Sunday, July 19, 2015
do we encourage untruthful behavior?
photo source
So over Shabbos I davened in a shtiebel frequented by mostly Hungarian Charedim. Nice people, friendly and all. No complaints. A lot of Chassidus Mevueres seforim, as well as other Chabad Seforim. Several Tehillas Hashem siddurim as well. The Rov is a sweet Rebbishe type. He even shows me the end of the aliya when I'm called up. A-1 service. So there's this one bochur there, 14-15 years old. Seems to be a nice kid, but his davening irked me. While writing this I'm thinking that I may have written about it once before, when I had the same thoughts the last time I encountered his behavior. It may have even been the same kid! Anyhow, most of you don't remember anyway... So this kid davens with tnu'os meshunos. Strong shukkeling. Fists clenched. Veins popping. שמונה עשרה is a long ordeal. But he seems like someone who knows from this world. clean hat and shoes, etc. That's not to say that he's a total bluffer! He seems like a kid who means well. But my point is simply that he's getting way ahead of himself! He's not at that level of dveikus, and it doesn't seem like he's ever going to be there. But in his mind, since he maybe wants to be there all the outside trappings of being at that level are justified. And in his mind this is the way to get close to Hashem! Can it be that since we allow ourselves to be untruthful, דהיינו מ'נארט זיך, in ענינים של עבודה, that it spills over to all other aspects of life as well? That we're untruthful in our business dealings or with our children and spouses? Then again, what does the משנה say? וכל מי שאינו לא חיגר ולא סוּמָא ולא פִּסֵּחַ ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם, שנאמר 'צדק צדק תרדוף - so maybe he has a point.
שטותים והבלים, הטעם שהיהודים מתנענעים בשעת תפלתם הוא כדי לעורר אותו, כדרך שמתנענעים לאחד שישן כדי לעורר אותו, לא מפני דביקותו, אמת איסטרא בלגינא קיש קיש קריא ונראה לאחרים כיוהרא, אבל באמת לא כן הוא
ReplyDeleteלא דברנו על ענין הנענוע בכללות אלא על תנועות משונות שבעצם מפריעים לכוונה
ReplyDeleteאולי יש לו בעיות משונות ג"כ.. אבל צריכים להתחשב עם אחרים העומדים סביבו ולזה צריכים קצת שכל, פעם סיפר לי אברך ווישניץ שהי' מנגן בקול אדיר אצל השלחן של הרח"מ מווישניץ הוא עמד סמך ונראה לרבו המפריע מזה, ואמר לו: חיים לייג דיין הענט אויף מיין אוירען נישט אויף דיינע. וד"ל
ReplyDeleteתפלה לעני כי יעטוף לעולם לא חוזרת ריקם, ואף מועיל להיות מיוחס כנראה אצל דוד המלך ע"ה ואכמ"ל , גנב במחתרתא רחמנא קריא! ותפלתו מועיל, כך ראיתי בספרי קודש
ReplyDeleteAdaraba. His behavior is totally in sync with what it says in sefarim in the name of the Baal Shem Tov. Just maybe you are not the perfect Judge of how other Yiddin daven and how one's own behavior might disturb others as well despite good intentions.
ReplyDeleteIdeally when one davens, there is just the person and HaShem so they should not be concerned with other's behavior and in fact, efforts to achieve a quorum for public response of Amen might backfire if attempts to inculcate order in the shul distract those who were responding and now cannot due to the diversion.
You have joined a group, where adult men, some of them rabbis, with long beards, wear colorful kiddy kippahs, some of them with strange slogans and funny pins, yet, you see a 14 year old boy and you make a gantzeh torahs lukshen out of it?
ReplyDeleteWhat's pshat?
What is it about the young fellow that has got your goat, (pardon the pun)?
And pray tell, what difference does it make if a shul has "sifrei chasidus mevueres" and what does it have to do with your tale?
I think this posts is telling more about you than about the random kid.
My two cents: Let the kid be.Try and get the fellows on your team to be more normal
no offense, you're attacking a goat what's with צער בעל החיים ?
Deletedid you guys finnish the kapuras assult coming after a strayed goat ? go after the kapura/money hint: (רח"ש געלט) leave us poor souls alone .
Deleteעטץ טויגט'ס אויף כפרות
much offense taken:
ReplyDeleteit has lots to do, at least in my fertile mind
those guys with the colorful kippahs? That's where they're at.
זיין א רבי, א מימאכט זיך איז מען... ליידער
ReplyDelete"That's where they're at."
ReplyDeleteso are they, with all the chabad literature u have no clue on reality and how real wanna be frum people deal with it daily each his own, no furmula, no guidince just trial and error and try again, the bottom line אין יואש בעולם, thats the core difference between goy and yid, the last thing u should bash is a yud shakun to much...
בראשית רבה: אין אדם יודע מה בלבו של חברו, דכתיב (ירמיה יז): אני ה' חוקר לב
ReplyDeleteא פרישע עוולה ער שאקלט זיך צו שטארק ביים דאווענען אין כנראה ער איז נישט קיין צדיק, נו אדרבה דארף הערשט זיך ווארפן כבן המתחטא וואזשע דען זאל ער טוהן
ReplyDeleteר' איציקל מפשעווארסק זצ"ל האט פארציילט ער האט גיזעהן וויא שיניאווער רב איז צו גיגאנגן צו א יוד וואס האט זיך צי פייערט ביי מזמור שיר ליום השבת, און איהם גיזאגט, יונגערמאן אז מ'האט מחשבות זרות קניפט מען זיך די באקן נישט מען איז מבלבל יענעם. אולם בכמה מקומות האט מען זיך גיווארפן אין גיבעטן כבן המתחטא בקולי קולות ברתת ובזיע
ReplyDelete1) what does a picture of mea sharim have to do with this?
ReplyDelete2) the test if he real or phoney is what he does during חזרת הש״ץ... Does he listen attentivly or read an עלון or something which the בעל התניהi is very מחמיר about?
I once heard rav שמלר of sanz say dan to kaf זכות... Why should we דן anyways?? ...עיין שם...
ReplyDeleteחפשת ולא מצאת
Deleteשמאלער איז א קלוזשער א ליבאוויטשער און א משחיסט, סאנז מאן דכר שמיה בקהלם אל תחד כבודו
Deleteשער חסד, שערי דמעות לא ננעלו אמתדיגע וויא פאלטשע
ReplyDeleteWoodcliff Lake, NJ - In his heartfelt public speech last night at the annual Agudah convention, the Novominsker Rebbe, R’ Yaakov Perlow, brought out lessons gleaned from an unexpected source: R’ Mendel Weiss a homeless Satmar yid who was well known in Brooklyn and passed away several weeks ago.
ReplyDelete“He was a mysterious Jew, bedraggled…but Mendel had some interesting things to say,” said the Novomnisker.
R’ Mendel, who wandered the streets of Williamsburg for many years before he became a fixture on the streets of Flatbush and Borough Park, frequented many yeshivos and shuls throughout the area. He was known for the many layers of clothing he wore, stuffed with papers, and for the heartfelt appreciation he extended to those who offered him food and lodging.
Rabbi Perlow related that R’ Mendel used to theorize about the concept of judging others favorably, wondering how one could go lifnim meshuras hadin and be extra stringent in this matter. R’ Mendel’s answer, related Rabbi Perlow, was simple: don’t look at others.
The Novominsker urged listeners to take R’ Mendel’s words to heart, addressing a scathing rebuke to bloggers who feel the need to comment on any issue that arises.
“Rabbosai, we have become a society of kikkers, of lookers,” said the Novominsker. “We look at yenem and we make comments. There are many self-appointed mevinim amongst us unfortunately, ready to sound off on anything and everything. These mevinim have no compunctions about opinionating about whatever goes on in the Jewish world, in the Torah world especially and very often, as a result of that curse of technology called the blogs, they engage in cynicism and zilzul talmidei chochomim and downright chutzpah.”
Rabbi Perlow quoted the Kotzker Rebbe who would exhort his followers to scrutinize themselves and their own actions instead of looking at the behavior of others.
Deleteperlow: "that curse of technology called the blogs, they engage in cynicism and zilzul talmidei chochomim"
hirshel let's go sing along :
ברוך הוא א' שבראנו לכבודו, והבדיל לנו מן הטועים טראטא טא טא טא ... ג"פ
rabbi perlow's blog:
http://www.cross-currents.com/
this blog praises itself (their opnion) and spreads lukewarm zionisim by stradling. .)
"the Novominsker Rebbe, R’ Yaakov Perlow,"
Deleteis the head of a political party called Agudas yisruel and chosen by the party, it should be mentioned in order to understand hiz opinion on different issues.
ר' מענדל ווייס ע"ה איז גיווען א ישיבה מאן א בן תורה פון א פארצווייגטע יודישע משפחה, גיווען פארהיירעט און זיך גי גט, ער איז נעבעך נישט גיווען געזונט, די משפחה און פריינט זענען גיווען אובד עצות, ער האט גימיינט מען וויל איהם היילין בע"כ איז ער אנטלויפן קיין... איך שרייבער האב איהם גיטראפן און א ווייטע סבובה כ'האב איהם פארבעטן צו מיר אכילה, שתיה, ולינה. והוא היום און דער פרי פרעגט ער מיר צו ער קען פארבלייבן פאר א וויילע, מענדל איז גיווען היימלאז ווייל ער נעבעך האט אזוי גיוואלט, נישט זיך גיוואשן און גיטוישט קליידונג, האב איך איהם גיזאגט ער קעו זיך דא ביי מיר אפוואשן איך גיב איהם פרושע קליידונג אויך, האט ער מיך אויס געמוסר'ט אז דאס איז נישט דער וועג פון הכנסת אורחים און איז אנטלאפון. ע"כ המעשה תנצב"ה
Deleteמה' מצעדי גבר, כנראה הרב פערלאו האט איהם גידארפט באקענען
You are treating a child like an adult. He is young and does not know what to do with a התעוררות. If he has a good מחנך, he will be ignored and trained to an אמת'ער way of dealing with his spiritual leanings.
ReplyDeleteReb Yerucham zt"l used to advise leaving these people alone. It is not a new phenomena.
כי אין בפיהו נכונה קרבם הוות קבר פתוח גרונם לשונם יחליקון
Delete
ReplyDeleteמכי"ק של ר"ר צדוק הכהן הגדול מאחיו, בס' הזכרונות דף כד:
בא"ד...והשמעות הקול בתפלה היא בא מצד התעוררות הלב מצד העדר האמונה בתפלתו שפועלת!, "רגשות" זה גורם פעולת השפתים בהשמעות הקול שיחשוב אולי זה יעורר רחמים יותר כידוע, אבל באמת צריך להאמין שהש"י שומע תפלת כל פה ועונה לחש כל אחד כפי מה שהוא כי לא בזה ולא שקץ ענות עני. ע"כ עיי"ש באריכות
הוא גם כותב הנוטריקן של ויגש הוא: יודעלעך שרייטץ וויי גיוואלד
rav ahrele was the holiest jew
ReplyDeletenu nu hut er geshukilt.
ReplyDelete
ReplyDelete:תפלה
ובנענועי אותם תשפיע שפע ברכות מדעת עליון לנוה אפריון למכון בית אלקינו (לעצור רוחות רעות) . אם ענף עץ כשמנענעו אותו -לארבע הרוחות! - עושה פעולה במרומיו, כ"ש אנו בנ"א עושה המצות בעצם, עושים רצון קונם כשמנענים לפניו. כך נ"ל
מדרש רבה פרשת תצוה: …אמר להם הקב"ה: דברים אני מבקש! שנאמר, קחו עמכם דברים (לימוד תורה) ושוב אל ה' ואני מוחל על כל עוונותיכם.אמרו לו: אין אנו יודעים! (ללמוד) אמר להם: "בכו והתפללו לפני" ואני מקבל... וכן אנשי ירושלים, אף על פי שהכעיסוני, בשביל "שבכו" לפני ריחמתי עליהם.! ע"כ
ReplyDeletehey you, I understand a sinner praying weaving and bobing, but when a "meshuganer sinner" does it it's a little irretating, don't you think?
ReplyDeleteAre you going to hold it against the bocher when he is in Shidduchim? When his children are?
ReplyDeleterelax tzug won't do such thing, he was trying to talk to us not to the shock-el-dick'er bucher!
Deleteאיך זאָל פאַרלאָזן די קעלער
ReplyDeleteלשון הרע נישט?
אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחושת וחי
ReplyDeleteI knew Mendel, there were some tzadikim, in Boro Park and Lakewood, amongst others that took care of him.He would not let just anybody take care of him.
ReplyDeleteWhen you got him on a good day, he had lots of pearls to say and one of the things had was to leave candies in shuls anonymously, but "nor mit a gitteh hechsher", mehane tze zayn yidden
רבותי, וועד למען מניעת הצו'שאקלינג בפקיחת הצאן קדשים מהכא, ונירם מהתם אנו מוביאם חדשות, נא לקוראה בכובד ראש. ומה שאני הדל הייתי יעצתי לנירם בכהאי גוונא, לעשות מי שבירך להצו שאקאלטערט, ו שבת הוא מלזעוק ורפואה קרובה לבוא לו ולכל הנלווים אליו, וגם לנירם ולהצבי בצביה
ReplyDeleteמאת נירם יהושע
מעשה שהיה בערב שבת האחרון
הגעתי לבית הכנסת להתפלל מנחה של ערב שבת. במהלך חזרת הש"ץ הגיע באיחור אברך, עטור זקן, חובש מגבעת ולבוש בחליפה, עם שני ילדיו הקטנים. בן בערך בגיל 5 וילדה בערך בגיל 4.
2)האברך שהיה לחוץ להתפלל החל באשרי ובתפילת שמונה עשרה. הילדה בת ה-4 התיישבה על אחד הכיסאות במקביל לאביה, ובשלב מסוים נעמדה על הכיסא והסתובבה כלפי אביה והסתכלה עליו. באיזשהו שלב, הרגל שלה נתקעה בתוך המושב של הכסא, והיא החלה לעשות קולות של כאב. האב המשיך להתפלל באדיקות, הילדה החלה לבכות, בהתחלה בכי מתון ולאחר מכן בכי צעקני שהסיט את כל מבטי המתפללים לעבר הילדה.
כל זה במהלך חזרת הש"ץ. האב לא הזיז את ראשו מהסידור, ומנקודת המבט שלי, לא הבנתי בדיוק מה מפריע לילדה.
3)ליד הילדה עמד בחור שגם כן לא ידע בדיוק מה קורה, אך בחור אחר מזווית אחרת קלט שהרגל של הילדה תקועה.
מיד הוא זינק מכיסאו ובא לחלץ את הילדה, זה לקח איזה דקה או שתיים, כשהילדה צורחת. בזמן הזה, האב עדיין ממשיך בתפילתו כאילו שום דבר לא קורה. רק כאשר הבחור הרים את הילדה מהכיסא, הוא צקצק בלשונו בחוסר נעימות (צה צה צה..), כשלא ברור אם מטריד אותו שהבת שלו הייתה תקועה או שבחור נגע בה להצילה.
4)הושיבו את הילדה על הכיסא והיא המשיכה לבכות. הבחור שלידה מזג לה כוס מים והיא נרגעה...
והאב עדיין מתפלל שמונה עשרה...
5)חשבתי לעצמי כיצד הבת האומללה הרגישה, כאשר היא הייתה במצוקה, בכתה וקראה לעזרה, ואביה שנמצא מולה ממש התעלם לגמרי ולא בא לעזרתה. דווקא אנשים זרים באו לעזרתה. איזה מן זיכרון נצרב בה?
6)ואז חשבתי על האב. מה עבר בראשו כל הזמן הזה?!?! האם הוא חשב על הגמרא שאומרת שאפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק את התפילה, או אפילו אם מלך ישראל שואל לשלומו, לא יפסיק ויענה לו? המקרה הראשון מדבר על מצב לא מסוכן (נחש שאינו ארסי) ובמקרה השני מדובר בעניין של כבוד, והרי מלך ישראל יודע שכאשר יהודי מתפלל אין להפריע לו.
7)התמונה הזו זעזעה אותי, כיצד אב יכול להתעלם מהבכי של ילדתו, על מנת שימשיך לכוון בתפילה. איזו מן תפילה זו? איזו מן עבודת ה' זו כאשר היא מתעלמת ממועקותיהם של בני אדם. האדיקות הדתית והרצון לדקדק בהלכות כוונת התפילה ואי הפסקתה, גרמו לאברך הזה לאבד את צלם האנוש שבאדם.
8)מבחינה הלכתית, במקרה כזה, בוודאי שאדם צריך להפסיק את תפילתו ולגשת לילדה, לעזור לה (אם אפשר בלי לדבר) ולחזור למקום תפילתו ולהתפלל. (יעוין למשל בילקו"י ס' קד, י-יב)
וכפי שניסח זאת בצורה נאה רבינו יוסף חיים: "כי הליכה בלבד בלא דיבור לא חשיבה הפסק, ורק דמפני הכבוד הוא אין ראוי שיפסיק באמצע תפלתו, ובהאי גוונא שהוא לצורך לית לן בה" (בא"ח פ' משפטים).
לסיכום: "לעולם יהיה אדם ירא שמיים". קודם כל שיהיה אדם! אח"כ ירא שמיים.
שבוע טוב,
נירם
I essentially agree with Reb Hershel, except that I am that kid. I used to do it when I was fourteen and I still sometimes do it today - certainly when Davening alone. I like to, and it is a real experience. Back then I was truly pure, unfragmented, and had lots of baby fat; now I'm a baal aveira who can't rid himself of doubts - unless I'm Davening. Chabad, certainly dor hashvi'i, would mach aveck my davening - and sometimes I agree with them - there is little dechilu there. Where does a guy like me get such feelings from, I wonder. Maybe it's just an aesthetic experience. On the other hand, it connects me to my days of hasmada, reminds me of my ahavas hashem, my inner spark, and hey, I need SOMEONE to talk to, don't I?
ReplyDeleteI don't know if in this blog you cover the way in which Chabad seems to have really changed vis-a-vis Tefila (and, a much bigger issue, "pnimiyus" bechlal). In the Alter Rebbe's now-famous letter to the Czar, he basically defines Chassidus as Davening B'arichus (ayen sham, HaMaasar Harishon).
There is always the struggle when one relates to the Diety in a personal way, that vehalo hashamayim ushmey hashamayim etc. And why should I count or my puny thoughts makes any sense to his big brain, so I think Tefila requires a certain sichlus me'at - does anyone know if we find this in seforim?
There is a place where the Maggid says (something like this:) that if you talk to Hashem like a beggar who is not likely to get much and doesn't deserve anything and you kvetch with a a lot of merirus, you are answered much like someone would be who were to take that approach with a gevir; if on the other hand you sally forth with jolly attitude... (likutim yekarim, look it up as I might be distorting it).
A fourteen year old's merirus is a much more attractive thing than mine. Who knows how much our later life depends on the immature tefilos of our youth?
avraham: "A fourteen year old's merirus is a much more attractive thing than mine"
ReplyDeleteירמיהו הנביא אמר: הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשעים כי מדי דברי בו זכר אזכרנו עוד על כן המו מעי לו רחם ארחמנו נאם ד
יקיר הוא אותיות קרי, ילד רומז על הימי הילדות! שהם כובשים את צערם בימי הילדות ונמנעים מלחטוא. . וע"ז אנו מתפללים בהימים נוראים, שבזכותם! יכבשו את כעסו מעלינו, והבן
This thing about dovening is very much overdone. People are 'pretending' to be in dveikus, but it's just make believe. Then when they are finished they go on their way and act selfishly, meanly, and trick people out of their money etc. To me, it's exactly like when no-one talks in Shule at Kedusha, and they shokle and sing it, but then at other times they can't stop talking even during Kriah, and that's if they are not outside talking. Hashem wants our attention all the time and not to go overboard for half and hour a day and then think we are so holy and entitled to do what ever we want at other times.
ReplyDeletein the cloisters they don't shokile, no talking either, should i assume no ganives there. are only ganives shokle and talk? is it that what the gemara says: גנב במחתרתא רחמנא קריא wouldn't you say that god listened to him the robber. of course he does, be careful don't ask him for to much brains. .
Delete