בסודם
ReplyDeleteבזוהר: פרשת פנחס דף רלא עמוד ב' תנן 'ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו', 'יום ביומו' מאי הוא? אלא הני תרי יומין דר"ה. אמאי תרי יומין? בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא, דינא עלאה, דאיהו "קשיא", בדינא תתאה דאיהו "רפיא", ותרווייהו משתכחי, וכו
מתאמץ מיינט זוך צי דרוקען, מען פלעגט זאגן ער דריקט זיך, ער קוועשט זיך און פאלקס שפראך
ReplyDelete