Monday, July 9, 2018

רבי זכרונו לברכה איז עולה אויף א ס"ת מיט א "טריפה'נעם" מגן דוד


...רבי יואל מסטמאר בארה"ב בעליית התורה ולידו מעיל של ספר התורה בעיצוב של מגן דויד ובתוכו התאריך של תש"ח
"דהיינו 1948  - שנת הקמת מדינת ישראל "ראשית צמיחת גאולתינו"

























Photo credit: Rabbi Shmuel Knopfler

14 comments:

chusid101 said...

תמונה שוה אלף מילות הרבי מסטמר זל היה אדם נבון ופרגמטי שלא שרף וקילל כמו שעושים הסיקריקים
הוא גם פגש עם השר משה שפירא של המזרחי בביתו בבדפורד
תשאל הקנאים בימינו אם היו נותנים לו רשות להיכנס לוויליאמסבורג
החסידים שלו שלא שמשו כל צרכן מבזין את שמו ואת דרכו כאילו שהיה חלילה בעד כל הפראות שעושין הקנאים שבימינו
תמונה זו מוכיחה מעל כל ספק שהרבי מסטמר זל היה לוחם נגד הסיקריקים כמו שלחם בימיו נגד הנטורי קרתא והשווארצע שאף שברו השפיגלעך בביתו
תודה להרב שמואל קנופפלער שהמציא לנו את תמונה ההיסטורית

איי וויי said...

ס'האט פאסירט כ"פ אין יענע צייטן אז ס'איז אפיהר געקומען ערגעץ וויא א מענטעלע מיט א מגן דוד, אין דער רב"י ז"ל האט גיהייסען ביי גלילה מהפך צי זיין דעם מעיל מן החיצון לפנים אין עס אנטוהן אזוי פארקערט אויפן ספר תורה, אין אזוי צוריק שטעלן דעם ספר, א בילד איז נישט ווערט אפילו איין ווארט אויך נישט, סאיז מעיד קוים אויף א כהרף עין, אויב ווייסטו נישט דעם שלפניו ואחריו פונם שקלא וטריא דארט קען עס גאר ווייזען אויפן להיפך מן המעשה שהיה. דער רמב"ם זאגט אז אויב מען קוקט נישט אויף שלפניו ולאחריו, קען מען ווייזן אז מען מעג ח"ו דינען די ע"ז ווייל עס שטייט דאך "ועבדתם אלהים אחרים". ח"ו. וד"ל

נ.ב. די מדינה זייערע האבן זיי הערשט ה' אייר תש"ח ערקלערט, ואין כאן מעשה רב

Zish Loch Sheldrake said...

The photo by itself is historical and stunning, not to besmirch it.

Zish Loch Sheldrake said...

the two fellow standing next to RJT seem to be wearing some kind of masks hiding their identity, where is this photograph from, anyone?

שופרא דשפירא said...

חסיד: גם פגש עם השר משה שפירא של המזרחי בביתו בבדפורד

שפירא דיבר לזמן מה עם הרב"י מסאטמאר אז, וכשעזב את חדרו אמר בשחוק קל על שפתיו: אם אני הייתה שהה עמו בחדרו עוד קצת רגע: וואלט איך אויך ווען שוין גיווארן א סאטמארער חסיד

Sam Kay said...

The revered Satmar Rebbe was also a practical person.
He did not carry on when in a Beis Midrash getting an Aliyah to the Torah & seeing a Star of David on the mantle.
It shows courage as well strong character of extreme reservation, understanding & patience.
We have a lot to learn from such Midos.

Sam Kay said...

This photo manifests the Midos Tovos The Satmar Rebbe possessed.
The Rebbe did not go frantic when he saw the Magen David but behaved with restraint.
We have a lot to learn from the saintly Satmar Rebbe.

Sam Kay said...

The Satmar Rebbe was a practical person indeed. He was not frantic when he encountered a Magen David on the mantle of the Sefer Torah. He proceeded normally. We have to learn from his traits & midos.
Thank you for posting this rare photo.

Anonymous said...

Did he really care? the symbol goes back to 1600s.

menashe fulop said...

oi vey

צמח דויד said...

הירשל: ראשית צמיחת גאולתינו

אנטי צמח'ל, האסט געקריגען אנ הנחה אויף די פראצענט ראטע אויפן מארגעטש דיינע? צאלסטו קלענערע טעקסעס אויף דיין הייזקע זייט דיין גאולה? אין וואס איז מיט שכר לימוד? אבער מקוה געלט?. גאולה הראשונה הסימן היתה בפ"ף פקוד פקדתי, וגאולה העתידה הוא בצ"ץ צמיחת-צמח, לא באנטי-צמח'לך

אספקלריא המאירה said...

השווארצע כבר 'נתלבנו' והתבררו, הם עשו רק חריצים על השפיגעל ומעולם לא שברו אותה, הדבר"י ז"ל ישב בחדרו מול הדלת, ולמעלה מהדלת היה איזה "זכר לחורבן" כדין בשו"ע, ומאחורי הכסא שלו שהיה מול הדלת היה חלק קצר וארוך מהדופן שהיה 'מראה' נבנה בה בהכותל ממש מול הדלת, נמצא שהזכר לחורבן נראה להנכנסים (בהמראה) וגם להיוצאים כפשוטו למעלה מהדלת. הדבר"י ז"ל סיפור פעם שגם אצל אביו הקדיו"ט ז"ל היה מראה על הכותל מול הדלת כדי שתראה הזכר שני פעמים, כי יש בזה פלוגתא היכן צריכה לעשות הזכר למעלה מהדלת או על הכותל מול הדלת, ויר"ש יוצא ידי שמים כנ"ל, ובפרט שכבר אונה א' לידו שמה, ולא הוצרך להרוס אותה

וכשרז"ל קנה ביתו המראה הגדול הזה כבר היה שמה בבנינה, ורז"ל היה מצדד בה מה לעשות בה, רביז"ל היה חס על שוה פרוטה בביתו כידוע, עד שהחליט משום טעם הנ"ל לעוזבה שמה, עד שבא השועלים הקנאים ופגעו בה נוסח סאטמאר, ובזה נגע בכבודה של הרבנית הצדיקת ע"ה ג"כ, וע"ז יצא הקצף..וזה לחוק בחסידי סאטמאר מאז עד היום הזה; אז מיט די רביצין טשעפעט מען נישט.! עד כאן אומרים בשבת זו.. ואכמ"ל

הבחור הקטן said...

בימי חורפי קרה מעשה שהיה, בשכינות של הדבר"י ז"ל ממש מול ביתו
בעדפארד/קליימער היה בית תפלה עתיקה גדול ושמה 'קאנג. תפארת ישראל', שמה היה מונח אצל הארון ובריש גלי דגל הטמאה של הציונים, ובחור 'נאה' אחד צעיר לימים החליט בלילה אחד כשנדדה משינתו, כי צריכים להעביר הדגל הטמא משמה ממש מול בית רביז"ל, אומר ועושה!, ובבוקר אנשי תפארת ישראל הערימו קולם "כי נבלה עשה בישראל" להעביר הדגל מהם! ותהום כל העיר, [הש"י]. חשובי "קהלתם" באו לראשונה לבית רביז"ל בטענה שהם אף פעם לא התרעמו עליו כי אנשי שכנינו אתם, ולמה תשלם לנו רעה תחת טובה?, רביז"ל הצטער מאוד על דבריהם הצדק, ורצה לידע מי ומי הוא אשר עשה מעשי 'נערות' כאילו

הבה"ח בן שמונה עשרה חי"ג ע"ה [ידידי וריע כאח לי אז בימי בחוריתי] הוא היה בימים ההם כמו בן בית אצל רביז"ל הדברים עתיקים ואכמ"ל בזה, ידע מכל אשר נעשה ומי עשה אותו "המעשה", הבחור היה צעיר לימים מאוד (וחבירו היה של חי"ג), רביז"ל ידע שהוא יודע ושאל אותו לאמור לו שמו! חי"ג ע"ה היה ירא שמים וחרד מאוד! הוא היה בקי וחי בספרי חסידות ובצדיקי אמת בדביקות עילאה, והיה מבין "דבר מתוך דבר" אף מה שרביז"ל לא דיבר. ונפל עליו פחד מלאמור שם הבחור הלז מחשש זילותא דרבנן ח"ו.. ואכמ"ל עוד בזה כי בעוה"ר כבר יצאה מה שיצאה. וד"ב

המעתיק said...

צ"ל: מחשש "ליטותא דרבנן" ובעוה"ר יצא מזה זילותא דרבנן. וד"ב