תעשו מזה מטעמים

So another yohrtzeit passed by and the oylem here wanted very much to hear something from me on this auspicious day. I had ignored it since three years ago, and was planning to do the same this year, especially since his influence has waned to almost non-existent levels, but you all had to bring it up again! You just couldn't leave well-enough alone, now could you?! Besides, all it does is generate lots and lots of Loshen HoRah, something I'm not really into. I did like what I saw some weeks ago in the Mishpacha magazine, where they mention something that the Brisker Rov told Shloime Lorencz when he heard that RLS was welcomed into the Moetzes. As we all know RLS was the only one who the BR would enjoy redden in lernen with, since he was the geatest since Reb Chaim, maybe even since the Gro. The Rov was quite surprised about that invitation, since he knew Reb Lazer to be not very BeHavent in matters of this world, so why would they take him into a board of Rabbis who need to make important decisions, most of which deal with physical matters. I guess Lorencz saw that as being a compliment from the Rov....

This was one of the issues that the Rabbonim in both Europe's pre-WW2 and after that in the US could not come to terms with; namely that Roshei Yeshiva - who really never dealt with REAL issues, they sat and learned with talmidim metzuyonim, basically - were the ones that were trying to set policy in Europe, and managed to do so in post-WW2 and Israel. Lorencz, in his vast Hungarian perception, thinks that somehow all turned out for the best, but we know better. He thinks/thought that all of Yiddishkeit was somehow saved by that smart move by the MGH, but we know better. Yiddishkeit would've done just fine without that invitation. Being that we need to "fartzeyl uvdes" of the niftar, as is the minhag yisroel, here are two that I found on the web:

(I do not vouch for the stories)

סיפר הגאון הגדול רבי ישראל גרוסמן זצוק"ל: בשנת תשכ"ט התקיים דיון בקשר להקמת מתיבתות ברחבי הארץ. אחד מהנוכחים באותו דיון הזכיר את שמו של הבעש"ט הקדוש. ואז, לתדהמת כל הנוכחים, קם הרב שך ופער את פיו נגד הבעש"ט הקדוש במילים שאי אפשר לחזור עליהם ולהוציא מהפה. ראשי הישיבות הליטאיות שהיו באותו דיון הסתכלו עליו ממש בשאט נפש. אבל בעיקר הגדיל לעשות הגאון האמיתי רבי יחזקאל סרנא זצ"ל, ראש ישיבת חברון, שגער בו בקול רם ואמר לנוכחים "דער מענטש איז א אונשעקעניש אוף כלל ישראל" = "האיש הזה הוא צרה על כלל ישראל".
את הסיפור הזה סיפר הגר"י גרוסמן זצ"ל ביום ז' במר-חשוון תשמ"ט, וסיים
"כעת כולם מבינים עד כמה היה רבי יחזקאל סרנא זצ"ל בגדר 'חכם עדיף מנביא".

Another story told by - I believe - Reb Chananya Yosef Halperin of Jerusalem

ביום שישי, ערב שבת ה' תמוז שנת התש"ב, התקיימה החתונה של בתי הבכורה (דודתכם) מרת אסתר (הרבנית מאלכסנדר ע"ה) עם חתני רבי אברהם מנחם (כ"ק האדמו"ר מאלכסנדר זצוק"ל). החופה התקיימה, כמנהג ירושלים באותם ימים, בערב שבת קודש אחרי חצות, וסעודת החתונה היתה בליל שבת בביתינו כאן (בשכונת בית ישראל). ביום שני בערב התקיים השבע ברכות אצלנו בבית והשתתפו בו קרובי המשפחה, האחים והגיסים והדודים שלי. לסעודה הוזמן גם ר' לייזר שך שהיה הר"מ של החתן בישיבת נוברדוק בבית ישראל. והנה אחרי שכיבדו לדבר את הר"מ ר' לייזר באמצע דבריו השמיע פתאום דברי זלזול נוראים שטרם שמעה אוזן כלפי הצדיקים הבעש"ט, אדמו"ר הזקן בעל התניא ור' לוי יצחק מברדיצ'וב זיע"א. בשבע ברכות היה גם דודי החסיד רבי זעליג סלונים ע"ה, שעוד למד בליובאוויטש והיה בן בית ומאוכלי שולחנו של האדמו"ר הרש"ב נ"ע, וכששמע את דברי הבלע יוצאים מפיו אחזה אותו התרגשות גדולה הוא קם וזעק בכל כוחו "שייגעץ, שוויג"! אנחנו כולנו היינו בזעזוע נורא מהדברים, כי לא שמענו ולא שיערנו שיש עוד בימינו אנשים ודיבורים כאלו. ואני אמרתי לר"מ הזה כי מי שחלק והתנגד לבעש"ט ולבעל התניא ולרבי לוי יצחק מברדיצ'וב בימים ההם של תחילת החסידות היה בגדר טועה ושוגג, אבל מי שמדבר כך היום הוא כופר ממש רח"ל

זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל