.jpg)
The Rebbe is married to Tziporah, the daughter of Reb Chaim Meir of Viznitz.
Thursday, December 5, 2013
Wednesday, December 4, 2013
Tuesday, December 3, 2013
זיכרונות שסיפר הגאון ר' דוד משה ליברמן שליט"א אב"ד ק"ק שומרי הדת אנטווערפן יצ"ו בשבת שבע-ברכות של נכדיו שיחיו
Rabbi D.M Lieberman שליט"א is a Rov who demands respect. Not by requesting it; it's his knowledge and his achievements that demand it for him. His background makes him somewhat unique; a Talmid of Heide Yeshiva, BMG and Lubavitch. In Rabbonus it's been Chicago, Detroit and since 5740 Antwerp. In his 65+ years of public service he's accomplished much, but what may be his greatest accomplishment is forcing the Machzikei HaDas (Antwerp-Kreiswirth) community to recognize and honor him... I cannot tell you what he's referring to about the Chicago politics... Here are some of his zichraynes...
נולדתי בגרמניה. משפחתי מגליציה, היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד'). עזבנו את גרמניה כשהייתי תינוק בן שנה לאנטוורפן. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף (לימים מנכ"ל הישיבות תומכי תמימים בארה"ק) וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי, שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן שניאורסאהן. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות. לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו.
הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי להרבי הקודם נ"ע למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי הגרא"ק שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם שלמה קרליבך – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו רא"ח לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות להרבי הריי"צ ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי להגרא"ק שאני עוזב ולא ענה לי. ר' זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל ראדשטיין) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של רש"פ מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמשה פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מהגרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז דיר שווער צו פאלגן". וזה אמת... אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מהרב גוסטמאן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.
נולדתי בגרמניה. משפחתי מגליציה, היו "גאליציאנער חסידים" (רופשיץ וכד'). עזבנו את גרמניה כשהייתי תינוק בן שנה לאנטוורפן. בגיל עשר למדתי בהיידע אצל "א טעלזער ראש ישיבה". חמש שנים למדתי בישיבה. פגשתי שם את ר' אפרים וולף (לימים מנכ"ל הישיבות תומכי תמימים בארה"ק) וגם את אביו שאז כבר היגרו מגרמניה להולנד. במלחמה הגעתי עם אימא לצרפת למחנה ריכוז (לא כמו המחנות בגרמניה, יותר קל). אימא נשלחה לאושוויץ (הצרפתים שלחו אותם – כל זמן שצרפת לא נכבשה לגמרי תחת הנאצים, הצרפתים שתפו פעולה ושלחו יהודים למחנות. אחרי הכיבוש, כבר לא שלחו יהודים). אבא היה באנגליה בתקופת המלחמה. אחרי חצי שנה, ברחתי מהמחנה לדוד שלי, אח אימי, שגר בצרפת. שמעתי שיש ישיבה במרסיי וכך הגעתי לר' זלמן שניאורסאהן. הייתי כל הזמן צמוד אליו, יותר מהאחרים. הוא חייב אותנו ללמוד חסידות למרות שלא רצינו, זה היה בשבילנו דבר חדש. היה שם א' רובינסקי, מצרפת, מאוד מוכשר שלמד חזק חסידות, הוא נשלח אז יחד עם 23 חבר'ה למחנות. לילה קודם הייתי איתם באותו מקום היכן שתפסו אותם (20 חבר'ה עם 3-4 מבוגרים). היינו בחדר שאכסנו בו חביות יין והיה לו פתח לחדר של ר"ז. פעם הגיעו הגרמנים לבית ושמענו כיצד הם מנסים לפתוח את החדר שלנו ור"ז מסיח את דעתם מאתנו. הוא ממש פעל ועשה רבות לשמור עלינו ולהציל אותנו. לאן שר"ז הלך הוא לקח את הספרייה אתו, הייתה לו ספרייה גדולה, כך היו לנו ספרים. נסענו הרבה. פעמים רבות בדרך עצרו אותנו הצרפתים, אך כאמור בסיום המלחמה כבר לא שלחו יהודים למחנות השמדה. ובניסים, הגרמנים – שגם היו בדרכים – לא עצרו אותנו.
הגעתי לניו יורק בתש"ו לפני פסח. נכנסתי להרבי הקודם נ"ע למסור לו ד"ש מר"ז, אמר שכבר שמע ד"ש... ("ר' זלמן היה חסיד של הרבי הקודם"). סיפרתי שאני נוסע ללייקווד, וחייך... הרבי זי"ע התעניין אצלנו האם יש לנו מקום להתאכסן וכו'. למעשה הייתי בפסח עם אחי אצל הרב יצחק הוטנר. בלייקווד היו 35 בחורים, בערך כך ב-770 – אולי ב-770 קצת יותר. בפורים ביקשתי לנסוע ל-770 ואמר לי הגרא"ק שאשאר בישיבה. בסוף נסעתי. למד איתי שם שלמה קרליבך – ומאז נשאר קשר, בא לבקרני בשיקאגו וכו'. הוא מעולם לא היה "תלמיד" ב-770. אחיו רא"ח לא היה תלמיד בלייקווד. בתש"ז נכנסתי ליחידות להרבי הריי"צ ואמרתי שאני רוצה לעבור ל-770 "כי הלימוד שלי לא מתאים לשם". שאל: ומי יודע אם הלימוד כאן מתאים? בכל מקרה נכנסתי ללמוד בישיבה. כתבתי להגרא"ק שאני עוזב ולא ענה לי. ר' זלמן ש"ס סיפר לי שאמר לו הרבי הקודם שהפנים שלי נחקקו אצלו. פעם כתבתי שאני רוצה ללמוד אנגלית, ושלשם כך זקוקים ל"מסירה ונתינה". כתב שאעשה זאת "בשביל לקרב את הנוער". המכתב אצל בני. בתקופה שלמדתי ב-770 כמה פעמים הרבי זי"ע נכנס ל'זאל' ודיברתי אתו בלימוד. אני זוכר פעם אחת ששוחחנו על הרמב"ם שהנוצרים והמוסלמים מיישרם דרך למלך המשיח. ופקפקתי בפניו על ייחוס הדברים לרמב"ם. אולם סבר בתוקף שזה מהרמב"ם. בתש"ט נקראתי ליחידות (מן הסתם ע"י רמ"ל ראדשטיין) ואמר לי לנסוע לשיקאגו ל"בני ראובן" (היו שם כמה בתי כנסת נוסח האר"י). זה היה מתאים מבחינת "פאליטיק". כי היה שם ר"ז, וכל מי שהגיע לשם היה הוא "בולע אותו". לי, בגלל קרבתי, לא יכול היה לעשות זאת... הייתי כותב משם מכתבים לרבי וגם לחברים. היחיד שהחזיר לי תמיד תשובה, היה הרבי, ואם לא החזיר, הייתה סיבה... כמה שנים קודם כבר נשלחו בחורים לכל ארה"ב לפתוח ישיבות וכך הצילו את היהדות וכו'. שמעתי מתלמיד של רש"פ מנדלוביץ ששמע את רבו מתבטא "אם חב"ד יכולים, אנחנו יכולים". ואז פתחו את "תורה ומסורה". חמשה פעמים הייתי ביחידות אצל הרבי הקודם. היחידות האחרונה הייתה למחרת י"ט כסלו תש"י. פעם (האחרונה) הייתה לי יחידות שדיבר מוסר והיה מעין רוח הקודש, ובסוף התאמץ לומר ברכה. בי' שבט הגענו ללווי' (פעם ראשונה שנסעתי במטוס). מיד נכנסתי לרבי זי"ע להיפרד, לשאול משהו, בכלל היה עונה בפשטות לכל השאלות. קיבלתי "יורה יורה" מהגרמ"פ. כמה פעמים עורר אותי הרבי זי"ע לקבל גם "ידין ידין" ולא עשיתי. פעם התבטא "איך זע אז ס'איז דיר שווער צו פאלגן". וזה אמת... אבל קיבלתי "יורה יורה ידין ידין" מהרב גוסטמאן. הרבי הסכים שאסע לאנטוורפן.
Monday, December 2, 2013
Saturday, November 30, 2013
Friday, November 29, 2013
לא לעכב אחרים מלהצטרף
A Ksav Yad Kodesh from the Lubavitcher Rebbe זי"ע that explains why sometimes Roshei Teivos from well-meaning people go against the idea and can hurt the cause.
ר"ת זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה
היפך המטרה לגמרי
ר"ת זה עלול שיעכב אחרים מלהצטרף למבצע זה
היפך המטרה לגמרי
Thursday, November 28, 2013
Wednesday, November 27, 2013
Tuesday, November 26, 2013
Monday, November 25, 2013
Subscribe to:
Posts (Atom)