Tuesday, December 31, 2013
does Rabbi Steinsaltz speak for us?
when he laments the state of the Rabbinate today
I get different reactions from otherwise like-minded, intelligent, frum people. One person asked me "when will he take his yarmulke off already?, this shande." He's an "alter apikores." Another guy applauds RAS's bravery and tells me that he (RAS) writes what we think. Then of course the OTDers stand up and cheer, but that's just יניקת החיצונים in my humble opinion. They could care less what Rabbis do now, they're out to have a good time and no pipe-smoking Rabbi with an old blue shirt and scraggly beard will tell them otherwise, no matter how brilliant he is. But closer examination of his words tells us that all he's saying is that he wants Rabbonim to care more for their respective flocks. This isn't a מאי אהני לן רבנן rant after all. No call to allow this one and that one to be מותר לבא בקהל or to marry. No call to make broad changes to Halacha just to conform with the times. It's simply a call for a little more compassion. A helping hand. A shoulder to cry on, if you will. Don't shoot the messenger.
Monday, December 30, 2013
You had to wonder where all that money was coming from...
Rabbi Deutsch may need to focus on his day job a bit more from hereon in...
Not to meddle in his personal life, but how many private museums are there out there? How does a guy with a desk job and a hobby for history buy all that expensive stuff in the first place? I guess the chickens did come home to roost ---- and they found nothing to roost on when they got there. So with the help of every single news outlet willing to listen and write about it he's trying to sell off. $995k should be within reach, I suppose. NYT story and photo
Not to meddle in his personal life, but how many private museums are there out there? How does a guy with a desk job and a hobby for history buy all that expensive stuff in the first place? I guess the chickens did come home to roost ---- and they found nothing to roost on when they got there. So with the help of every single news outlet willing to listen and write about it he's trying to sell off. $995k should be within reach, I suppose. NYT story and photo
a little something for your Monday
ניצחתי ואנצח, גמרתי ואגמור, אני נהר המטהר מכל הכתמים. אני איש פלא ונשמתי פלא גדול, חידוש כמוני לא היה מעולם
Sunday, December 29, 2013
Addendum to August 19th 2012 post - wedding 19 Kislev 5709
That was at the Kabbolas Ponim. This was at the chuppah. Pirsum Rishon? Maybe. Lubavitch Archives seems to think so. I think I may have seen this picture before. Same Lubavitcher wedding. The chosson, zol gezunt zein, doesn't look impressed.
Saturday, December 28, 2013
a personal story...
אני שולח לכם קטע מהתוועדות של משפיע אנ"ש באנטווערפען, הרה"ח הישיש ר' יעקב שיחי' פרידריך, שמגולל סיפור אישי מדהים ונפלא איך שעבר את שנות שואה ............... כל טוב
Thursday, December 26, 2013
להבין הקושיא... למה לא נתגלה תורת הבעש"ט בימים הקדמונים
This Maamar was brought to our attention by the blogger at chakira.org, who saw it in - believe it or not - in the sefer "ים החכמה" by Reb Itche Meir Morgenstern. This is from last year's תורות. RIMM quotes a whole long shtikkel from the Rebbe נ"ע, and truth be told, I had a hard time believing it, so I went and looked it up. First on nittel, only to realize that it was nittel, and then again now. It's from a מאמר ליחידי סגולה that was said in 5663/1903, and it's not the usual style, that's for sure. After answering the first קושיא the Rebbe goes on to explain why the Chevlei Moshiach started davka around 1891, using the Rabbeyim and their accomplishments as points in time. How the fact that the Rabbeyim were born and passed on at a certain time is not coincidental... This definitely NOT the Rebbe Rashab that Satmar loves...
Box.com link
Box.com link
Wednesday, December 25, 2013
Tuesday, December 24, 2013
Monday, December 23, 2013
שומו שמים! כ"ק רבינו ה"ברך משה" זצ"ל גיט שלום פאר דער הויפט נעאלאגישער ראבינער אלעקסאנדער שייבער!
More on Rabbiner Scheiber
זה באמת חוצפה גדולה ועצומה, הרי בן האדם הזה היה מחלל שבת בפרהסיא. ולדוגמא כל ליל שבת (בטעמפל של הראבינער סעמינאר) אחרי קידוש גדול לכל הציבור, כשהיה רואה יהודים יורדים מקומה הג' במדריגות, היה מכריז בקול: הרי יש כאן מעלית! ועוד כיוצא בזה סיפורים. ובא מי שקורא לעצמו הסאטמאר רב [תסתכל בתאריך ליד התמונה!] ונותן לו יד בידידות!!!!!
זה באמת חוצפה גדולה ועצומה, הרי בן האדם הזה היה מחלל שבת בפרהסיא. ולדוגמא כל ליל שבת (בטעמפל של הראבינער סעמינאר) אחרי קידוש גדול לכל הציבור, כשהיה רואה יהודים יורדים מקומה הג' במדריגות, היה מכריז בקול: הרי יש כאן מעלית! ועוד כיוצא בזה סיפורים. ובא מי שקורא לעצמו הסאטמאר רב [תסתכל בתאריך ליד התמונה!] ונותן לו יד בידידות!!!!!
Wednesday, December 18, 2013
'דף השבוע חגיגה ט:ב א
NOTE: Box.com has updated their site and "forced" me to make the widget bigger, hence the new look.
Saturday, December 14, 2013
Friday, December 13, 2013
how giving an aliya to a leading Reform Rabbi changed his life and now may make him completely frum
Burt Siegel now puts on Tefillin while davening with a minyan every day and learns Torah with a young chavrusah
It was only 5 weeks ago that we discussed Rick Jacob's attending the Kinus HaShluchim. We discussed what good it would do, and whether or not it would empower Reform Jews now that they are given credibility by Chabad's leadership. Whether Reform was a dying breed and Chabad's overtures to its President would only bring them closer to authentic Yiddishkeit. While the jury is still out on the Jacobs case the jury may not have such a hard time when it comes to Siegel. Simcha Bunim Siegel, that is! They may see quite clearly that Rabbi Krasnjanski's kiruv has paid dividends. That המאור שבו מחזירו למוטב, no matter how many years he studied at HUC, or how long he's preached at some Liberal Temple. And that he may just be mekarev his whole congregation as a result of the learning and davening that he does at Rabbi K's Chabad House/Kolel!.
Thursday, December 12, 2013
Wednesday, December 11, 2013
Tuesday, December 10, 2013
A רעדע from הגה"ח רד"מ ליברמאן שליט"א at ישיבה גדולה ליובאוויטש לונדון י"ב תמוז תשמ"ח
a little context as to וואס דא רעדט זיך און וועגן וועמען ס'רעדט זיך when we speak of HaRav Lieberman, one of Lubavitch's many, many hidden gems. Introduction by Reb Efraim (Freddy) Hager o"h of London.
Monday, December 9, 2013
HaGaon Reb Chaim Kanievski Shlit"a זאגט אריין פאר Larry Gordon about his (lack of) beard
And Reb Larry is man enough to tell us about it!
I'll go out on a limb here and say that Reb Chaim doesn't do this to every clean-shaven Harry that visits him. Matter o' fact, I'll bet you 20 bucks he doesn't. So either somebody told him about Larry's Lubavitcher yichus, or maybe there is some truth to what they say about RCK.... Then again, if he was using Lubavitch he'd maybe bring up the Tzemach Tzedek on the matter?
Sunday, December 8, 2013
שיעור מהמשפיע הרב משה וויינבערגער שליט"א
Thursday, December 5, 2013
Wednesday, December 4, 2013
Tuesday, December 3, 2013
זיכרונות שסיפר הגאון ר' דוד משה ליברמן שליט"א אב"ד ק"ק שומרי הדת אנטווערפן יצ"ו בשבת שבע-ברכות של נכדיו שיחיו
Rabbi D.M Lieberman שליט"א is a Rov who demands respect. Not by requesting it; it's his knowledge and his achievements that demand it for him. His background makes him somewhat unique; a Talmid of Heide Yeshiva, BMG and Lubavitch. In Rabbonus it's been Chicago, Detroit and since 5740 Antwerp. In his 65+ years of public service he's accomplished much, but what may be his greatest accomplishment is forcing the Machzikei HaDas (Antwerp-Kreiswirth) community to recognize and honor him... I cannot tell you what he's referring to about the Chicago politics... Here are some of his zichraynes...
נולדתי בגרמניה. משפחתי מגליציה, היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד'). עזבנו את גרמניה כשהייתי תינוק בן שנה לאנטוורפן. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף (לימים מנכ"ל הישיבות תומכי תמימים בארה"ק) וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי, שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן שניאורסאהן. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות. לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו.
הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי להרבי הקודם נ"ע למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי הגרא"ק שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם שלמה קרליבך – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו רא"ח לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות להרבי הריי"צ ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי להגרא"ק שאני עוזב ולא ענה לי. ר' זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל ראדשטיין) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של רש"פ מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמשה פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מהגרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז דיר שווער צו פאלגן". וזה אמת... אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מהרב גוסטמאן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.
נולדתי בגרמניה. משפחתי מגליציה, היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד'). עזבנו את גרמניה כשהייתי תינוק בן שנה לאנטוורפן. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף (לימים מנכ"ל הישיבות תומכי תמימים בארה"ק) וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי, שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן שניאורסאהן. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות. לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו.
הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי להרבי הקודם נ"ע למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי הגרא"ק שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם שלמה קרליבך – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו רא"ח לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות להרבי הריי"צ ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי להגרא"ק שאני עוזב ולא ענה לי. ר' זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל ראדשטיין) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של רש"פ מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמשה פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מהגרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז דיר שווער צו פאלגן". וזה אמת... אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מהרב גוסטמאן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.