B: "was R Leivik "Gava"d", or just a shul Rov in יעקאטריניסלאוו"
! התנועה הציונית בעיר חששו מפניו
באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב ביקטרינוסלב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה
אחדים מראשי "התנועה הציונית בעיר חששו מפניו", שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר
בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים).י
בהמשך מדבר המכתב על מינויו של הרב לוי יצחק
וכאשר אתם עמם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו
לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין
הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן
המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר
למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים
מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה
וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט
במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים
אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".י
דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש
הדבר"י ז"ל היה הרב על כל עיר סאטמאר לכמה שנים, וכל דבר קטן וגדול הביאו 'הקהלה האחדות' אשכנזים-חסידים אליו. בעיר סאטמאר היה כמה דייני הקהלה, הרה"ג וצדיק מפאפא ז"ל היה מהדיינים בעיר, המעשה זו דלהלן ידוע להציבור. הרה"ח ת"ח ויר"ש ר' אהרן פאללאק ע"ה היה מתלמידי הכי חשובים של הדבר"י, הסופר סת"ם הקבוע שלו, [מיין שלאף רבי], "בקצירות האומר-שלי" הוא סיפור: פעם בליל שבת אחר התפלה בעיר סאטמאר רבינו הלך לביתו והרב הדיין מפאפא ז"ל בא להדבר"י ופנה אליו בשאלה נדוד ומבוכה בענין "פטר חמור" [וערפתו בשה] אשר כל דייני העיר עסוק בסוגיא עמיקה זו לאיזה זמן בעיון רב, ועכשיו שבא להחלטה האיך להורות בה, הם צריכים הגושפנקא דמלכא שגם הוא מסכים עמם. הדבר"י באותו מעמד אמר להרב מפאפא ז"ל להעביר לו בעל פה כל השאלה המבוכה הנ"ל אחר שגמר, הוא עמד וישתומם לשמוע שהדבר"י חלף והעביר לו בע"פ כל הסוגיא עם כל השיטות שבה מהראשונים ז"ל עד לאחרון שבאחרונים וכו'. ובזה גמר לפניו הענין והדבר"י מבורכו בגיט שבת. כשהוא פניו להדלת הדבר"י פנה לר' אהרן פאללאק ע"ה שהיה עומד שם בכל העסק הנ"ל, וציווה עליו ללותו 'הרב מפאפא' לביתו, באם הדרך לא חדל הרב להשתומם על המראה הפלא כזה שהוא לא יכול להבינה בשום אופן שבעולם האיך זה אפשר ליליד אשה..!? הם הגאונים עסק בה בכל הסוגיא הנכרי והמבוכה זו זה זמן רב, והוא עם כל העסקים ועבודת הקדוש שלו כאן ובכל "המדינה" [גם האיגוד הרבנים דאמאריקע, פנה אליו בכתב בשאלה להלכה, כידוע] האיך היה הוא יכול לפנות לה בבהירות כל כך ובלי שום עיון בה אפילו קצת קודם "סעודתא דמלכא" שלו, להעביר עליו בלי היסוס ולפסוק בה כמו על רגל אחת
ר' אהרן פנה בחזרה לבית רב"י ז"ל ושאל לו לאמר מה היה המדובר ביניהם ואם היה לו איזה הערות להלכה עליהם. ר' אהרן לא יכול עוד להתאפק [כידוע שהוא היה כעמוד אש ממש..], וחזר לרב"י כל 'המראה הגדול' אשר הוא ראה ושמע, וגם דהרב מפאפא לא יכול מלדבר דבר.. כי חזון הזה אשר הוא חזה.. היה המופלאים לו .. וכו' וכו
הדבריז"ל שמע ושחוק קל נראה על פניו ואמר לו: אני הייתי "הרב" בעיר אורשיווא וקראלי ושמה והבגלילות סביב לה היה כמה איכרים יהודים חרידים, ושאלה 'כזו' התרעמו כ"פ, והסוגיא סביב לה כבר התבררו והתלבנו לי כבר אז.. -בזה נגמר המעשה
ירחי כלה הוא כינוס-תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק שניאורסון ז"ל הנערך מידי קיץ בשטחו של מחנה גן ישראל
הכינוס מתקיים בכ' אב, יום ההילולא של רבי לוי יצחק ז"ל, על-שמו ולזכרו הרבי ייקר מאד כינוס זה והתבטא עליו בהזדמנות מסויימת, "הרי זה שלי"; "וכן "הנני מחבבו ומיקרו מאד". לעיתים היה עורך הרבי סיום מסכת ומגיהו כהשתתפות בכינוס
צדיקים שנפטרו כ' אב
ReplyDeleteרבי בן ציון אלקלעי, מח"ס חמדת ירושלים
רבי לוי יצחק שניאורסון, מח"ס ליקוטים על הזוהר, תש"ג
רבי יוסף יהודה ארדיטי מסלוניקי
רבי מרדכי אלחאייך מגדולי דייני תונס, תקל"ז
רבי נסים חדאד מרבני נאבל, מח"ס חן טוב, תרס"ג
Inquiring minds want to know, was R Leivik "Gava"d", or just a shul Rov in יעקאטריניסלאוו
ReplyDeleteMore importantly, exactly how close or not close was he to the entire Chabaske program.
For example, how many times did he actually see or communicate with FR, or any other Rebbe?
was your Rebbe in belz, the actual ruv in belz too?
DeleteHow close is your Rebbe actually to Belz fin amool?
Did your Rebbe communicate with FR or any other rebbes?
B: "was R Leivik "Gava"d", or just a shul Rov in יעקאטריניסלאוו"
ReplyDelete! התנועה הציונית בעיר חששו מפניו
באותה תקופה נפטר הרב קאזווניקוב, הרב החסידי של העיר. גם הרב ה"אשכנזי" כבר היה זקן ותשוש. בשל המצב שנוצר, מיהרו ראשי הקהילה לבחור ברבנים חדשים. המתנגדים לקחו להם לרב את הרב פנחס גלמן, ואילו לחסידים הציע אדמו"ר הרש"ב למנות עליהם לרב ביקטרינוסלב את הרה"ג הרב לוי יצחק שניאורסאהן, שכיהן באותם ימים כרבה של העיר ניקולייב, אף היא באוקראינה
אחדים מראשי "התנועה הציונית בעיר חששו מפניו", שכן באותן שנים יצא הרבי הרש"ב במאבק חריף כנגד התנועה הציונית, והם חששו שמומלצו של הרש"ב אף הוא נמנה על מחנהו. על כן פנה הרבי הרש"ב במכתב מיום ו' באדר ראשון תרס"ח, אל הגביר הרב פייטיל פאליי, מנכבדי הקהילה ביקטרינוסלב, וביקשו לפעול למינויו של הרב לוי יצחק לרבה של העיר
בתחילת המכתב, מביע הרבי הרש"ב צער על פטירתו של הרב קאזווניקוב ומבקש לדאוג לרעייתו שנותרה עם חובות אדירים שהשאיר אחריו בעלה הרב (עניים רבים היו משחרים לפתחו ואיש לא יצא מבלי לקבל עזרה הגונה. זוגתו הרבנית התאוננה תמיד שבעלה מפזר את כל משכורתו לצדקה, ואין לה במה להתפרנס. משום כך ראשי הקהילה העבירו את משכורתו היישר לרבנית. חסידים אמידים הביאו לו סכומים גדולים לצדקה, אך גם אלה לא הספיקו להוצאות הצדקה שלו. כאשר נפטר לעולמו, נשאר בעל-חוב בסך ארבעת אלפים רובל, סכום עתק באותם הימים).י
בהמשך מדבר המכתב על מינויו של הרב לוי יצחק
וכאשר אתם עמם כעת שאר בשרי הרה"ג המפורסם מו"ה לוי יצחק שניאורסאהן נ"י, איש אשר רוח בו, וכאשר ידעתיו היטב, כתר הרבנות הולמתו בכל הפרטים הדרושים. הוא למדן גדול וירא אלוקים בתכלית, זך הרעיון ורך המזג, בעל מידות טובות ונעלות מאוד, ויודע פרק בהנהגה בדעת ובהשכל, ואין להם טוב יותר ממנו
לאחר שמנה את מעלותיו וכשרונותיו, מוסיף הרבי לציין
הנה על פי הניסיון אשר ראיתי בכמה עיירות אשר התחכמו לעשות כן, גרמו בזה אשר נשחתו עניני העיר בבלי אפשרות לתקן
המפתח לקבלתו כרב, היה בידי שמריה, בנו של חסיד שהתחנך בחינוך חסידי אך לאחר חתונתו ירד מהדרך והחליף את שמו לסרגיי וולפוביץ'. הוא ניהל טחנת רוח גדולה ומנסרת עצים. בנוסף לכך היה מראשי התנועה הציונית בעיר
למרות ריחוקו מעולם החסידות, נראה שבלבו נותרה פינה חמה לרבי ולחסידות, שכן, לאחר שהתקבל מכתבו של הרבי הרש"ב, הזמין את רבי לוי יצחק לביתו לשיחה שארכה שש שעות רצופות. השיחה הותירה עליו רושם עז ובסופה החליט להיאבק למען מינויו כרב העיר בקרב חבריו הציוניים
מאבקו שנמשך כשנה נחל לבסוף הצלחה - והרב לוי יצחק מונה לרב העיר. על כך כתב לו הרבי הרש"ב מכתב תודה
וכך, בהיותו כבן שלושים ואחת שנים בלבד, בסוף שנת תרס"ט, הגיע הרב לוי יצחק לכהן כרב העיר, כהונה שנמשכה שלושים שנה, עד למעצרו בשנת תרצ"ט
במשך שלושים השנים בהן כיהן כרב העיר, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך אפשרית. כבר עם הגיעו כינס את ראשי הקהילה ודן עמם כיצד לחזק את יהודי העיר למרות הקשיים בגשמיות וברוחניות. ביחד קיבלו שורה של החלטות על מנת לחזק את מוסדות התורה בעיר. כמו כן הוחלט על פעילות מוגברת בקרב הנוער והצעירים
אחד מצעדיו הראשונים היה לטפל במקווה המקומי שכבר לא היה ראוי לשימוש. הוא כינס את ראשי הקהילה והעמידם על חומרת הדבר, אך ראשי הקהילה התחמקו בתואנה של מחסור כספים בקופת הקהל. הרב הצעיר לא התרשם. הוא עמד מלוא קומתו, פשט מעילו החדש שקנה לא מכבר לרגל היכנסו לתפקיד: "הרי לכם מעיל זה העולה סכום ניכר, ותמורתו יהיה קודש בתור התחלה לבניין מקווה".י
דבריו של הרב לוי יצחק עשו רושם עז וראשי הקהילה התחילו לטפל בהקמת מקווה חדש
was Satmar Rov Gaavad or just a shul Rov?
ReplyDeletewhat about Pupa Rov? Klausenberger Rov?
וכל פטר 'חמור' תפדה 'בשה' ואם לא תפדה וערפתו
Deleteהדבר"י ז"ל היה הרב על כל עיר סאטמאר לכמה שנים, וכל דבר קטן וגדול הביאו 'הקהלה האחדות' אשכנזים-חסידים אליו. בעיר סאטמאר היה כמה דייני הקהלה, הרה"ג וצדיק מפאפא ז"ל היה מהדיינים בעיר, המעשה זו דלהלן ידוע להציבור. הרה"ח ת"ח ויר"ש ר' אהרן פאללאק ע"ה היה מתלמידי הכי חשובים של הדבר"י, הסופר סת"ם הקבוע שלו, [מיין שלאף רבי], "בקצירות האומר-שלי" הוא סיפור: פעם בליל שבת אחר התפלה בעיר סאטמאר רבינו הלך לביתו והרב הדיין מפאפא ז"ל בא להדבר"י ופנה אליו בשאלה נדוד ומבוכה בענין "פטר חמור" [וערפתו בשה] אשר כל דייני העיר עסוק בסוגיא עמיקה זו לאיזה זמן בעיון רב, ועכשיו שבא להחלטה האיך להורות בה, הם צריכים הגושפנקא דמלכא שגם הוא מסכים עמם. הדבר"י באותו מעמד אמר להרב מפאפא ז"ל להעביר לו בעל פה כל השאלה המבוכה הנ"ל אחר שגמר, הוא עמד וישתומם לשמוע שהדבר"י חלף והעביר לו בע"פ כל הסוגיא עם כל השיטות שבה מהראשונים ז"ל עד לאחרון שבאחרונים וכו'. ובזה גמר לפניו הענין והדבר"י מבורכו בגיט שבת. כשהוא פניו להדלת הדבר"י פנה לר' אהרן פאללאק ע"ה שהיה עומד שם בכל העסק הנ"ל, וציווה עליו ללותו 'הרב מפאפא' לביתו, באם הדרך לא חדל הרב להשתומם על המראה הפלא כזה שהוא לא יכול להבינה בשום אופן שבעולם האיך זה אפשר ליליד אשה..!? הם הגאונים עסק בה בכל הסוגיא הנכרי והמבוכה זו זה זמן רב, והוא עם כל העסקים ועבודת הקדוש שלו כאן ובכל "המדינה" [גם האיגוד הרבנים דאמאריקע, פנה אליו בכתב בשאלה להלכה, כידוע] האיך היה הוא יכול לפנות לה בבהירות כל כך ובלי שום עיון בה אפילו קצת קודם "סעודתא דמלכא" שלו, להעביר עליו בלי היסוס ולפסוק בה כמו על רגל אחת
ר' אהרן פנה בחזרה לבית רב"י ז"ל ושאל לו לאמר מה היה המדובר ביניהם ואם היה לו איזה הערות להלכה עליהם. ר' אהרן לא יכול עוד להתאפק [כידוע שהוא היה כעמוד אש ממש..], וחזר לרב"י כל 'המראה הגדול' אשר הוא ראה ושמע, וגם דהרב מפאפא לא יכול מלדבר דבר.. כי חזון הזה אשר הוא חזה.. היה המופלאים לו .. וכו' וכו
הדבריז"ל שמע ושחוק קל נראה על פניו ואמר לו: אני הייתי "הרב" בעיר אורשיווא וקראלי ושמה והבגלילות סביב לה היה כמה איכרים יהודים חרידים, ושאלה 'כזו' התרעמו כ"פ, והסוגיא סביב לה כבר התבררו והתלבנו לי כבר אז.. -בזה נגמר המעשה
Satmar and Pupa were chosen by the kehilla to be rov in town. Klausenberg was Rov in a small shtiebel in Klausenberg
Deleteshkoyach r' ראש כבש
ReplyDeleteIhr hut dos avek'ge'shtelt k'debo'ye u' ke'de'yois
דער אמת איז שיין - דער שקר האט חן. דאנקע שיין
DeleteBF AM: "Inquiring minds want to know.."
Deleteאמר החכם: מי שזורע את השנאה יקצור את החרטה. אחרית קטטה חרטה. המתן מעט ולא תתחרט. -ס' חסידים פ"ח
ירחי כלה הוא כינוס-תורני שנתי לזכרו של רבי לוי יצחק שניאורסון ז"ל הנערך מידי קיץ בשטחו של מחנה גן ישראל
ReplyDeleteהכינוס מתקיים בכ' אב, יום ההילולא של רבי לוי יצחק ז"ל, על-שמו ולזכרו הרבי ייקר מאד כינוס זה והתבטא עליו בהזדמנות מסויימת, "הרי זה שלי"; "וכן "הנני מחבבו ומיקרו מאד". לעיתים היה עורך הרבי סיום מסכת ומגיהו כהשתתפות בכינוס
ר"כ: ר' לויק, פעל לביצור ענייני היהדות בכל דרך
ReplyDeleteאפשרית
וירא 'מנחה כי טוב' ואת הארץ כי נעמה 'ויט שכמו לסבל' ויהי למס עבד. -בראשית מט טו
א גיטער יוד האט גיטייטשט אזוי (בערך): מנוחה כי טוב, ווילט איהר האבן א גיטען מנוחה. ויט שכמו לסבול, זאלט איהר ליידן אין שווייגן
איך זאג: ואת הארץ כי נעמה, ווילט איהר האבן מנוחה אין אייער לאנד, ויהי "למס עובד".. וד"ל