רבי יחזקאל צוועבנער ב"ר יהודה לייב בן הגאון רבי אברהם שאג זצ"ל
נפטר כ"ט סיון תש"ד ומנו"כ בהר הזיתים
Don't have any more info on him, besides for his yichus.
א הדרת פנים האט ער געהאט
11 comments:
ארי"ה שא"ג מי לא ירא
said...
רבי יחזקאל צוועבנער ב"ר יהודה לייב בן הגאון רבי אברהם שאג זצ"ל
ר' אברהם שאג-צוועבנער קויברסדארף-ירושלים זצ"ל, כ"ט אדר תרל"ו
ספר דרשות הרא"ש להגאון ר 'אברהם שאג זצ"ל' דער ספר איז געדרוקט געווארן בשנת תרס"ד ע"י נכדיו ר' זלמן יוליוס און ר' יחזקאל צוועבנער, מסתבר שר' זלמן היה בנו של חתנו ר' דוד יוליס הנזכר, ר' יחזקאל היה בנו של ר' יהודה לייב בן הרא"ש
דאס בילד איז פון מיין זיידע הג"ר יחזקאל צוועבנער זצ"ל (תרי"ז-תש"ד) א זוהן פון הג"ר יהודה ליב צוועבנער זצ"ל (תקפ"ח-תר"ס), א זוהן פון דער גאון הגאונים רבי אברהם שאג זי"ע. דער זיידע רבי יחזקאל (וואס מיין מאמע ע"ה האט אים נאך געקענט) איז געווען דער גבאי און בעל קורא פון דער אהל רחל שוהל (ד'סאטמאר), און איז געווען א שד"ר פון כולל שומרי החומות קיין אונגארן
ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין ל'הר המשחית' אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך. -מלכים ב כג יג
רש"י: "להר המשחית" - הר הזיתים 'הוא' הר המשחה וכיון שהזכיר את שמו על ידי עבודה זרה שינה שמו לגנאי
וקשה ר' ויקי אומר: הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. בינו לבין העיר העתיקה של ירושלים חוצץ נחל קדרון (עמק יהושפט). ההר שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים, המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת "הר הזיתים" עצמו 815 מטר ו"הר המשחית" שהוא הפסגה הדרומית של הרכס 747 מטר
בגלל שאני נוהג עפ"י מנהגי תימן הקדומים שתאמו לפסקי רבנו הרמב"ם, איני מקדש על יין מבושל וממותק עם סוכר ניסיתי לקדש במשפחתי עם יין יבש מ'רמת הגולן' – אך אישתי וילדי התרחקו מזה בגלל שהינו מר, וכן אינם יוצאים ידי חובת קידוש ביין שאינו ראוי להם לשתיה כמו תרופה שאינה מצריכה ברכה ראשונה
נ.ב. בשו"ע אורח חיים סי רע"ב סע' סעיף ו כתוב : יין צמוקים (אנגרישע צוועבען צ'וועבנער בלע"ז) מקדשין עליו, (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה) (טור). הטוב ביותר הוא לקחת יין שיש בהם מספיק לחלוחית שאם תלחץ עליהם יצאו מהם נוזל. יש לקחתם ולכתוש אותם ולהניח אותם במים 3 ימים (ויש להקפיד שהמים לא יהיו יותר בכמות מהצימוקים), ומותר לקדש על הנוזל שלהם. ובדעבד בפחות מ3 ימים גם אפשר לברך עליו בורא פרי הגפן ולקדש עליו אבל בתנאי שסוחטים אותם ויוצא מהם נוזל בטעם יין\מיץ ענבים. -התקבלה מרבני כושרות, שאלות בנושאי כשרות
ר' אברהם שאג-צוועבנער קויברסדארף-ירושלים זצ"ל טרם הגיעו לגיל מצוות נשלח לישיבתו של החת"ם סופר בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות
בפנקס ה"חברא קדישא" הירושלמית רשום: "ונפטר על ידי סיבה, כי ביום עש"ק הסיקו את הבית לחמם, ובלילה התפללו מנין כנהוג. וגם הוא אכל סעודת לילה, ומחמת רוב החום בעת השינה נתעלף הוא וזוגתו. ולמחר בבקר באו בניו להתפלל, וצעקו לפתוח הדלת, ואין קול ואין עונה. והם פתחו הדלת, ומצאו שניהם כמתים. והביאו רופאים, היא נתרפאה, והוא שבק חיים לכל חי". כ"ט אדר תרל"ו
כ"ב אייר שנת ה'תרל"ג (1873), בגיל 72, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. יחד עמו עלה גם תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה אז אברך צעיר. בירושלים היה ממנהיגי המתנגדים להקמת בתי הספר החדשים ונגד הספרייה, לימים הספרייה הלאומית
לרבי אברהם שאג היו חמישה בנים ובנות: יהודה לייב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרון. נינו, אברהם-חיים שאג, הקרוי על שמו, כיהן כח"כ בכנסת הראשונה, ובנו דוד, היה חובש ב"מחלקת ההר" של הפלמ"ח ומנופלי מחלקת הל"ה
הענין לכל המעוניין, הכבשה אחת בין שבעים זאבים [הנקרא, הירשל דער ציג], ככל הנראה מפי אומדנא שיש לו וסת שאינה קבועה, ועיין בפרטותיה ובהלכותיה איך להתנהג בה פה
11 comments:
רבי יחזקאל צוועבנער ב"ר יהודה לייב בן הגאון רבי אברהם שאג זצ"ל
ר' אברהם שאג-צוועבנער קויברסדארף-ירושלים זצ"ל, כ"ט אדר תרל"ו
ספר דרשות הרא"ש להגאון ר 'אברהם שאג זצ"ל' דער ספר איז געדרוקט געווארן בשנת תרס"ד ע"י נכדיו ר' זלמן יוליוס און ר' יחזקאל צוועבנער, מסתבר שר' זלמן היה בנו של חתנו ר' דוד יוליס הנזכר, ר' יחזקאל היה בנו של ר' יהודה לייב בן הרא"ש
דאס בילד איז פון מיין זיידע הג"ר יחזקאל צוועבנער זצ"ל (תרי"ז-תש"ד) א זוהן פון הג"ר יהודה ליב צוועבנער זצ"ל (תקפ"ח-תר"ס), א זוהן פון דער גאון הגאונים רבי אברהם שאג זי"ע. דער זיידע רבי יחזקאל (וואס מיין מאמע ע"ה האט אים נאך געקענט) איז געווען דער גבאי און בעל קורא פון דער אהל רחל שוהל (ד'סאטמאר), און איז געווען א שד"ר פון כולל שומרי החומות קיין אונגארן
https://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?t=16923
ר' יחזקאל'ס רעכטע פיאה איז קורצער אוויא די לינקע פיאה, ביי מיר איז פונקט פארקערט מיין לינקע פיאה איז קורצער פין די רעכטע, יאר'ן וואס איך פראביר שוין דאס ציפארעכט'ן אבער אבער לע"ע ממש יעצט נאך אנ ערפאלג, די רעכטע פיאה איז נאך אלטץ לענגער. גיי ווייס
יעצט זעה איך אז מיין שנויצען איז אויך לענגער אויף די רעכטע זייט פארוואס? ווייס איך אויך נישט
ואת הבמות אשר על פני ירושלם אשר מימין ל'הר המשחית' אשר בנה שלמה מלך ישראל לעשתרת שקץ צידנים ולכמוש שקץ מואב ולמלכם תועבת בני עמון טמא המלך. -מלכים ב כג יג
רש"י: "להר המשחית" - הר הזיתים 'הוא' הר המשחה וכיון שהזכיר את שמו על ידי עבודה זרה שינה שמו לגנאי
וקשה ר' ויקי אומר: הר הזיתים הוא חלק מהגבול המערבי של מדבר יהודה. בינו לבין העיר העתיקה של ירושלים חוצץ נחל קדרון (עמק יהושפט). ההר שייך לרכס ההררי המקיף את ירושלים ממזרח לאורך כ-3.5 קילומטרים ובו שלוש פסגות בולטות: הר הצופים, המתנשא לגובה 826 מטר, פסגת "הר הזיתים" עצמו 815 מטר ו"הר המשחית" שהוא הפסגה הדרומית של הרכס 747 מטר
בגלל שאני נוהג עפ"י מנהגי תימן הקדומים שתאמו לפסקי רבנו הרמב"ם, איני מקדש על יין מבושל וממותק עם סוכר ניסיתי לקדש במשפחתי עם יין יבש מ'רמת הגולן' – אך אישתי וילדי התרחקו מזה בגלל שהינו מר, וכן אינם יוצאים ידי חובת קידוש ביין שאינו ראוי להם לשתיה כמו תרופה שאינה מצריכה ברכה ראשונה
נ.ב. בשו"ע אורח חיים סי רע"ב סע' סעיף ו כתוב : יין צמוקים (אנגרישע צוועבען צ'וועבנער בלע"ז) מקדשין עליו, (והוא שיש בהן לחלוחית קצת בלא שרייה) (טור). הטוב ביותר הוא לקחת יין שיש בהם מספיק לחלוחית שאם תלחץ עליהם יצאו מהם נוזל. יש לקחתם ולכתוש אותם ולהניח אותם במים 3 ימים (ויש להקפיד שהמים לא יהיו יותר בכמות מהצימוקים), ומותר לקדש על הנוזל שלהם. ובדעבד בפחות מ3 ימים גם אפשר לברך עליו בורא פרי הגפן ולקדש עליו אבל בתנאי שסוחטים אותם ויוצא מהם נוזל בטעם יין\מיץ ענבים. -התקבלה מרבני כושרות, שאלות בנושאי כשרות
אינו יודע דבר ממשפחתי בגלות אירופא, האם זה הצדיק סבא דסבא שלי? מי יודע?. יקב צוובנר, שדה בועז גוש עציון
https://grape-man.com/יקב-צוובנר.html
ר' אברהם שאג-צוועבנער קויברסדארף-ירושלים זצ"ל טרם הגיעו לגיל מצוות נשלח לישיבתו של החת"ם סופר בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות
בפנקס ה"חברא קדישא" הירושלמית רשום: "ונפטר על ידי סיבה, כי ביום עש"ק הסיקו את הבית לחמם, ובלילה התפללו מנין כנהוג. וגם הוא אכל סעודת לילה, ומחמת רוב החום בעת השינה נתעלף הוא וזוגתו. ולמחר בבקר באו בניו להתפלל, וצעקו לפתוח הדלת, ואין קול ואין עונה. והם פתחו הדלת, ומצאו שניהם כמתים. והביאו רופאים, היא נתרפאה, והוא שבק חיים לכל חי". כ"ט אדר תרל"ו
כ"ב אייר שנת ה'תרל"ג (1873), בגיל 72, עלה לארץ ישראל עם משפחתו והתיישב בירושלים. יחד עמו עלה גם תלמידו הרב יוסף חיים זוננפלד, שהיה אז אברך צעיר. בירושלים היה ממנהיגי המתנגדים להקמת בתי הספר החדשים ונגד הספרייה, לימים הספרייה הלאומית
לרבי אברהם שאג היו חמישה בנים ובנות: יהודה לייב צוובנר, מרים, יששכר בער, הינדל ואהרון. נינו, אברהם-חיים שאג, הקרוי על שמו, כיהן כח"כ בכנסת הראשונה, ובנו דוד, היה חובש ב"מחלקת ההר" של הפלמ"ח ומנופלי מחלקת הל"ה
Most people probably don't even know who his father was. He was the Rebbe of RYCZ zatzuka"l.
הענין לכל המעוניין, הכבשה אחת בין שבעים זאבים [הנקרא, הירשל דער ציג], ככל הנראה מפי אומדנא שיש לו וסת שאינה קבועה, ועיין בפרטותיה ובהלכותיה איך להתנהג בה פה
https://abc770.org/article_node_3187/
I knew his נכד... he rad the mikva in שערי חסד
According to Ivelt.com it his father Rav Yehuda Leib.
א הערליך בילד פון ר' יהודה לייב צוועבנער ז"ל מירושלים
Post a Comment