כאטש אז רשד"ב האט געהאט פאפירען איז עפעס וואס נישט געווען אין ארדענונג, אזוי אז מען האט אים אפגעהאלטען אינעם "עליס איילאנד" ביז מ'האט עס איינגעארדענט. העומד ביניהם איז מעגליך א אידיש איבערזעצער
?וואס וועט דא זיין אין די אמעריקע
ער אין א מאמענט פון דביקות און זי טראכט אפשר פון טאטע מאמע אין אייראפע
מיט עטליכע יאר שפעטער איז רשד"ב ע"ה געווארען א שותף מיט ר' מאטל שוסטערמאן ע"ה אין דפוס "עזרא-בלשן" אין ברוקלין. ר' שד"ב איז אוועק בדמי ימיו, אין אייר תשמ"ז, לאזענדיג זיין אלמנה, מרת רחל תחי'. צווישן זיינע קינדער זענען באקאנט הרה"ח ר' יי"צ (פיטשע) פעווזנער, א משפיע אין ישיבת אהלי תורה אין קראון הייטס, און הרה"ח ר' מנחם מענדל פעווזנער , א שליח און "רב הראשי" אין
פעטערבורג, רוסלאנד
Life Magazine Photos
קטע מתוך זכרונותיו של ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה
פטירתו של שותפי רשד"ב ז"ל
אודות פטירת שותפי אין ברצוני להרחיב הדיבור. ... ובקיצור — באחד מימי חודש" אייר תשמ"ז קבלנו הזמנה לחתונת קרובתנו רחל רבקה בת הרב משה ז"ל הילדסהיים מקליבלנד. כמובן שהזמנתי כרטיסי טיסה לקליבלנד בעוד מועד. המטוס הי' אמור להמריא בשעות הצהרים, והחתונה היתה צריכה להיות באותו יום לפנות ערב. שותפי רשד"ב ז"ל סבל הרבה שנים מ'אלסער' (אולקוס) והרבה פעמים היו לו התקפים מזה. זמן קט קודם עזבי את ביתי לשדה התעופה, טלפנה לי רחל תחי' — אשת רשד"ב — שתקף אותו כעת ה'אלסער' ואינו יכול ללכת לעבודה לדפוס. אבל כמובן, שלא יכולתי לבטל את הנסיעה לחתונה. הגעתי לקליבלנד לחתונה ובין החופה לסעודה צלצלתי לבית רשד"ב להיוודע משלומו. וענתה לי אשתו כי עדיין אינו מרגיש טוב. למחרת, כאשר חזרתי הביתה לערך בשעה חמש בערב, לא רציתי לטלפן לבית-הדפוס כי השעה דחוקה אז בדפוס כי העובדים נחפזים ללכת הביתה. עדיף שאצלצל אחר בואם הביתה. בשעה 7-8 צלצלתי לבית רשד"ב — ואין עונה! צלצלתי עוה"פ ועוה"פ ואין עונה — הדבר היה מאוד חשוד בעיני וצלצלתי לבית הדפוס. והנה אומרים לי שכבר לאחר המעשה הערה: במחשבתי שאין הוא דבר פשוט כלל וכלל שלא הייתי נוכח בפטירתו כי לא הייתי אפילו בנ.י. ואת הכרטיסים לחתונה הזמנתי לפני זמן רב! אכן בהלוי' השתתפתי — כמובן. ספרו לי שבאותו יום ביקר אצל הרופא שלו, והרופא אמר לו שאין הוא רואה בו שום דבר, ויכול הוא לקחת את הבאס ולנסוע לעבודה — וכך עשה! אך כבואו לביה"ד חש ברע והזעיקו אמבולנס אך הי' כבר מאוחר— תנצב"ה.
See More
Life Magazine Photos
קטע מתוך זכרונותיו של ר' מרדכי שוסטערמאן ע"ה
פטירתו של שותפי רשד"ב ז"ל
אודות פטירת שותפי אין ברצוני להרחיב הדיבור. ... ובקיצור — באחד מימי חודש" אייר תשמ"ז קבלנו הזמנה לחתונת קרובתנו רחל רבקה בת הרב משה ז"ל הילדסהיים מקליבלנד. כמובן שהזמנתי כרטיסי טיסה לקליבלנד בעוד מועד. המטוס הי' אמור להמריא בשעות הצהרים, והחתונה היתה צריכה להיות באותו יום לפנות ערב. שותפי רשד"ב ז"ל סבל הרבה שנים מ'אלסער' (אולקוס) והרבה פעמים היו לו התקפים מזה. זמן קט קודם עזבי את ביתי לשדה התעופה, טלפנה לי רחל תחי' — אשת רשד"ב — שתקף אותו כעת ה'אלסער' ואינו יכול ללכת לעבודה לדפוס. אבל כמובן, שלא יכולתי לבטל את הנסיעה לחתונה. הגעתי לקליבלנד לחתונה ובין החופה לסעודה צלצלתי לבית רשד"ב להיוודע משלומו. וענתה לי אשתו כי עדיין אינו מרגיש טוב. למחרת, כאשר חזרתי הביתה לערך בשעה חמש בערב, לא רציתי לטלפן לבית-הדפוס כי השעה דחוקה אז בדפוס כי העובדים נחפזים ללכת הביתה. עדיף שאצלצל אחר בואם הביתה. בשעה 7-8 צלצלתי לבית רשד"ב — ואין עונה! צלצלתי עוה"פ ועוה"פ ואין עונה — הדבר היה מאוד חשוד בעיני וצלצלתי לבית הדפוס. והנה אומרים לי שכבר לאחר המעשה הערה: במחשבתי שאין הוא דבר פשוט כלל וכלל שלא הייתי נוכח בפטירתו כי לא הייתי אפילו בנ.י. ואת הכרטיסים לחתונה הזמנתי לפני זמן רב! אכן בהלוי' השתתפתי — כמובן. ספרו לי שבאותו יום ביקר אצל הרופא שלו, והרופא אמר לו שאין הוא רואה בו שום דבר, ויכול הוא לקחת את הבאס ולנסוע לעבודה — וכך עשה! אך כבואו לביה"ד חש ברע והזעיקו אמבולנס אך הי' כבר מאוחר— תנצב"ה.
See More
