ס'דאך דא אזוי פיל צו רעדן אויף דעם שטיקל... דאס אז מלמד זכות זיין אויף אידן בשעת די תקיעות איז דער עיקר, און אז מ'קען קיינמאל נישט פארלוירען ווערן. און נאך און נאך. מענטשען ווילען וויסן פארוואס עס האט אויסגעפעלט דער בעש"ט הק', טאמער ער האט גארנישט מחדש געווען, למעשה. אפשר אויף דעם איז דעם בעל שם טוב אראפ אויף דער וועלט. אפשר ווייל נאר ער האט געקענט אזא זאך מפרסם זיין.
so cool and refreshing🍦
ReplyDeleteהירשל 'רוימט' אויס דעם שטאל פון חמץ, חמצ'דיקע מצות, נאכער אייכלערס חמץ, אין אצינדער 'רוימט' ער ארויס חמצ'דיקע יודען, א כשר'ן פסח פאר אללע
ReplyDeleteמה השייכות התקיעות נוסח פולין, עם הבעש"ט בניסן קודם פסח! אחד מי יודע
ReplyDelete.השה-תם "מה הוא" אומר
ReplyDeleteיעדער פאסטוך בלאזט פאר זיינע שעף! והמ"י
ReplyDeleteהאר"י: ישדר לן "שופרי" (בשופר דילי') ונחזי ביקרי' ויחזי לן סתריה "דאתאמר בלחישא". וד"ב
ReplyDeleteבגמ' ר"ה אמר רבי יצחק, למה תוקעין בראש השנה? - למה תוקעין? רחמנא אמר תקעו! ע"כ ודי בזה
משוגעים לדבר אחד
http://bshch.blogspot.com/2015/09/blog-post_334.html
תורות, שיחות, 'ורעיונות' מהרב נח גד
ReplyDeleteבשנת תש"ב 1942 החל להוציא סדרת קונטרסים הנושאים את שמו לפי סדר ה'אלף בית', 'ספרי החן', שמאגדים דברי תורה וחסידות ששמע מפי רבותיו בפולין ובארץ ישראל "משולבים ברעיונותיו" וחידושיו. עד לשנת תשי"ג הוציא ארבעים וארבעה קונטרסים, ועוד ספרים הרבה
מען זאגט נאך פון ר' ישעיה'לע קערעסטירער, אז ער פלעיגט שניידן 'לעקעך' פאר די אורחים פאר תקיעות שופר, האט ער גיזאגט, אלע צדיקים זענען יעצט עוסק ברזין דרזין.. אבער איך בין עוסק "לשובע ולא לרזון". זי"ע
ReplyDeleteהרבי הכין עצמו לתקיעות. היו אצלו שלושה שופרות, אחד מהשופרות הוא שופר של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק שתקע בו, וסידר את השופרות (בר"ה) באיזה "מטפחת אדומה"..? - מה המקור לזה
ReplyDeleteThank you.
ReplyDeleteפסח פריד (החותרים): "למרות שנולדתי באוקטובר, אחרי ראש השנה, 'תקעו' לי את השם פסח וכל חיי אני צריך לנמק את שמי לילדים ולנכדים. למען האמת, אין לי הסבר טוב." בארגנטינה קראו לי פדרו
ReplyDelete?פסחא או פסח
Deleteפדרו, אם מפריע לך שיש לך חופשה ב'פסח ולא ב"פסחא" טוב לך לדעת No easter wuthout lent! מה שהפיפיור אמר
הרב נח גד ויינטראוב 'הירושלמי' נולד בראדומסק שבפולין, הגיע לארץ ישראל ביום י"ז בשבט תרפ"ד, התיישב בירושלים וכינה את עצמו בכתביו "נח גד וינטרוב הירושלמי". בשנת תרפ"ו היה ממקימי חברת "זיכרון דוד" שעסקה בהקמת היישוב מגדל עדר בגוש עציון ופעל למען גאולת קרקעות בארץ ישראל. בשנת תש"ד בהוראת הרה"ק רבי שלומקה מזוועהיל זי"ע הוסיף את השם 'גד' כדי שיזכה לבן זכר, ואכן נושע ונולד לו בנו הגה"ח ר' יעקב דוד ז"ל
ReplyDeleteהתגורר בסוף ימיו בתל אביב, שם היה מבקר לעתים קרובות אצל הרה"ק מלעלוב זי"ע, הותיר צאצאים והיה מחשובי חסידי סטריקוב, רנ"ג ואביו כבר היו חסידי סטריקוב, בנו שהיה בעל קורא שנים רבות בסטריקוב, לא המשיך בסטריקוב.. ובניו, א' חסיד מודזיץ, והשני נכדו שבתי וינטרויב - שי גפן - חסיד חב"ד תושב קרית מלאכי הוציא עליו ספר או קונטרס
דער ציג: ס'דאך דא אזוי פיל צו רעדן אויף דעם שטיקל...
ReplyDeleteנו פארוואסטו רעדסטו נישט? א ציג אנ א צינג. ווארפסט ארויס א "שטיקל" דבר אחר אין ווילסט אינז זאלמיר זעך באלעקן דערויף עד בא השמש.. "תבן" אין ניתן לנו "ולבנים" אומרים לנו עשה! אין הקומץ משביע את הארי
סוד התקיעות בקיצור נמרץ
ReplyDeleteוז"ש תקעו וגו' ר"ל שצריכין לתקוע אף שהוא 'בכסה', שאינו יודע שום כונה אעפ"כ צריכין לתקוע כדי לקיים רצון הבוב"ה, ואז אף שהוא כי 'חוק' לישראל כחוק מלתא בלי טעמא ובאין מבין שום כונה, אבל הוא 'משפט' לאלקי יעקב, כמשפט "מילתא בטעמא" כיון שתוקע בשביל ציווי הבוב"ה, והרי הבוכ"ע יודע הכל ע"כ נחשב כאילו כוון הכל כדבעי "וכמשפט היאות". והבן. -הרב מאור'שבעה והגלילות
tzig you always have theses obscure outmoded posts I have nothing to say about, say something 'real'or about the unreal current events .
ReplyDeleteווארפסט ארויס א "שטיקל" דבר אחר אין ווילסט אינז זאלמיר זעך באלעקן דערויף עד בא השמש..
ReplyDeleteHirshel should get some credit for finding this otzar of ahavas yisroel,
Instead he his hurled with names like Dover achar on a holy vort of the holy of the holiest the yismach yisroel
דבר אחר האט מיין חדר רבי גיטיישט "דבר אחר": "נאך א פשט איז" אוויא ציזאגן נאך א פשט צי נאך א טעם למה רחמנא אמר תקעו, ביטע דן זיין כל אדם לכף זכות אפשר מיינט דער איכר דאס
Deleteדער סאנזער רב דער ד"ח ז"ל זאגט אז דתן ואבירם זענן גיגאנגען מיט ווייסע בעקיטשעס, קאנסטו עס אויך ערייכען לכבוד יו"ט כי לשמך תן כב
Deleteהירשל ציג האחרון: "אפשר אויף דעם איז דעם בעל שם טוב אראפ אויף דער וועלט, אפשר ווייל נאר ער האט געקענט אזא זאך מפרסם זיין" -ה"צ
ReplyDelete!גלגול העיזים המחכות לשובו לאדונם
הירשל ציג הראשון: "לאחר שלשה ימים בהם ניסה הבעל-שם-טוב הקדוש להתחקות על עקבותיו, פנה אל 'הירשל ציג' וביקשו: "שלום עליך רבי יהודי, צמאה נפשי לכוס חלב עיזים חם, שמעתי כי אוכל לרכוש אצל כבודו". פניו של הירשל אורו למשמע הבקשה והוא פנה במאור פנים אל המבקש: "בשמחה ובטוב לבב, יבוא כבודו בצל קורתי וירווה צימאונו בחלב עיזים" ללא כל תשלום ותמורה
כך פנו השניים אל עבר העלובה של הירשל אשר ניצבה בקצה העיירה. אך פתח את ביתו הירשל ואת פניו קדמו ארבעת העיזים המחכות "לשובו של אדונם", ניגש אליהם, ליטפם וחייך אליהם את חיוכו. אחר כך חלב אחת מהן בכוס חלב, סינן את החלב והגישו במאור פנים לאורחו. התיישב לשולחן ופתח בפני אורחו את סגור ליבו, דבר שלא עשה מעודו וסיפר.. וכו
הבעל-שם-טוב הקדוש, בעניו הקדושות ראה מראה נוסף שאיש בלעדיו לא ראהו, מעל ראשו של 'הירשל ציג' האיר עמוד אור זך ובהיר, אוצר סיפורי חב"ד
דף 262
אחר כך סיפר הבעל שם טוב הסיפור אודות ר׳ הירשל ציג [נדפס בספרנו
זה, חלק א. עמוד 66 ואילך]. (א
ReplyDeleteהבעל התניא אמר (בדרך הלצה): "מה שפועלים בראש-השנה על ידי תקיעת שופר, פועלים בשבת-קודש על ידי אכילת קוגל" שאלוהו: "אם-כן, לשם מה עלינו לתקוע בשופר בראש-השנה? נאכל קוגעל!" השיב הרבי: " אכן, כך אנו עושים בפועל -- כשראש השנה חל בשבת, אנו אוכלים קוגל ולא תוקעים בשופר"… יואל סירקיס, שו"ת ב"ח החדשות סימן כ"ג
נ"ב: דער מנהג ביי איטליכע חסידים, ראו מנהגי טאהש, אז מען עסט דעם קיגעל קאכעדיג הייס, מיר אבער "בלאזען" אויפן הייסן קיגעל איעדן שבת ולאו דוקא בר"ה שחל בשבת
סוד ד' ליריאיו, "מעשה אבות" סימן לבנים
ReplyDelete?א"כ למה הרימיתני
השרף מקוצק כיבד פעם בר"ח אלול את הר"ר בונם מפשיסחא להיות הבעל תוקע בר"ה, והסדר היה שהשרף לימוד בחודש אלול עם הבעל תוקע הטעמי וכונות המצוה בכל פרטיה, ואחר שקיבל הר"ר בונם כל הכונות הראיות להתכון בה, גילה לרבו הק' שהוא "אינו יכול לתקוע" פשוטו כמשמעו.
שאל השרף בתימהותו א"כ למה הרימיתני ואני כבר למדך כל הכונות מבתחלה? ענה לו הר"ר בונם למדתי "הנהגה זו" מן משרע"ה שאחר ששאל מהקב"ה "ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם"? השיב לו הקב"ה: "ויאמר כה תאמר לבני ישראל - אהי' אשר אהי' - אהי' שלחני אליכם" ואחר שגילה לו שמו הקדוש שאף להאבות הק' לא גילה, אמר משה שהוא אינו מסוגל לשליחות זו, שכבד פה ולשון הוא, ופשוט אינו יכול לדבר.. ודפח"ח
נ"ב, מעשה אבות סימן לבנים
נראה לי שזו המקור שינוב ממנה ה'גד'י מעשהו.. וד"ל. סודות פון חדר
בזוהר: פרשת פנחס דף רלא עמוד ב' תנן 'ומשפט עמו ישראל דבר יום ביומו', 'יום ביומו' מאי הוא? אלא הני תרי יומין דר"ה. אמאי תרי יומין? בגין דאינון תרי בי דינא דמתחברן כחדא, דינא עלאה, דאיהו "קשיא", בדינא תתאה דאיהו "רפיא", ותרווייהו משתכחי. וכו
ReplyDeleteאנו תוקעים משום שרחמנא אמר תקעו (אף בלי כונות) אבל אשרי העם "היודעי תרועה" יודעים "להמתיק" היום ראשון של ר"ה שהוא בדיני קשיא, ביום השני שהוא בדיני רפיא. כנ"ל
ה: די "סוד התקיעות" ביי אמאליגע
ReplyDelete.די "די רבי הייסט פייפען" פייפט מען