אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנא' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. המג"א (סי' רעא ס"ק יב) הביא תשובת מהר"ם (סי' שב) שאכן האיסור לאכול לפני בהמתו הוא מדאורייתא, (ואילו האיסור לאכול קודם הבדלה איננו אלא מדרבנן). ומחלוקת הפוסקים אם האיסור מן התורה או מדברי סופרים
הביאוה הפוסקים: ומעשה היה בדורנו שהרב המקובל הגדול כמהר"ר יצחק אשכנזי ז"ל נסתכל בפני ת"ח א' ואמר לו נרשם בפניך עון צער בעלי חיים, והיה אותו ת"ח מצטער ומפשפש בדבר, עד שמצא שאשתו לא היתה נותנת מאכל ל"תרנגולים" בבקר אלא "מנחת אותן והולכות" בחצר וברחוב לנקר, ואז צוה עליה וזרזה לעשות להן גיבול הסובין והמים "בבקר בבקר". ואחרי שנתן הדבר והרב לא ידע, נסתכל בפניו ואמר לו סר עונך, מה היה הדבר, ואז הגיד לו הענין. ונראה שזה ענף ממצות והלכת בדרכיו, ופירשו מה הוא רחום אף אתה רחום וכו', וכתיב בו ית' ורחמיו על כל מעשיו
במשנה: מצילין (מדליקה בשבת) מזון שלש סעודות, הראוי לאדם – לאדם, הראוי לבהמה – לבהמה.
הקשה התפארת ישראל: (שם אות יג) מדוע צריך ג' סעודות לבהמה? וכתב שכיוון ואסור לאדם לאכול קודם בהמתו, א"כ צריך להאכיל את הבהמות ג' סעודות בשבת, קודם שהאדם יאכל, ולכן התירו להציל בשבת "שלש סעודות לבהמה". בעל התפארת יעקב מקשה על דברי התפארת ישראל ואומר: טעם זה אינו נוח לי, דלענ"ד דהא דאסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמה היינו בהגיע אז עת האוכל לבהמה, צריך ליתן תחילה לה, אבל אם אין בדעתו ליתן אז לבהמה אין איסור בדבר, ולדבריו לר' חידקא דס"ל דצריך ד' סעודות בשבת, גם לבהמה צריך ליתן ד' סעודות?! ע"כ
איך שיהיה, כנראה דלפי התפאר"י בחוהמ"ס שצריכין לעשות שני סעודת צריכין להאכיל הבהמות ג"כ פעמיים ביום, אולם בחוהמ"פ שמדינה אין חיוב לסעודה איך צריכים לנהוג עם הבהמות הרעבים וגם צמאים להאכילם מאכלם מאכיל הבהמות?. למעשה: תרנגולים (דימינו) שיש להם הזנה אטומאטיק, ואין צורך שאדם ילך ויאכיל את בהמותיו, וממילא אין חשש שיגיעו בעלי חיים לידי צער, אין חיוב ללכת ולהאכיל קודם סעודתו של האדם. אמנם אם יש לו תרנגולים "או כבשים" בחצרו שאינם מוזנים בצורה אטומאטיק, עליו לדאוג קודם לאכילתו להאכיל את בעלי החיים, משום צער בעל החיים, וכנראה ממעשה האר"י הנ"ל. חג כשר ושמח
ספר חסידים: אם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח כדי שיתגלה לעולם ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם על שהטריחו המלאכים, או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו. ע"כ. -ספר חסידים, מהדורת מרגליות סי' רו
הרבי מחב"ד לא פרסם על עצמו שהוא המשיח לא היה דבר כזה, המשיחיסטים בונים על דברים שאמר מי יהיה מלך המשיח ועל סמך זה הם מגיעים למסקנה שזה הרבי למרות שהוא כבר לא חי בגוף ממש
שנאתו של הרב שך לחב"ד נובעת ממניעים אישיים בשל ההיסטוריה שלו עם חב"ד על רקע אישי הוא נזרק מהישיבה שם, הוא ניצל זאת בתקוה שיצליח לאחד את הציבור החרדי למסגרת אחת כולל חסידים ונכשל. הרב שטיינמן חלק עליו עוד בשעתו במעשה הזה שעשה, זו אחת הסיבות למחלוקת ביניהם
לא היה כאן מאבק אידיאולוגי, מפני שאם הרב שך היה מצליח בישיבת חב"ד הוא היה הופך לחב"דניק, אל תשכח הרב שך מקורו במזרחי
5 comments:
כ'האב גידאווינט אלטץ קינד אין א שוהל אויף מארטאן סט. אין ווילאמסבורג, (זיכט עס נישט סאיז נעלם גיווארן) אבער גאנץ מארטן פון אנפאנג ביז כמעט הסוף, ווען סוואלט אפירגיקראכן בילדער אוויא יענע גאס מיט עטליכע קנאפע "מאה שערים" פירן זיך, וואלט איר גיזעהן אוויא דער ירושלים דאמאריקע האט דעמאלט אויסגיזעהן
החלק הניתן לפירסום! מתוך דרשות הרב יצחק הגלעדי
אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו, שנא' ונתתי עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת. המג"א (סי' רעא ס"ק יב) הביא תשובת מהר"ם (סי' שב) שאכן האיסור לאכול לפני בהמתו הוא מדאורייתא, (ואילו האיסור לאכול קודם הבדלה איננו אלא מדרבנן). ומחלוקת הפוסקים אם האיסור מן התורה או מדברי סופרים
הביאוה הפוסקים: ומעשה היה בדורנו שהרב המקובל הגדול כמהר"ר יצחק אשכנזי ז"ל נסתכל בפני ת"ח א' ואמר לו נרשם בפניך עון צער בעלי חיים, והיה אותו ת"ח מצטער ומפשפש בדבר, עד שמצא שאשתו לא היתה נותנת מאכל ל"תרנגולים" בבקר אלא "מנחת אותן והולכות" בחצר וברחוב לנקר, ואז צוה עליה וזרזה לעשות להן גיבול הסובין והמים "בבקר בבקר". ואחרי שנתן הדבר והרב לא ידע, נסתכל בפניו ואמר לו סר עונך, מה היה הדבר, ואז הגיד לו הענין. ונראה שזה ענף ממצות והלכת בדרכיו, ופירשו מה הוא רחום אף אתה רחום וכו', וכתיב בו ית' ורחמיו על כל מעשיו
במשנה: מצילין (מדליקה בשבת) מזון שלש סעודות, הראוי לאדם – לאדם, הראוי לבהמה – לבהמה.
הקשה התפארת ישראל: (שם אות יג) מדוע צריך ג' סעודות לבהמה? וכתב שכיוון ואסור לאדם לאכול קודם בהמתו, א"כ צריך להאכיל את הבהמות ג' סעודות בשבת, קודם שהאדם יאכל, ולכן התירו להציל בשבת "שלש סעודות לבהמה". בעל התפארת יעקב מקשה על דברי התפארת ישראל ואומר:
טעם זה אינו נוח לי, דלענ"ד דהא דאסור לאדם לאכול עד שיתן לבהמה היינו בהגיע אז עת האוכל לבהמה, צריך ליתן תחילה לה, אבל אם אין בדעתו ליתן אז לבהמה אין איסור בדבר, ולדבריו לר' חידקא דס"ל דצריך ד' סעודות בשבת, גם לבהמה צריך ליתן ד' סעודות?! ע"כ
איך שיהיה, כנראה דלפי התפאר"י בחוהמ"ס שצריכין לעשות שני סעודת צריכין להאכיל הבהמות ג"כ פעמיים ביום, אולם בחוהמ"פ שמדינה אין חיוב לסעודה איך צריכים לנהוג עם הבהמות הרעבים וגם צמאים להאכילם מאכלם מאכיל הבהמות?. למעשה: תרנגולים (דימינו) שיש להם הזנה אטומאטיק, ואין צורך שאדם ילך ויאכיל את בהמותיו, וממילא אין חשש שיגיעו בעלי חיים לידי צער, אין חיוב ללכת ולהאכיל קודם סעודתו של האדם. אמנם אם יש לו תרנגולים "או כבשים" בחצרו שאינם מוזנים בצורה אטומאטיק, עליו לדאוג קודם לאכילתו להאכיל את בעלי החיים, משום צער בעל החיים, וכנראה ממעשה האר"י הנ"ל. חג כשר ושמח
האזינו השמים וארץ! הכי קרא את שמך "אנטי-צמח" להיפך מנביאת זכריה לאמר
כה אמר ד"צ לאמר הנה איש צמח שמו ומתחתיו יצמח ובנה את היכל ה' והוא יבנה את היכל ה' והוא ישא הוד וישב ומשל על כסאו. -זכריה ו
!כי ה' אמר לשכון בערפל
ספר חסידים: אם תראה שמתנבא אדם על משיח דע כי היו עסקיו במעשה כשפים או במעשה שדים או במעשה שם המפורש ובשביל שהם מטריחים את המלאכים אומרים לו על משיח כדי שיתגלה לעולם ולבסוף יהיה לבושת ולחרפה לכל העולם על שהטריחו המלאכים, או השדים באים ולומדים לו חשבונות וסודות לבושתו ולבושת המאמינים בדבריו. ע"כ. -ספר חסידים, מהדורת מרגליות סי' רו
!זכור חרפתך מני נבל
הרבי מחב"ד לא פרסם על עצמו שהוא המשיח לא היה דבר כזה, המשיחיסטים בונים על דברים שאמר מי יהיה מלך המשיח ועל סמך זה הם מגיעים למסקנה שזה הרבי למרות שהוא כבר לא חי בגוף ממש
שנאתו של הרב שך לחב"ד נובעת ממניעים אישיים בשל ההיסטוריה שלו עם חב"ד על רקע אישי הוא נזרק מהישיבה שם, הוא ניצל זאת בתקוה שיצליח לאחד את הציבור החרדי למסגרת אחת כולל חסידים ונכשל. הרב שטיינמן חלק עליו עוד בשעתו במעשה הזה שעשה, זו אחת הסיבות למחלוקת ביניהם
לא היה כאן מאבק אידיאולוגי, מפני שאם הרב שך היה מצליח בישיבת חב"ד הוא היה הופך לחב"דניק, אל תשכח הרב שך מקורו במזרחי
Post a Comment