Thursday, November 29, 2018

רבי אייזל חריף איז געווען א חוזר ביים סטראשעלער?


11 comments:

Anonymous said...

http://toladot.blogspot.com/2012/12/blog-post_17.html?m=1

Old Time Litvak said...

I would love to write the story about R Eizel's maa'seh with a chassid who was urging him to wear a gartel. But it wouldn't pass the cenzor ( a.k.a. Tzig).

ענקים לגרגרותיך said...

בבחרותו שימש כחוזר בחצרו של רבי אהרן מסטראשלה, שאביו נמנה על חסידיו המובהקים, אך כל ימיו היה מתנגד לחסידות

התארס כבר בגיל 12 ונשא לאישה את בתו היחידה של ר' יצחק פיין ממינסק, ידיד של אביו. בגלל ירידתו מנכסיו של חותנו, נאלץ להפסיק את שקידתו בלימוד התורה ושימש כמלמד, עד שקיבל בתקצ"ב את משרת ראש ישיבת מינסק

לאחר שהוסיפו לשמו את הכינוי "חריף" אמר כי הכינוי הוא ראשי תיבות "חתן רבי יצחק פיין" והוסיף כי חותנו עשהו לחריף ואילו חותנתו עשתה אותו לבקי היות שמיררה את חייו בבית ובזכותה עשה לילות כימים בבית המדרש

בתחילת כהונתו בקלווריה הייתה בעיה שהוא עדיין לא היה בקיא בספרי ההלכה והפוסקים, אך בתוך כשנה למד בעל פה את השולחן ערוך ובמשך הזמן היה בקיא 

היה דרשן מחונן שאמר דרשותיו בניגון כדרך המגידים שסובבו בין הקהילות היהודיות, אך לא הטיף למוסר בדרשותיו, בניגוד למגידים הללו. "דגל בלימוד ישר ללא פלפולים". ז"ל

© כ.א. כסלו said...

רבינו הרה"ק רבי יוחנן פרלוב זיע"א מקארלין. כ"א כסלו תשט"ז

נתמנה רבינו כאדמו"ר לחסידי קארלין-ראדני, ונשא את רבנותו ביד רמה, רוב השנים התגורר בארה"ב, אמנם בא לביקורים בארה"ק

רבינו נסתלק בארה"ב ביום כ"א כסלו תשט"ז, והובא לקבורה בארה"ב, למורת רוח חסידי קארלין בארה"ק, אמנם חסידי קארלין בארה"ב, טענו שכל האדמורי"ם נקברו במקומות פטירתם, וע"כ הובא גם הוא לקבורה שם, אמנם כעבור י"ח חודש הועלתו גופתו הטהורה והובא לקבורה בבית החיים בטבריה צמוד לקברו של הרה"ק רבי מנחם מענדל מוויטעפסק זיע"א.

שני דברים נפלאים סופר אודות עליית גופתו

א) שכאשר ניסו להכניס את הארון במטוס של "אל-על" לא נכנסה הארון, (על אף שמקודם מודדו את גודל הארון ואת גודל הדלתות וראו שזה יכול להכנס) ורק אחר שהעבירוהו למטוס של חברה אחרת, אז נכנס הארון בקלות

ב) כאשר הובא הארון בטבריה, היה בין החסידים שלא רצו להוציאו מהארון, כי אם חלילה אינו שלם, מה יאמרו, וע"כ רצו לקברו עם הארון, אבל הרב החסיד רבי יהושע העשיל הלטובסקי זצ"ל אמר שהוא בטוח שהצדיק שלם בגופו, והרים את מכסה הארון, ואכן נתגלה רבינו לבוש בתכריכים כביום הקבורה

ועמי תלואים למשובתי "ואל-על יקראהו יחד לא ירומם". -הושע יא ז

זאנוויל said...


הערשעל, לכבוד חנוכה

דאס איז פיר ניגונים פון ויז'ניצע מעוז צור פון סידי חנוכה ביים רעבין פון סערעט ויז'ניץ געזינגען דורך סערעטע קאפעליע, פון ר' חיים בנט, די סולו איז א ייד וואס לעבט שוין נישט הרב ראובן שכטער ז"ל 

https://drive.google.com/file/d/1SEgbln ... sp=sharing

https://drive.google.com/file/d/1j-LyEp ... sp=sharing

https://drive.google.com/file/d/1niVrJA ... sp=sharing

https://drive.google.com/file/d/1ceKiRC ... sp=sharing

macabi said...

isn't it customary in lubavitch to wish their readers and for all a happy Chanukah, isn't it included in part at least of 'persima nissa' oh well.

א שיינע מעשה said...

מספרים כי הרוחות בישיבה בליטא סערו וגעשו, הבחורים ניסו לעכל את ששמע מפי הגאון רבי אייזל מסלונים, המפורסם בתארו 'ר' אייזל חריף'. אשר ידוע היה במחשבתו החדה כתער ועמקנותו ושקיעתו בלימוד, שהגיע לישיבתם במטרה לחפש חתן לביתו

אין הוא מחפש ייחוס מפואר, ולא בחור בעל נתונים מרשימים, מבחן אחד יש לו והעומד בו בכבוד יוכל להיות חתנו של הרב. קושיה עצומה הקשה רבי אייזל לבחורי הישיבה, משך שלושה ימים הוא ישהה בישיבה וישמע את תירוציהם של הבחורים, מי שיצליח לתרץ את הקושיה בצורה שתניח את דעתו של הגאון, יזכה בזכות הגדולה שכולם חושקים בה

הבחורים התפלפלו והתווכחו, סערו והתפעמו – ביניהם לבין עצמם, ולפני רבי אייזל, אך לשווא, הגאון דחה את כל ניסיונותיהם לתרץ את המוקשה. הקושיה נותרה כסלע ברזל איתן ויציב שהכול חולף סביבו והוא מוצק ללא ניע

לאחר שלושה ימים, משלא נמצא תירוץ, החליט רבי אייזל לעלות על כרכרה ולשוב לביתו. לאחר שהתרחק מרחק הגון מהישיבה, נשמעו ממרחק קריאות עמומות, העגלון הפנה את ראשו והנה בחור  מהישיבה רץ בכל כוחו, מנסה להשיג את רבי אייזל שנסע בלא שהוא שם לב לכך. העגלון סימן לרבי אייזל שהיה שקוע בלימודו – וקיבל הוראה לעצור

הגיע הבחור כשהוא מתנשף כולו, סמוק ומיוזע מהמאמץ הרב, ורבי אייזל מעלהו בחביבות לצדו: "שמא מצאתם תירוץ לקושיה?" הבחור מנענע ראשו לשלילה, לא, הוא לא מצא תירוץ. "אם כן", תמה רבי אייזל "לשם מה באתם?" "את התירוץ רבי" אמר הבחור בנשימות קטועות רצוני לשמוע. אינני רוצה להחמיץ לדעת את התירוץ

רבי אייזל התפעל מכוח רצונו של הבחור שרץ אחרי הכרכרה מרחק רב רק בכדי לשמוע  את התירוץ, למרות שחתן הרב כבר לא יהיה. "אותך אני לוקח כחתן לבתי". עם כזה רצון בוודאי לאילן גדול תיעשה. לימים נודע הבחור כהגאון רבי יוסף שלופער. ע"כ

she said.. said...

אייזל חריף איז געווען [גיווארן] א חוזר 

“One of the things that we discovered about ourselves is that a very long time ago, generations and generations ago, my family consisted of Sephardic Jews,” she said.

ופקדתי על בל בבבל "והצאתי את בלעו מפיו" ולא ינהרו אליו עוד גוים גם חומת בבל נפלה. -ירמיהו נא מד. עיין תיקוני זוהר דף צז ב

https://he.m.wikisource.org/wiki/%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%A0%D7%99_%D7%96%D7%94%D7%A8_%D7%A6%D7%96_%D7%91

https://www.google.com/amp/s/www.jta.org/quick-reads/alexandria-ocasio-cortez-tells-jewish-gathering-she-is-descended-from-sephardic-jews/amp#ampshare=https://www.jta.org/quick-reads/alexandria-ocasio-cortez-tells-jewish-gathering-she-is-descended-from-sephardic-jews

יוסף מוקיר ספרים said...


ולא יכל 'יוסף' להתאפק לכל הנצבי"ם עליו, ויקרא

אדני שאל את עבדיו לאמר בפרי צדיק פ' ויגש: ויגש אליו יהודה במד"ר רי"א הגשה למלחמה רנ"א הגשה לפיוס רבנן אמרו הגשה לתפלה כו' רא"א פשט להון אם למלחמה אני בא אם לפיוס אני בא אם לתפלה אני בא. והנה ביעקב עם עשו אי' שהתקין עצמו לדורן ולתפלה ומלחמה אך שם דורן ותפלה נזכר בכתוב ומלחמה נרמז במש"נ והיה המחנה הנשאר לפליטה בעל כרחו. ולא הוצרך לו ולכן לא נזכרה. משא"כ כאן שנזכר רק דברי פיוס. ומלחמה יכול להיות שבאם לא היה מתפייס הי' נלחם אבל תפלה לא הוזכר כאן כלל

ואמרנו שהוא עפמ"ש הרמ"ע בנחמיה דכ' ואתפלל אל אלהי השמים ואומר למלך וגו' ולא הוזכר תפלתו ופי' שדבריו שדיבר למלך נתכוין בלבו לתפלה להש"י והמלך היה סבור שאליו מדבר. וכן יש לפרש כאן אך שם יתכן שמה שאמר אם על המלך טוב נתכוין לשמים על ממ"ה וכן מ"ש ואם ייטב עבדך לפניך אשר תשלחני וגו' נתכוין להש"י. אבל כאן שיש מאמר ארוך צריך להבין איך היו הדברים בכונה להתפלל להש"י

אכן יש לפרש מ"ש ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני וגו' נגד הש"י. ומ"ש כי כמוך כפרעה ג"כ להש"י ועדמש"נ פלגי מים לב מלך ביד ה' וגו' והיינו שנתכוין לומר להש"י שידעתי שכל מה שיעשה פרעה הוא רק מעשה ידך ותפס פרעה שהוא שם המלוכה וגם יוסף בכלל שהיה משנהו. וגם אמר לשון כפרעה כדי שיתכן לשון זה נגד יוסף לפי הכונה השניה. ולנגד הש"י התכוין שיודע שכל הדיבורים והפעולות שפעל יוסף שכינוהו בשם פרעה ע"ש המלוכה הוא רק מהש"י. ומלך הוא מרכבה למדת מלכות. ואף במלכי עכו"ם הוא ג"כ ביד ה' רק הוא כבחי' גלות השכינה שצריך להיות הפעולה על ידם. וז"ש (ב"ר סו"פ צא) מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר של בטלה אלא כך אמר הקב"ה אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי וכו' והיינו שיעקב אע"ה ידע בודאי שכל הסבות מהש"י ולא תלה כלל בבחירתם ומעשיהם שלא בגזרת הש"י ומה שאמר למה הרעותם לי היה כונתו שעכ"פ הסיבה שהרעותם לי להגיד לאיש היה ע"י עונותיכם דמי חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא וכו'.. ע"כ. -ס' פרי צדיק מהר"ר צדוק הכהן ז"ל. פ' ויגש ב עיי"ש באריכות

https://www.sefaria.org/Pri_Tzadik%2C_Vayigash.1.10?with=all&lang=bi

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

old time Litvak

go ahead, try me.

קלמן said...

ר' יוסף שלופער חיבר גם ספר "פורת יוסף" וילנה, תרל"א