In Belz they did not say shir hashirim. I never saw my elders, who had a strong connection to Belz, say shir hashirim. (I never knew why ) I guess it was part of the Belz in them. I was surprised to see that - or NOT to see that - because in Oiberland, where my family is from, and by other chasidim it was very holy to say it. After the mikvah, with the peyos still wet. Mamash a gevalt! In the footnote here they note a certain Sefas Emes (which by the way was not on the recommended learning list in old Belz, they would rather get caught learn Arugas haBosem) in Pesach that on regular weeks the parables of shir hashirim are a bad influence for people who are megushem. It's probably the reason why Belz avoided it too. But they never said that outright. But in Ger they were more explicit.
You are cordially invited to attend the hachtora of Moreinu V'Rabeinu H'Admor M'Chortkov on his ascendancy to the unclaimed throne of this great Galiciyaner chassidus. Please dress according to the Orthodox tradition and kindly bring your own food.
ReplyDelete: Rabbi "David Moshe Friedman M' Chortkov", "David Moshe Friedman"
DeleteBirthdate: May 19, 1828 (75)
Death: October 12, 1903 (75)
Immediate Family:
Son of R' Israel Friedman, Founder of the Ruzhiner Dynasty
אמר רבי עקיבא חס ושלום לא נחלק אדם מישראל על שיר השירים שלא יטמא את הידיים, שאין כל העולם כולו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש ושה"ש קודש קודשים.– משנה ידים ג ה
ReplyDelete"In Belz (and gur) they did not say shir hashirim."
ReplyDeleteOMG! I would recommend that they should start saying shir hashirim with the "Targim" to compensate for their 'omission' which let them astray nebech.
שיר השירים נאמרו בסיני! על השבועות הראשונות. תרגום: בתר כן "אתאמר למשה בנבואה" מן קדם ד' ! --- דלא תזידון למיסיק לארעא דכנען עד דיהא רעוא מן קדם ד'. וכו
ובשבועות האחרונות בשיר השירים. תרגום: יאמר מלכא משיחא! משביע אני עליכון עמי בית ישראל מה דין אתון מתגרין בעמי ארעא למפק מן גלותא ומה דין אתון מרדין בחילותיה "דגוג ומגוג" אתעכיבו פון זעיר, עד דישיצון עממיא די עלו לאגחא קרבא לירושלים ובר כן ידכר לכון מרי עלמא רחמי צדיקיא ויהא רעוא מן קדמוהי למפרקכון
Can't see any Sfas Emes in the footnotes. Could you post the right page? Thanks
ReplyDelete"After the mikvah, with the peyos still wet. Mamash a gevalt! "
Deleteלייבעלע מעגסט דיר נאס מאכען די פיאות אין זאגען ערליך קי"ז פעמים שיר השירים שניים מקרא ואחד תרגום (אם יש לך פנאי), איך בין דיר מבטיח ס'וועט דיר נישט שאט'ן ח"ו.. עס קאן דיר נאר ניצן נישט דיך לייבל מיינט מען, די הקפידות דערויף כבר נשתכחה עם הדרך הבעש"ט בימינו אלה, אבער נישט די תקנות הקדמונים זיי זענען חי וקיים
כל מעשה שלמה היה משולשין. הם המבטלים "השלוש שבועות" שנאמרו בסיני, מבטלים גם "תקנת הקדמונים" לומר שיר השירים בכל שבת
ReplyDeleteבספר "מעשה רוקח" מרבי אלעזר רוקח זצ"ל (כ"ז תשרי תק"ב) "אבי משפחת רוקח שבין צאצאיה נמנים האדמורי"ם לחסידות בעלז". וז"ל בק"נ: ראוי לומר איזה טעם על "שהתקינו הקדמונים" ז"ל לומר בכל שבת ספר שיר השירים --- בשה"ש יש קי"ז פסוקים --- איתא במדרש חזית כל מעשה שלמה היה משולשין --- חז"ל אמרו מי שאמרו שירה על הנס נמחל לו כל עונותיו ולכן דוד ושלמה שאמרו שירה נמחל להם --- ושלמה עבר על ג' לאוין האמורים במלך ג' לא ירבה ועל כל לאו נתחייב מלקות ל"ט וג' פעמים ל"ט עולה קי"ז נמצא הוא חייב קי"ז מלקות וע"י שיר השירים נמחל לו --- עיי"ש עוד באריכות שלכך אמר שלמה קי"ז פסוקים בשיר השירים להנצל בזה מן דינה של גהינם שהם קי"ז שעות (לפי החשבון..) --- ומסיים, ולכך "תקנו הקדמונים" ז"ל לומר אותו בכל שבת. כלומר מי שאומר אותו בכונה שלימה ניצול מדינה של גיהנם בכל שבוע קי"ז שעות. ע"כ עיי"ש כי קצרתי מאוד
Chortkov is back and better than ever. Put that in your pipe and smoke it.
ReplyDeleteבספר "מאיר עיני הגולה", סיפור ע"ה. בשם החידושי הרי"מ ז"ל
Deleteפעם אחת דיבר עמי מגדולתו של היהודי מפרשיסחא זצ"ל, ואמר כי הנהו מאמין בבירור שהיהודי בעת שהעלה עשן מפיו מן הלילקע, כיון אז ממש אותן הכוונות שכיון הכהן הגדול בהקטרת הקטורת ביוה"כ לפני ולפנים
בספר טעמי המנהגים ענייני ברכות עמ' ק"ב. כתב שבספרים מובא, בשם תלמידי הבעש"ט, שעשב שקורים טאבא"ק הוא חשוב אצל הצדיקים כקטורת. ויש ניצוצין דקין אשר א"א להעלות אותם על ידי אכילה, ועל ידי ריח מעלים אותם. ורמז לדבר מעלה עשן כל שהוא, פי' ע"י מעלה עשן יכולים להעלות אף כל שהוא, פירוש ניצוץ דק
כתב היעב"ץ בסידורו (דיני תשעה באב) ש"לצורך קצת, כשאינו מתכוון לתענוג, רק לעזור בעשיית צרכים, כידוע מטבעו ופעולתו הטובה בזה, כהאי-גוונא פשיטא ליה דשרי. ועל-זה סמכתי ועבידנא עובדא בדידי.. כשהוצרכתי לכך לצורך הבריאות כו'
עיין חיי מוהר"ן סימן תע"ב. רביז"ל הזהירנו מאד מאד (לאנ"ש) לבלי להרגיל את עצמינו לעשן, וכן להריח טבאק והאריך בשיחה זו, ואמר שראוי לאיש כשר לבלי להרגיל את עצמו בזה, כי הוא ביטול תורה ותפלה וכו
H: "But in Ger they were more explicit."
ReplyDeleteבמסכת אבות דרבי נתן: "בראשונה היו אומרים משלי ושיר השירים וקהלת גנוזים היו, שהם היו אומרים משלות ואינן מן הכתובים, ועמדו וגנזו אותם. עד שבאו אנשי כנסת הגדולה ופירשו אותם".ע"כ
hirsh: "the parables of shir hashirim are a bad influence for people who are megushem"
ReplyDeleteומהו עם כגונא, ומהו עם הזמירות האריז"ל אזמין לסעודתא בכל הג' סעודות, והאומרים גם למבצע על ריפתא כזיתא וכביעתא קודם הקידוש. הלא נימא רזין ומלין דגניזין
האם מפני שהם בלשון ארמית אז אין הקפידא לאומרם? אתמהה. ובאמת כל ספרי חסידות הרגילים באנ"ש בהם מלאים בענינים אלו ואף אחד עוד לא נתקלקל מפניהם
"Hirshel, here's another Belzer prohibition for you:"
ReplyDelete! קאַמפּראַמאַט
א ליטווישע ראש-ישיבה האט אמאל געוואלט ארויסווארפן א חסידי'שע בחור פון ישיבה, ווייל ער האט אים געזען לערנען 'אגרה דכלה'. וואו קומט צו א בחור צו לערנען די זאכן. פון א כלה
I love the way people take minhugim of big Tzadikim and just trample on them for no good reason. I'm sure that they knew exactly what they were doing. All these sefurim that write about the gadlus of shir hashirim were known to them obviously (since if you lowly people know them they obvously did) together with many more which you have no clue about and they still felt that it was better not to say it constantly so who do you guys think you are by asking questions on their hanhugus???! Shame on you and you should all be mekabel Nezifeh!!!
ReplyDeleteBt"w if anyone has a personal problem with Belz 2018 (which I also do) just remember that this is a Minhig which comes from authentic Belz and the discussion is about Tzaddikim which Kileh Almeh Moide the world stood on their shoulders so if I were you I would watch out!!!!
i beg your pardon, did anyone promised you a rose garden, what goes around comes around..mr. trampler
Deletestiff, in Belz and gur there were no separate kehilos, and the maskilim between them made Yiddish theater and songs from shir hashirim as the zionist do today in Israel.. perhaps it had to be banned there. but in Hungary there were no such thing, there the 'logic' was completely wired different.
Deletebored: "just trample on them for no good reason."
Deletehttps://youtu.be/L198jPLg_5o
bored: "just trample on them for no good reason."
Deletehttps://youtu.be/L198jPLg_5o
BS:"if you lowly people know them they obvously did"
Deleteאהני' לי' שטותי' לסבא. -כתובות יז
מאי זיקים אמר שמואל כוכבא דשביט ואמר שמואל נהירי לי שבילי דרקיע "כשבילי" דנהרדעא לבר "מכוכב*דשביט". ע"כ -ברכות נח
P.S. I think the reason they didn't say it was due to the fact that they felt it much too Hailig to be said on a weekly basis, and should only be said once a year which presumably was Shabbes Chal Ha'moied Paisech, the same way which bobov doesn't say Anim Zemires every Shabbes only on Yom Kipper, although both reasons maybe correct. If I remember correctly there is some story about a Tzaddik who said that he can't say Shir Hashirim regularly because he goes out from Dvaikes so that might be another mekor to the Minhig. Just remember two things: 1) Minhig Yisruel Toireh, and 2) וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף
ReplyDeleteP.S. I think I once heard that the reason for this Minhig is that the Tzaddikim felt that Shir Hashirim is too heilig to be said on a weekly basis, and we only achieve the level of Kedishe needed on shabbes chal hamoed paisech, similar to Bobev not saying Anim Zemires every Shabbes, only on Yom Kipper night. Although I'm sure the explanation you brought from the sfas emes is also true.
ReplyDeleteI'm remembering now some details of a story regarding a certain tzaddik who said that he can't say Shir Hashirim because he falls into such a dveikis that it damages his health, and this could also be a mekor to the minhig. There is a beautiful song on the words Ani Yeshainu Velibi Air from Shir Hashirim, Which Hrh''k R' Shloimele Bobever recieved in a dream, and he only aloowed singing it on Paisech "so that it shouldn't get chumetzdig" which obviously has a deeper meaning, presumably the one stated above.
Just remember two things: 1) Minheg Yisruel Toireh (whether you understand it or not), and 2)וֶהֱוֵי זָהִיר בְּגַחַלְתָּן שֶׁלֹּא תִכָּוֶה, שֶׁנְּשִׁיכָתָן נְשִׁיכַת שׁוּעָל, וַעֲקִיצָתָן עֲקִיצַת עַקְרָב, וּלְחִישָׁתָן לְחִישַׁת שָׂרָף
"Hirshel, here's another Belzer prohibition for you" !?
ReplyDeleteרמז. אין נוהגים לומר שיר השירים אחר הסדר [הרבי כותב: שיש נוהגים לומר ולקרות שיר השירים . . בזמנים מסויימים במשך השנה. ולפי מנהג חב"ד - שאין אומרים זה . . מלבד יוצא מן הכלל שיש נוהגים לומר שיר השירים בליל הסדר, ובפרט בליל שני - כפי שנהג אאמו"ר ז"ל].
פאר די וואס קומען שפעט אין שול פרייטאג צו נאכטס, און קומען נישט אן צו זאגן שיר השירים, איז געדרוקט אינעם סידור פיר פסוקים פון שיר השירים, וואס דאס איז די ראשי תיבות פונעם נאמען "יעקב".
ReplyDeleteלכאורה, פארוואס דוקא יעקב?
הראשון שמזכיר את עניין שיר השירים בערב ש"ק הוא ר"ש אלקבץ זי"ע כאשר על הפסוק בשיר השירים לכה דודי נצא השדה יסד את הפיוט לכה דודי
ReplyDeleteהפסוקים י.ע.ק.ב לאומרו בער"ש הוא מסידור הרמ"ק זי"ע
כתב ביסוד ושורש העבודה ש"ח פ"א שיש לאמרו שיר השירים קודם קבלת שבת
מקורו בתיקוני שבת מלכתא, קראקא שע"ג
מיוחס להאריז"ל הובא כמה פעמים במג"א
ומי שהוא זריז יותר כי האיר ה' רוחו עליו
יקרא שיר השירים כולה מראשה לסופה, בערב שבת קודם קבלת שבת מלכתא בבגדי שבת, לעורר האהבה בין דודים דלעילא, ואם אין לו פנאי הולך חס ושלום חשכים ואין נוגה לו, על כל פנים יאמר ארבע פסוקים אלו משיר השירים, וסימנם יעקב, וזהו סוד (ישעיה נח יד) והאכלתיך נחלת יעקב אביך... ולעלות לרצון יאמר תפלה זו אחר שיר השירים בכוונה ברעותא דלבא, ואשרי לו ואשרי חלקו כי תפלה זו היא פחח פתוח להרבה פתחים סגורים למי שיש לו מוח בקדקדו, וזו היא, רבון כל העולמים וכו
stiff: "who do you guys think you are by asking questions on their hanhugus???!"
ReplyDeleteעפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, אין תועלת בהתיישבות בארץ ישראל טרם ביאת המשיח (הדרך עמ' כו). והם בטלוהו
עפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים. "שתקנת הקדמונים" לומר שיר השירים. והם משום איזה "מנהג" הם בטלוהו
עפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, שלא לשתות משקה המשכר בימי חול והם בטלוהו
עפ"י מסורת בית אבותיהם הקדושים, הם היה הבסיס להדבר שלא להחניף לרשעים. והם בטלוהו
עדות שבטלה 'מקצתה' בטלה כולה, כבר מותר לכם לומר שיר השירים
BS: "they still "felt" that it was better not to say it"
ReplyDeleteכג. בבעלזא לא "נהגו" לומר שיר השירים בערב שב"ק
דער פריץ האט א גיסטע, אין דער יוד האט א מנהג
עיין במס' ערכין י' תוס' ד"ה, י"ח ימים. בא"ד: חזינהו דקרו הילולא בר"ח קסבר לאפסוקינהו כיון דשמע דקמדלגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם --- וא"כ ודאי מה שאנו אומרים אותו אינו אלא "מנהג בעלמא" ואינו חובה..ע"כ. עיי"ש
Zalke
ReplyDelete"די הקפידות דערויף כבר נשתכחה עם הדרך הבעש"ט בימינו אלה, "
the Shtriemel and beard is נשתכחה too?
or this we are stuck forever?
Ashkenaz of Topelchan Thursday, February 22, 2018 11:39:00 AM
Deleteash top: "the Shtriemel and beard is נשתכחה too?"
Try it on. hey you never know it may work..
הדבר"י ז"ל, אמר ד"ת פעם על החרוז: "מוציא אורה - מאין תמורה", יותר בנקל הוא לחזור בתשובה ולמצוא האורה של תורה.. למי שלא הסיר ותמיר מפניו הצלם אלקים
ReplyDeleteשא רבותי ס'איז מענינא דיומא ס'איז מיר שווער א קשיא! ביי תמחה את זכר עמלק ״מתחת״ השמים שטייט אין תרגום: "תחות". בוואו
אויך ביי, "תחת" ירך אברהם אדניו איז דער תרגום: ״תחות״. בוואו
ביי אלע אנדערער "תחת'ן" איז דער תרגום נישט אזוי צימאל זאגט ער מלרע, באתראה, בשפולי, חלף. וכו" ומה נשתנה "תחות" זו אצל ירך-דעמלק מכל התחת'ן שבתורה!? רבותי, מי יסתרת בהרים - ומי יפרק הויות ומי יתרץ ה'שברים
במד' מה עשה עמלק (שישב בארץ הנגב, המנוגב מכל) - שהיה נוטל "זכרותן של ישראל" וזורק כלפי מעלה ומחרף ומגדף ואומר, בזו חפצת. הדא הוא דכתיב (דברים כ"ה) וי"זנב" בך כל הנחשלים, שהכם מכת זנב. ושפל רוח יתמך כבוד זה יהושע שהרגו, שנאמר (שמות י"ז) ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו. -במדבר יג ה
כאן התנמנם רבינו ולא גמר דבריו עוד ואי"ה כשאפנה אשנה
! ניתן לפירסום
ReplyDeleteדעת קודשו של מרן החפץ חיים ז"ל, בדין גילוח הזקן אף בלא תער
וזלש"ק בא"ד: מצוה רבה לכלל ישראל להתחזק בזה, ושלא להקטין הזקן אפילו במספריים. כשמשליך הזקן אחרי גוו ומגלחו אות הוא על האיש הזה שלבו פונה מדרך ה'. באמת גם זה נכלל בלאו דלא ילבש גבר שמלת אשה. ע"כ יירא ויפחד איש אשר לב לו לעון החמור והמר הזה "ואם חטא ימהר לשוב" ואל יסתכל על חבריו הפתיים אשר יצרם גבר על שכלם. ע"כ. -קונטרס תפארת אדם. הקדמה, פה, פו, פי עיי"ש
רביה"ק הדבר"י ז"ל היה אומר שיר השירים רק בליל הסדר, אף שאמר הרבה דברי תורה עליו בשבת חוה"מ. כשגמר הסדר והעם יצא מביהמ"ד שבביתו הוא ז"ל נשאר על מקומו ישב בלבוש מלכות, ופתח ואמר בקול; שיר השירים אשר לשלמה! ועוד שמע ממנו 'ישקני' מנשיקות פיהו עוד שפתיו היה מתרחש.. ועלה בתררימו.. כך היה ישב שם בהסיבו עד העלות השחר, כשקם לעבודת היום
ReplyDeleteMaseh
ReplyDeletethe whole life of the Kruler ruv was circulating around a Medrash in shir hashirim
U dont get it????
not bad from a true spinker.
Deleteאין כל העולם כולו כדאי כיום שנתן בו שיר השירים, שכל הכתובים קודש ושה"ש קודש קודשים.– משנה ידים ג ה
Delete
ReplyDeleteא בחור איז אריין צום רבין (ר' מאטעלע) פרעגן צי ער זאל זאגן פערציג טעג שיר השירים אלס א סגולה א חתן צו ווערן. דער רבי האט אים דערויף געענטפערט, "איך בין א חתן געווארן צוויי מאל אן זאגן שיר השירים." י
די רבי ר' מאטעלע פלעגט אסאך מאל "זאגן זוהר אלס קינד". איינמאל האט אים די רבי געזאגט (סאלקער רב מעט צר"י ז"ל) אז "ווען ער זאגט זוהר ווערט ער אזוי אויפגעפלאמט פארן הייליגן באשעפער" אז ווען עס וואלט געווען א פייער וואלט ער זיך אריינגעווארפן פארן אייבערשטן. -דיעל
Delete