אדמו"ר בעל נתיבות שלום מסלונים. אולי הטיש הרשמי הראשון

הטייפ הזה נתק' היום במערכת צירק געצעלט. השולח דעתו שזו הקלטת ההכתרה, אבל כולנו יודעים שההכתרה הי' בחיי חותנו זצ"ל, וכאן מדבר אודותיו כמישהו שכבר עליו השלום. אז אינו. אם למישהו יש פרטים נא לכתוב בהתגובות.

 ותע"ב

 

די קארלינער און סלאנימער אין טבריא - היו ימים

A little piece of history about the Stolin-Slonim cold war in pre-State Tiberias and how Rav Kook and Reb Moshe Kliers, darling of the zealots, got together to help end - albeit temporarily - an ongoing feud between the two Chassidic groups in Tveria. It's also a good story because it explains why the Slonimers afforded to be zealots. מ'רעדט פון ר' מאטל - נישט די נתיבות שלום און זיינע ציונים. You might say it was because they didn't work for a living and didn't have to face reality. They learned in Yeshiva Or Torah, got stipends from the כולל חלוקה, while the Karliner had jobs. Imagine that. Jobs. Can that have something to do with the Slonimer coming up with the phrase געמל'טע פערד on the Karliner Chasidim? It may pre-date that. The funny thing is they both come from the holy Reb Shlomo Karliner's cheder, so why fight? And as is usually the case, much of this kind of behavior happens today as well. Those who don't work for a living have all the time in the world for קנאות and solving the world's problems.

Or you can chose to ignore this story because it comes from ציוניסטישע קוועלער.
For more on the רך הנימול see here

Sunday Afternoon Pictures

Rabbi Moshe Blau, seated 2nd from left. Photo credit: Estate Archives of Rabbi Joseph J. Sporn Z"L.

the Chortkover Rebbe, Reb Yisroel's Kapote

אברהם שפירא מתגעגע להרבי מסלונים החדש הישן

See Here (requires FB login) we bring you his words:

 לפני כשבועיים מת מאיר הר ציון, מהלוחמים הנועזים בתולדות צה"ל, ומי שדורות של צברים גדלו על סיפורי הגבורה שלו. אבל אני רוצה לספר לכם על מעריץ מעט מפתיע של החייל שהפך למיתוס ישראלי: האדמו"ר הנוכחי מסלונים. בצעירותי בישיבת "בית אברהם" של חסידי סלונים, סיפרו לא בחור אחד ולא שניים על כך שכאשר נכנסו לאדמו"ר, שהיה אז ראש הישיבה, והשיחו לפניו את קשייהם והתמודדויותיהם "בעבודת השם" ובלימוד התורה, הוא השיב להם בשאלה שהם בהחלט לא ציפו לה: "האם שמעת על מאיר הר ציון?"... - ומשענו לו בשלילה, הוא תיאר באוזניהם קטעים מספרו של הר ציון, "פרקי יומן", כהמחשה וכסמל לכוח רצון עיקש ולדבקות במשימה ללא פשרות, בבחינת "ממנו נקח לעבוד את ה'". ולמה אני מוצא לנכון לספר את זה עכשיו? לא רק בגלל העיתוי של מותו של מאיר הר ציון, אלא בעיקר בגלל שאני קורא עכשיו באתרים החרדיים על הצטרפותו של האדמו"ר למחנה הקיצוניים הקוראים שלא להתייצב כלל בלשכת הגיוס, גם לא לצורך קבלת הדיחוי. עכשיו אתם אולי מצפים ממני לאיזה הסבר אינטליגנטי, מה השתנה אצלו מאז ועד היום, אלו תהליכים עבר אולי האיש שהפך מנסיך מסתגר וחולמני למנהיג הקהילה, והאם בכלל יש סתירה בין הדברים או שמא קיים דווקא סוג של קו מחבר - משיכה לקיצוניות ולטהרנות. אז זהו, האמת היא שאין לי ממש הסבר כזה, מה גם שבשנים האחרונות אני פחות מחובר למתרחש בחצר. כמו שאומרים בפייסבוקית - אני רק מניח את זה כאן. תעשו עם זה מה שבא לכם. הנה הדיווח באתרים החרדיים, וגם תמונתו של האדמו"ר מהימים הרחוקים שבהם הוא קרא את "פרקי יומן" של מאיר הר ציון, ואני משער שגם ספרים אחרים.

See here

האדמו"ר מסלונים - בעל הנתיבות שלום - הי' פעם ימיני ונגד החזרת שטחים

  Nesivos Shalom YK War 1973

Box.com link

קשרי ליובאוויטש-סלונים

from this week's "התקשרות" 

Lubavitch and Slonim have had their ideological differences since day 1, or generation 1, but it seems like there was some connection after all. We know about the Reb Shmuel and the Rebbe Rashab, since the Frierdige Rebbe wrote about it in the הקדמה to קונטרס ומעיין, but the recent correspondence is news to some of us.