Friday, November 30, 2007

Matisyahu Express - Next stop: Karlin

So it seems like Matisyahu, the great White/Jewish hope, has left Chabad and joined Karlin. He's not sure yet which Karlin, whether Pinsk or Stolin, but one of them. Don't get me wrong here, I wish him well and all the luck in the world, but there's seems to be a lack of appreciation on his part, as is often the case. Also, if you ask me I'd say that this seems to be a pattern with him, not liking his surroundings after a while and looking for something new. One line in particular seems to sum it all up for me: "At first it was very exciting to me, but after learning it for hours a day for two years, the ideas weren’t fresh anymore." He seems to quickly run out of patience, and gets tired of doing the same thing over and over again. Then again maybe he'll become a righteous Karliner and settle down. Right.

You'll surely chalk this one up to me being oversensitive, but it sure seems like Matty's a little bit of an ingrate, not appreciating what was done for him in Chabad, both in the Yeshivos he learned in, and in the Shlichus Network. Getting free PR, albeit Chabad benefitted too, sure didn't hurt in his career. One thing's for certain, there's no way in heck that the Karliner, especially the more "old-style" Pinsker, will allow for him to continue "beatboxing" in clubs while becoming one of them, especially since he announced to the world that he belongs there now. For some reason some Lubavitchers were happy to have him as their own, and allowed for that genre to become popular even amongst their own children. Now that he's introduced that to Lubavitcher kids and taught them that it was cool to be frum and Bob Marley at the same time let him peddle his wares elsewhere, and let's see the kind of reception he gets there. Something tells it won't be pretty in Karlin. Then again, I could be wrong again.

Thursday, November 29, 2007

א גוט יום טוב

טייערע ברידער

וויבאלד היינט איז י"ט כסלו האב איך געוואלט מיט אייך פארברענגען אביסל. מיר איז נמאס זיך צו קריגן מיט עטליכע פון אייך וואס האבען ניט זוכה געווען טועם צו זיין פון תורת החסידות, און דערפאר רעדן זיי אזוי. דאס אז נאך אזוי פיל יארען איז נאך דא אזוי פיל אידן, וביניהם המוני בני תורה, וואס האבען אין זייער לעבן קיינמאל ניט געלערענט א "ווארט" חסידות איז אונזער שולד. ווען מיר וואלטען זיך בעסער אויפגעפירט און געוויזען ווי חסידות פועל'ט אף אונז וואלט פאר קיינעם ניט געווען קיין תירוץ אף ניט צו לערנען. דאס נעמט אבער נאך נישט אוועק פון די וואס לערנען ניט די אחריות וועלכע ליגט אף זיי צו לערנען, ווייל תורה איז אמת, און חסידות איז א חלק פון די תורה שניתנה מסיני, און ללמוד אתם צריכים פונקט ווי די אנדערע חלקי התורה. אויך איז פאראן אסאך מאל וואס מענטשען הערן א ווארט, צי פון א באקאנטער, צי פון א שליח ערגעץ וואו, און וויבאלד ער איז דאס ניט גוט מסביר ווערט עס ביי זיי ללעג ולקלס און זיי לאכען פון דעם גאנצען ענין. איך זעה אז איך האב דא אין דעם בלאג א געלעגענהייט נישט נאר צו פארטיידיקען חסידות, אירע נשיאים, און אירע וועגן, נאר אויך צו "מחנך" זיין מענטשען בדרכי החסידות און צו ווייזען א גוטן ביישפיל, און דאס קען מען ניט (נאר) מיט האקען אף מתנגדים טאג און נאכט, ובפרט אז מיט זיי וויל איך דאך ארבעטן.

לכבוד י"ט כסלו האב איך געטראכט אז ס'וואלט געווען אן ענין אנצוהייבען מיט די בריוו פונעם רבי'ן (רש"ב) נ"ע ווי ער רופט דעם טאג פון י"ט כסלו מיט'ן נאמען "חג החגים" און "ראש השנה לדא"ח." דא"ח איז דברי אלקים חיים, א כינוי אויף מאמרי חסידות וואס מ'האט געהערט פון רבי'ן, און דאס איז א ווארט וועלכע ווערט גענוצט אין מערערע חסידישע קרייזען. ראש השנה מיינט אז ס'איז א יום סגולה אף מקבל זיין החלטות טובות בנוגע לערנען חסידות און זיך פירען אף א חסידישען אופן, און מ'גיט אף דעם כח בזכות דעם אלטען רבי'ן. אויך זאגט מען אז מ'קען אין דעם טאג אנהייבען פונדאסניי, און ס'איז א נייע יאר. דאס אז די אלטע שונאים אונזערע שטייען און מאכען א געוואלד פון דעם איז קיין חידוש נישט, ווייל דאס איז זייער ציל אין לעבן און לכך האט מען זיי באשאפען. זיי פאראינטערעסירען זיך ניט צו הערן אין דערויף א הסבר, נאר זיי זענען גלייך מחליט אז ס'איז ניט מער ניט ווייניגער ווי "אפיקורסוס." ווי קען מען זאגען אז די מענטשען זענען די נושאי אבק התורה? וועלכע בן תורה וואלט אנגענומען א לשון הרע אויף סתם איינער, ווער רעדט נאך פוןן א מנהיג פון טויזענטער אידן? נאר וואס? מוז מען זאגען אז אין דעם ליגט אסאך א טיפערער ענין, און איך מיין דאס לגריעותא. שוין מ'איז אוועק פון דעם ענין נאכאמאל, אנטשולדיגט מיר

אידן, ס'איז מיר שווער צו רעדן - בעסער געזאגט שרייבען - נאך אזא טאג פון זידלען און באשמוצען וואס איז פאר מיר אדורך. די אטאקעס פון אן איניש דלא מעלי וועלכע איז נישט מזרע ישראל האט אויף מיר געפועל'ט אף אזוי ביז איך האב אים גע"בענטשט" מיט א מיתה משונה. די פון אייך וועלכע קענען מיר עטוואס ווייסען אז דאס איז ניט מיין נאטור, נאך אז ס'איז געווען א מעשה שטן שהצליח, און דוקא אין דער יום סגולה. איך האב געהאפט צו ענדיגען דעם ווארט וועגן ר"ה לדא"ח אבער ס'גייט פשוט נישט. דער אמת איז אז איך וואלט געדארפט פשוט מעקן זיינע תגובות און זיך נישט מתייחס זיין צו זיי, נאר וואס? כ'האב זעך איינגערעדט אז מ'מוז אדורכלאזען ווייל אז נישט וועט מען זאגען אז איך בין א צענזאר. מילא אז מ'רעדט צו דער זאך וואלט מען געקענט זאגען אז מ'טאר ניט מעקן, אבער פערזענליכע טשעפעריי , שקרים, און קללות דאס נישט. וויבאלד ס'איז י"ט כסלו, און מ'דארף אף זיך אננעמען החלטות טובות, וואלט איך געוואלט מקבל זיין אז איך וועל אי"ה בל"נ מער נישט שרייבען בחוסר כבוד אף סיי וועלכע אידן, חסידים צי ניט חסידים, ליובאוויטשער צי ניט. נאר איין זאך וועל איך זיך ערלויבען, פארטיידיקען חסידות, ליובאוויטש און די רביים, אבער אויך נאר בהדרת כבוד. איך האף אז איר אלע וועלען אויך אזוי טאן, און ס'וועט זיין ממני יראו וכן יעשו

לשנה טובה בלימוד החסידות ובדרכי החסידות תכתבו ותחתמו

שיעורי הגרח"ש דייטש שליט"א

(בלשון הקודש)

More Here

Wednesday, November 28, 2007

Conniptions and Cosmopolitan on Coney

Yehupitz commenting on When Yeshivas Rabbeinu Chaim Berlin celebrated 100 years ------- The reason R Schechter and R Hutner refused the hazmono is that they were not goires R'Moshe. Something unknown to the world at large (because the Satmar Rov became the public face of the dispute) is that when R'Moshe issued the Artificial Insemination Teshuva, R'Hutner wrote him off as a godol and was not goires him. At Ner Israel, there was a private mesora that once when R'Ruderman and R'Hutner were sitting next to one another before a meeting, R'Moshe walked into the room and R'Ruderman was starting to rise when R'Hutner pushed hard on his seatmate's leg to stop him from rising. It would make more sense to state that R Schechter could not get onto the Moetzes until R'Moshe, whose Beis-Din he defied, was niftar. To understand R'Hutner's views on his rights as a Rosh Yeshiva, one would have to wait for a history of the Beis Hatalmud Yeshiva in Israel he led briefly with R'Schwartzman the ex-son-in-law of R Aharon Kotler. An Ashkenazi admirer says: Rav Hutner z"l was feisty and made many enemies among both chaveirim/peers and talmidim. Harabbonim Shurkin, Cantor, Kleinkaufman, Shvartzman just to name a few. IMO the touchy-feely model for G'dolim (e.g. Rav Pam z"l) is not the only one that is valid. Rav Hutner's alienation of some do not diminish his stature in my eyes any more than do similar alienations by the Rambam, the Kotzker and the Satmar or, for that matter the Ba'al Shem or the Ba'al HaTanya do. Different shorshei neshoma, I guess. As a matter of fact several years after moving to EY but back for a Yom Tov in America Rav Hutner was asked if he would be keeping Yom Tov Sheyni and quipped "lu mir nuhr zehn, ikh hob ah voinung in EY un ah voinung in America, ikh hob talmidim in EY un talmidim in America, ikh hob SONIM in EY un SONIM in America. Altz vuss ah mentsh darf hubin hub ikh in baida pletzer, verrt es guhr ah shvereh shaila.... Mashgiach woes at Chaim Berlin adds: Rav Shlomo Carlebach was the Mashgiach Ruchani for about 12 years, but when Rav Hutner and his son-in-law went to settle in Yerushalayim to build their new "Pachad Yitzchok" Yeshiva, they left Chaim Berlim Yeshiva in the hands of R. Aaron Schechter as the Rosh Yeshiva and Avrohom Fruchthandler as the President. Rav Carlebach was put in the tough situation of being forced to work UNDER Rav Schechter as mashgiach but he refused to be an "eved knani" to Reb Aaron. Rav Hutner asked him if he would be prepared to be an "eved knani" under Rav Aaron and he told Rav Hutner (b'zeh haloshen:) "I ain't no eved knani" --- so they told bachurim not to go to his chumash chaburas, then they told him to leave, and when he refused they took out his chair, table and shtender. He took them to a Din Torah by Rav Moshe Feinstein and they refused to go. The rest is history. Since then, Rav Carlebach has written five machshove seforim that are called "Maskil Lishlomo" on what he calls "Emunos VeDeios" in beautiful loshen kodesh. In style and content they are almost identical to Rav Hutner's Pachad Yitzchok seforim. The intensity of the machlokes is still known by many people and there is still no sholem. It is assur to mention Rav Carlebach's name in the Yeshiva Chaim Berlin.When Rav Shimon Groner passed away after struggling for 25 years as Mashgiach Ruchani, Rav Shechter appointed his oldest son, Rav Mordechai Zelig Shechter as the new mashgiach ruchani of Yeshiva Rabbi Chaim Berlin. Rav Yonasan David is still in Yerushalayim, but he comes to Chaim Berlin, where he sits in the front with Rav Shechter and they both say the Ma'amorim with Rav Hutner's Toyra on Pesach and Sukkos.... I believe it was Henry Ford who said "show me a man who's never made an enemy and I'll show you a man who's never made anything."

Mayer Schiller intrigues me

Wiki Stub

Became a BT at 12 years old, a Skverrer a few years later, yet very much continued on the path of acquiring more and more secular knowledge. I always thought that you couldn't do that in Neu Skver. He continues to spend much time in MO circles and even coaches MO Hockey! Yes, appearances can be deceiving, and the fact that he squooshes his Peyos and wears old-fashioned glasses like a Skverrer Chossid doesn't say all that much, but it does show that he wants to look like one of them, which is something after all, considering how much time he spends away from Skver. The video presented here really doesn't do justice to Reb Mayer, being that the host of this (public access?) TV program is a total dufus and doesn't let the man get a word in edgewise, and goes off on long tangents every time he pleases. Yet, we can still get a good glimpse into what makes him tick. I just can't get over the fact that he lives in and speaks for Skver.....

Cutting Room Floor

The Scissors reach Aleppo, too.

Shkey'ach, Mottel

Tuesday, November 27, 2007

Stick with us and you'll find true peace

[An email exchange sent to me recently, where a "Chareidi" and a Talmid on the edge of the Chareidi world have an exchange of words. The Chareidi explains to the Talmid the concept of Daas Torah, who has it and who doesn't, and why it needs to be this way: He uses a letter from Reb Elchonon Wasserman HaYad to bolster his claim. (And, please folks, don't lose your sense of humor, OK?]

R' Elchonon Wasserman HY"D wrote: All Torah leaders have Daas Torah to a certain degree. Some have 50%, others 25%, etc, while the rest of the person's mind is not Daas Torah – it is perhaps business daas or other people's opinions or some other type of understanding. Pure Daas Torah is only found amongst Gedolei Torah who have cast off the transient vanities of this world and are loyal exclusively to the Torah perspective .

(Kovetz Mamarim)

Talmid asks: Fine, so does "Daas Torah" include opposite de'ahs?

Chareidi: But of course!

Talmid: That's what I say -- So let them allow for other De'ahs to be heard!

Chareidi: Too risky; you must know by now the dangers of allowing people to think for themselves - they will have too many options and we cannot tell where this may lead. The very definition of Judaism could be lost in the sea of possibilities... who would gain from that? No, it is best if people just stay within our stated terms and all will be well - there is nothing to gain from diversity of thought other than confusion and pain. Really, it's for the best - if the masses would understand this they would thank us for it.

So ends this exchange between the Chareidi and the Talmid.

A short time later, the Talmid sends another email to the Chareidi:

Dear Rabbi,
I am feeling calmer already. Thanks to your wonderful advice, I have realized that I never enjoyed thinking for myself anyway. It was just something that my parents, who were modern Jews, wanted me to do so that they would feel that they succeeded in raising what they narrow-mindedly considered a healthy, well-rounded, existentially-focused and creative child. They had no idea how stressful this could be for someone who was more inclined to blind conformism and the incomparable pleasures of couch-potatohood.

With deep gratitude,
Your Talmid.

The Chareidi's response comes quickly.

Dear Talmid:
We appreciate your frankness, and we would like to point out that these were, no doubt, secular ideas that your esteemed Jewish parents had adopted, that caused them to feel the desire to influence you to think out out of the box. It is disconcerting that you still (even now) may associate this with their being Jewish - I assure you that had they been protected from foreign influences they would not have done this. We understand that many of our parents had to deal with many struggles - they were turbulent times - but it is our sincere hope that we can eliminate this attitude and at the very least save the future generations, even if some of the past generations were unfortunately harmed. We cannot stress the advantages of staying in line with our mainstream positions. Stick with us and you will find true peace. We wouldn't tell you this if we didn't really care.

Rabbi ______,
Agudas Gedolei Olam For A Better Tomorrow

But the Talmid has another dilemma:

Rabbi, I'm so mechubad that you deigned to answer me about my search for inner peace. I've just renewed my prescription to the Chareidi Observer and plan to stick to you like a fly to fly-paper from now on. BTW I have a Halachic she'eiloh: do you think it would be ba'al tashchis to destroy all the grass that grows between the cracks in the sidewalk in my neighborhood? It looks so antinomian and unaesthetic...

We are pleased with your progress. Hashem is with you. And don't worry, we're the good guys; you're on the right team now. As to your shayloh: Removing the grass is not halachically problematic, but it's beneath the dignity of the Jewish people to take part in the removal. Therefore, a goy should be rented for this practice.

Talmid: Rabbi, I knew that Hashem created Goyim for a reason! I just don't get why He created grass...

To keep Goyim & animals busy of course!

(Sarcasm is only one of the many sevices we offer here at Circus Tent)

Monday, November 26, 2007

Convention News?

Can anybody fill us in Vos S'hut zich Geredt by the Convention this weekend? Please don't tell me that there was a Protest held by the NK. I read YeshivaWorld too, believe it or not.

I think the idea of putting Yerushalayim as a theme this year is hilarious, really. Since when was that ever an issue in Agudah circles? That was usually left for the Dati-LeUmi and Lubavitch crowds. I guess when your influence in the Frum crowd dwindles like that, and you need to drop down a notch and go for the modern, then their agendas also need to be discussed.

Reb Abish being MeHaneh the Oylem with Zemiros.

Sunday, November 25, 2007

Impostors, all of them!

(Reb Lazer Hager of Vizhnitz zt"l on the left)

ובשיחי עם רב אחד משם [קאבנא־סלאבאדקא, במדינת ליטא] אמר לי בזה"ל "אל יחר עיני כבודו אם אומר לו דבר אחד אשר השתוממתי בהיותי במארינבאד על הכנסיה הגדולה, אף כי יהיה מזה קצת פגיעת כבוד אל הרבנים דמדינתכם, שמה היה לי שעת הכושר להכיר מהות הרבנים דמדינתכם, תחלה ראיתי דבר מה שהוא זר במדינתינו שכל רב מכם הוא בגדלות ובהתנשאות וביראת הכבוד חש על כבודו ומדת השפלות והפשטנות אין להכיר בו, אפילו רב צעיר הולך עם כובע רחבה כאניה ובמקל כסף, ורוצה להטיל אימה על הבריות מה שלא נמצא כזאת במדינתינו, אפי' רבינו ר' חיים עוזר מווילנא שהוא באמת רבן של כל בני הגולה הולך בפשטנות מבלי שינוי מאיש פשוט דעלמא, ומבלי לוויית איזה איש עמו, ושם ראיתי רב אחד בבואו, הרבה תלמידים היה רצים לפניו ולאחריו ורעשה הארץ מהם, אמרתי בלבי אתהה על קנקנם איך הם עומדים בתורה, ונכנסתי עמהם בשיחה בד"ת ולא ידעו מאומה להשיב ולפלפל, וחשבתי ליכנס בשיחה עם רבם, והצעתי לפניו קושיא על הרמב"ם בהלכות קדשים וג"כ לא ידע להשיב, וכה חזרתי ואמרת לו בענינים שונים ולא ידע לישא וליתן."

פניני משנה שכיר ממרן רבי ישכר שלמה טייכטהאל זצ"ל הי"ד דף ס"א

Reb Yissocher Shlomo Teichtel recalls what a Lithuanian Rov once told him:

This Rov from Kovno Slabodka was at the Kenessiah Gedolah and Marienbad and wasn't happy with what he saw there. He "realized" that all these Hungarian Rabbonim were was a bunch of impostors wearing Rabbinic garb but not talking the talk. They wore wide-brimmed hats and silver-tipped canes, but had no Torah to go with it. They were haughty fellows those Magyars and had nothing to back it up. Whereas the Lithuanian Rabbonim were all humble and scholars and didn't wear the garb. Why, even Reb Chaim Ozer of Vilna, the leader of World Jewry wears the garb of a simple Jew! I saw one who had a large entourage with him - says the Rov - and I told myself that I'd observe them and see what their level of Torah knowledge is. I asked some of the people with him and they knew nothing of what I asked, then I asked the Rov a question in the Rambam and he too had no answer for me!

Was it fair for him to base his opinion of all Hungarian Rabbonim on one chance encounter he had at a resort area? Did he at all know whom he was engaging in that Shmuess? Wasn't he a bit quick to judge?

Friday, November 23, 2007

יומן י"ד כסלו תרפ"ט

(Reb E.C. Althaus HaYaD)

a diary written by Reb Eli Chaim Althaus HaYaD, a Mekurev to Bais HoRav and the Rebbe's Shadchan, about the wedding of the Rebbe and Rebbetzin on 14 Kislev 5689 in Warsaw.

ויהי בעלות המנחה...

ביום ג' יום החופה בוקר קודם תפלת שחרית נסענו למקוה, אחר תפילת שחרית הוא לומד ואני אוכל.

ויהי בעלות המנחה ויעמוד החתן שליט"א להתפלל מנחה האחרונה קודם החופה, ולהתוודות לפני היודע רזי עולם, ודוי הארוכה, ברוב כוונה ושפיכת הנפש בקול דממה דקה. המחזה והתמונה המבהילה והמפחידה הזאת, אין איש אתנו רק אני והוא, ורחוקים מאד מאד איש מאחיו כרחוק מזרח ממערב, כי לא מחשבותיו מחשבותי.

הוא מכין את עצמו לדרך ארוכה, למצוא חיים, לבנות בית עם העזר אשר מצא, ואינו יודע באיזה דרך מוליכין אותו, דרכים רבים לפניו, וכולם הם בספיקות סכנה אצלו, מי מהם בנפש וצורה, ומי מהם בגשם וחומר, ובוכה במר נפשו בדמעות שליש לפני היודע עתידות ואשר עיניו פקוחות על כל דרכי בני אדם לתת לאיש כדרכו וכפרי מעלליו, ועומד ומתחנן מעומקא דליבא, ומתפלל תפלת ודוי "אתה יודע רזי עולם ותעלומות סתרי כל חי אין דבר נעלם ממך ואין נסתר מנגד עיניך", וכאלו שומע אנכי בקשתו, אדמה לי שהוא מפיל תחינותיו לפני השי"ת ואליו ית' ישא נפשו כי יודיע לו ד' הדרך הטוב ויורנו בדרך יבחר וכי הוא ית' יוציא מרשת רגלו.

בדרכיו תלויים דרכי זרענו וזרע זרענו

התוכלו אהובי ויקירי לצייר לכם, ולתאר לפניכם, את מצב רוחי בשעה הארוכה הזאת ביושבי באחת הפנות מהחדר הגדול הזה, ובראותי לפני את העלם הזה אשר בעוד שעות אחדות מיועד להיות חתנו של עטרת תפארת ראשנו כ"ק אדמו"ר שליט"א, וממנו הוא עתיד לבנות בית בישראל, וכל רז לא נעלם ממנו . . וגם מכם! האם לא בכיתי גם אנכי אתו? האם לא התחברתי והשתתפתי אתו בתפלתו, בתחנתו ובבקשת רחמים מקירות לבו?

הטרם אדע כי בדרכיו של העלם המהולל הזה, תלויים גם דרכי ומעללי זרענו וזרע זרענו, וברצות ד' דרכיו, תרוממנה קרנות צדיק גם אויביו ישלימו אתו, ודרכו דרך החיים ותוכחת מוסר, גם דרך חסידיו ישמור . . ועל דא ודאי קא בכינא, ובכו תרווייהו. והנה שערי דמעה לא ננעלו, ובוודאי נתקבלו תפלתנו לפני אדון כל, ויצליח בהצלחה גדולה בהדרך הישר אשר בו בחרו אבותיו רבותינו הק' זי"ע נבג"מ זצ"ל, ויראה צדיק וישמח בו וגם חסידיו יעלזו.

ואמרתי אני ללבי, לשבח ולהודות להשי"ת על מה שעיני רואות, ודי לי העבר וההוה, ולפני הלא עומד לנגדי מענדיל בן לויק הידוע ומפורסם לכל שנולד ונתחנך בטהרה וקדושה ויראת ה' עליו כל היום. וכהיום הזה הלא רק יראת ד' היא אוצרו, פשפשתי במעשיו בבית ובחוץ, ות"ל כי לא מצאתי בו שום כתם וסדק, שלם הוא בנפשו רוחו ונשמתו, תלמודו בידו בצירוף מעשה אבותיו היראים.

ובאמת לאמיתו, הלא בחוש אני רואה עלם יקר הערך, למדן מופלג, ירא אלקים באמת, חגור באבנט משי, יושב בתענית, לומד כל היום ראשית חכמה, טבילתו ותפלתו בכוונה אמיתית לשם שמים, כי בטבעו הלא ידעתם כי רחוק הוא ברוב עקשנותו בטבעו וטבע אבותיו לעשות מה בשביל אחרים ולפנים, ואף אם יודע הוא גם מה שחוץ ממנו בחול, הלא בדעת יודע הוא גם להבדיל בין קדש לחול, ולא נתחלל חלילה אצלו קדושתו אף כמלא נימא, ומה לי עוד?

וברעיונות האלו עליתי למעלה ממנו דור אחר דור, ידעתי ולא מצאתי טוב ממנו, ורואה אני רק טוב וטוב, שמחתי בהרעיון הזה כעל כל הון, ואמרתי אודה לד' כי טוב, וכי לעולם חסדו, וזכות מסירת נפשו וגופו של רבינו הקדוש שליט"א בפועל אשר עינינו ראו ולא זר, יעמוד לו לזרעו, וזרע זרעו, עד ביאת הגואל צדק בב"א אשר לא תכבה נר ישראל. איך בין געווארן שטארק פריילאך

[= נהייתי שמח מאד].

לא דיבר אתי דברי חול אף מלה אחת

ויהי ככלותו להתפלל, ויסב פניו מהקיר אלי. התבוננתי בו והסתכלתי בפניו הלבן כסיד ועל גופו החלש מהתענית ורוב העבודה כל היום, מאד נכמרו רחמי עליו, שאלתיו ובקשתיו להניח ולהנפש מעט, אך הוא לא ענה לי כלום. כי כל היום לא דיבר אתי דברי חול אף מלה אחת, וחשבתי אולי נצטוה על זה, ויפתח את הראשית חכמה ללמוד.

עד אשר נקראתי אל הטעלעפון ושאלו ממני אם מוכן הוא החתן להקבלת-פנים, ועניתי "כן" ומסרתי לו השאלה, וכי ההכרח אשר יכין את עצמו בלבושיו המוכנים להחופה ובטח במהרה יבאו ליקח אותו להישיבה תו"ת אשר שם יהי' הקבלת פנים.

וכן הי'. הוא הכין את עצמו במלבושי כבוד והדר, ומה מאד שמחתי בראותי עליו קרפאטע של משי, ואבנט חגור עליו, וועדליק עס פאסט פאר אונדזער רבי'נס שליט"א א קינד [= כיאה לבנו של רבינו שליט"א]. לשמחתי אין קץ, וגם אתם אהוביי ויקיריי שמחו ורננו כי זכינו לראות דור ישרים יבורך מרבינו הקדוש שליט"א כן יזכנו השי"ת לראות דור כזה מזרע זרעו עד עולם.

בערך שעה ששית נפתחה הדלת מהחדר ונכנסו שנים, האחד הוא חתנא דבי נשיאה הרש"ג שליט"א, והשני דודו של רבינו שליט"א הר"מ שי' הארינשטיין, הם באו ליקח את החתן להישיבה.

מהם נודעתי אשר לא רק החתן והכלה מתענים ביום החופה אך גם רבינו הק' שליט"א והרבנית שליט"א ובנותיו שי', עליתי למרום לחשוב מחשבות עליון ביום ההוא, שאלתי את פיהם אשר ואולי שמעו וראו מה מרבינו שליט"א בהיום הזה, אבל מרוב טרדותם לא נעניתי כלל, ואפשר מטעם פשוט כי גם הם לא ידעו דרכיו כל היום, כי סגור ונעלם הי' מעיניהם.

אפס אני חפצתי מאד לצייר לפני את עבודתו של רבינו שליט"א ביום ההוא, תפלתו עם עליות נשמתו, התראותו וקריאתו על החתונה את רבינו הגדול זי"ע נבג"מ זצ"ל, עס האט זיך מיר אלעס געוואלט וויסן, אפילו דאס וואס מען טאר מען ניט אויך

[= רציתי לדעת הכל, גם מה שאסור], והייתי בהתרגשות עצומה ביושבי בהאטא [=אוטו] עת נסענו אל הישיבה עם החתן.

חשבתי כל העת ושאלתי את עצמי: איך? ווארשא? תומכי תמימים? ליובאוויטש? רוסטוב? לנינגרד? שפאליערקא? קאסטראמא? ריגא? והכל כחלום יעוף, ועתה? הלא לשמוח באתי ומעיני יורדות דמעות טפין טפין, מה זה? האם על זה באתי עד הלום, וברעיון זה והנה האטא נגש אל חצר הישיבה.

פתאום נשתנו פניו של כ"ק אדמו"ר שליט"א

לפני שער חצר הישיבה עמדו שנים-שלשה פאליצאנטין [= שוטרים] על המשמר, להעביר ולהכניס להחצר פנימה ולאולם הישיבה, רק לאלה אשר להם כרטיס-כניסה וגם אשר נקח ממנו שוחד אזאלט [=סוג מטבע פולנית בעלת ערך גבוה] או חמשים גראשען [= סוג מטבע פולנית בעלת ערך נמוך]. לבד מהגנבים פראפעסיאנאלן [= מומחים] דעי"ת ווארשא אשר להם הרשות נתונה ליכנס וליצא בכל עת, ולכל מקום שלבו חפץ...

יש דורשים לגנאי, כי עסק הגנבה יתנהל בשותפות עם הפליצאנטין בכל המקומות אשר אלפי אנשים יתאספו ויתקבצו במקום אחד ודוחפים ודוחקים זה את זה, כי אז הוא זמן היותר מוכשר לפניהם להוציא הכסף מכיסי בני אדם בעת דחקו ודחפו, ולהפשיט מעליו תכשיטין היקרים, והכל יעשה בהצנע לכת, ברוב מהירות ובאומנות גדולה.

בעיני ראיתי אצל אחדים מאנשים הגנבים ל"ע שם בעת החופה אשר החתך בבגדם פנימה, ובפה מלא סמכתי בידי הגנב שוחט ובודק כיסו של זה, אשר סכינו הי' חד וחלק על צד היותר טוב ולא הי' מקום לחשדו בפגימה דקה מן הדקה ובהעדר הרגשה חלילה וחלילה... גם אין בעבודתם שום חשש משום צער בעלי-חיים כי הנשחט הנגנב אינו מרגיש כלל וכלל בעת השחיטה והגנבה וגם בהאחיזה ותוקף אגודל, בכניסתו לכיסו ובהוצאתו משם...

ואין בהם גם מדת גסי הרוח להבחין בין עשיר לעני. מי לנו גדול ובטלן גדול מהרב ר' לייב שי' שיינין והנה גם אותו לא רצו לביישו ולהכלימו ובין כל העשירים הוציאו גם מכיסו העשרה דאלאר אשר הביא אתו על החתונה...

אל תדמו יקירי כי מלתא דבדיחותא אני מספר לפניכם. הרבה צער ועגמת נפש הי' לנו מזה לכל אנ"ש שי' שם מרוב הגנבות של כסף ופאספארטין [= דרכונים], גם שטרות נחוצות, ועלינו אנ"ש לזכור את זאת לחופת שיינדעלע תי' אם תהי' גם היא בווארשא לשמור את עצמנו...

נחזור לענינינו: נכנסנו ברוב פאר והדר לאולם הישיבה אשר כבר הי' מלא אנשים מפה אל פה, עוד הרבה יותר מאתמול, אדמורי"ם, רבנים גאונים מפורסמי עולם, כל חשובי וטובי עיר תהלה ווארשא קארעספאנדעטין [= כתבי-עתונות] מכל מכתבי-העת - "הצפירה", "מאמענט", "היינט" "עקספרעס", ועוד ועוד. יושבי ראש דאגודת הרבנים בפולין אגודת הרבנים דווראשא באי-כח מדזשוינט [= ארגון הג'וינט], בית היתומים, ומאנשטאלטין [= מוסדות] כאלה, הכל עמדו ממקומם לכבוד החתן עד אשר ישב על כסאו המוכנה לפניו בין מקומו של רבינו שליט"א וחותנו של רבינו שליט"א.

דומי' ארוכה שררה בכל הבית הגדול הזה, ופתאום נשתנו פניו של כ"ק אדמו"ר שליט"א, אזיל סומקא ואתי חיוורא, וממש דומה למלאך ד' צבאות, מעיניו הטהורות מפיקות ונוצצות ניצוצי אור זכים וצחים ככוכבי בוקר, וד' נתן את פחדו על כל רוב הנאספים, ופחדו ורגזו איש אל רעהו, כי נפלה חרדה על כל העם, אשר אין לתאר.

הפתיחה המבהילה

ויפתח ד' בחכמה את שפתיו ויאמר בזה"ל: "ידוע ומפורסם אשר בעת שמחת נשואין קומען נשמת האבות מן העולם האמת. ביז ג' דורות למפרע איז בכל ישראל, און עס איז פאראן וואס מער און מער, וואס אין דעם איז מדריגות שונות. ובתור הזמנה לנשמת הצדיקים הוד כבוד קדושת אבותינו רבותינו הק' אשר יבאו אל החופה ולברך את הזוג, וועט מען איצט ריידין א חסידות, וואס א חלק איז פון אלט'ן רבין; א חלק איז פון מיטעל'ן רבין; א חלק פון עלטער זייד'ן; א חלק פון זייד'ן, דער עלטער-זיידע של הכלה; א חלק פון עלטער-עלטער זייד'ן של החתן; א חלק פון טרטען, דער כלה'ס זיידע. האומר שמועה בשם אומרו יהא רואה כאלו בעל השמועה עומד לנגדו". עד כאן לשונו הזהב והטהור אשר אמר כלפיד אש.

וכל העם שומעים את קולו ורואים את האש בוער בתוכו ובפועל ממש נזדעזעו כולם בחיל ורעדה אשר אחזתם וינועו ויעמדו מרחוק, ותיכף ומיד אחר הפתיחה המבהילה הזאת פתח רבינו שליט"א ואמר את המאמר דא"ח "לכה דודי לקראת כלה". המאמר נמשך בערך חצי שעה, לא יותר, אבל ארוכה מארץ מדה הוא באיכותו.

בדרך ל"בעדעקינס"

אחר המאמר הזה, נפסק השלחן, והחתן עם השושבינין יצאו מחדר הזה אל העזרת-נשים אשר בחדר השני, גם כן גדול ומפואר ברוב הוד ותפארת, אילנות נאות גדולות עם הרבה פרחים ושושנות עמדו בחדר של הכלה אשר עשו הנשים, מכירי' ומקורבי', לאות אהבה ולסימן טוב, עם הרבה נרות של עלעקטרא [=חשמל] נתונים בהם להאירם ולהראות את פרחם כי חיות הנה, ויהי' לחן ולתפארת בעיני כל רואיהם, ועשו הצמחים האלה רושם גדול על נפשי בעת נכנסתי להחדר הזה.

ופתאום הנני בגן ירוק פורה צומח ופורח כמו בימי האביב הטובים והבהירים, והכלה המהוללה היפה בנשים יושבת בתוך הגן הזה מקושטת בטלית נאה, מהודרת ברוב הדרה, פני' הלבן כסיד ברוב חן ויופי עם יראת אלקים, נשקף כמו שחר, מהיער פרחים ושושנים עם ערוגות הבשם אשר סבבוה מכל צד ופנה. אמה הרבנית שליט"א עם אמה זקנתה הרבנית הגדולה שליט"א עם כל הנשים הכבודות, ורבות בנות אשר באו לכבודה של הכלה עומדות עלי' ויאשרוה ויהללוה.

וכולן מחכות בצמאון וכיליון אשר בעוד רגעים אחדים יבא החתן המהולל לכסותה בצעיף והעטרה אשר מוכנה ברוב פאר והדר והכל רוצים לראות את האפיריון אשר עשו לה ולהריח מריח בשמיו הטוב.

ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו

בדרך הילוכם עם החתן, נכנס רבינו הק' שליט"א ביחידות עם החתן להחדר הקטן אשר סמוך הוא למקום מושבה של הכלה, להלבישו בכבודו ובעצמו את הקיטל הקדוש הנעשה מחלוקו של רבינו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה ולחגור אותו באבנט של משי אשר הכין עבורו, והעיקר לברכו ברכת אבות לבנים שקודם החופה.

גם נקראו להחדר הזה חותנו של רבינו שליט"א, מורנו הרב ר' אברהם שליט"א, בן בנו של אדמו"ר הצ"צ נבג"מ זי"ע זצלה"ה, עם כל הרביים האדמורי"ם שליט"א שיברכו כל אחד ואחד בכחם ובכח של אבותיהם הצדיקים זי"ע זצל"ה. את כולם קרא רבינו הקדוש שליט"א שיברכו את החתן שי' וכן הי' כי מלאו את בקשתו.

אופן וסדר הברכות לא ראיתי ולא שמעתי מספרים מהם, אך נודע לי, כי אחד מהם, הצדיק העניו התמים מרוב תמימותו וענותנותו מסרב הי' לגדול באמירתו קטונתי מכל החסידים ומי אנכי אשר ארהיב עוז בנפשי לברך את הגדולים ולעמוד במקום גדולים. אפס לא הועילו לו רוב קטנותו בעיני עצמו אחר כי גדול וקדוש הוא בעיני כל יודעיו ומכיריו, ויברך גם הוא בפרישת ידיו על ראש החתן, את החתן והכלה, ויהי רצון אשר כל הברכות האלו אשר יצאו מפיהם הקדושים של הצדיקים האלה יחולו על ראשם של החתן והכלה.

אחר הברכות האלו יצאו החתן עם השושבינין ויכנסו אל חדר הכלה לה"בעדעקינס", ומרוב הדחיפות והדחיקות אשר הי' שם ברגעים הללו לא ראיתי כלל וכלל את אופן וסדר הנעשה שם כי מרגעים האלו התחיל לשרור הבלי-סדרים, ורק המעט אשר ראיתי ושמעתי, אותו אספר.

בעיני לא ראיתי מאומה כי לפני עמדו אלפים אנשים

חיש מהר אחרי ה"באדעקינס" התחילו הכל רצים מאולם הישיבה אל החצר פנימה למקום החופה והכל בחפזון ובמנוסה גדולה, בכוונתם לנחל מקום אצל החופה בקרוב. אני לא רצתי, עמדתי וחיכיתי על החתן והמחותנים שילכו הם בראש כיאות וכן עשו הרבה מהאורחים הנכבדים וכן הי', כי לכולנו נתנו נרות בידינו ועשינו שתי שורות אשר דרך שם עבר רבינו שליט"א, דודו הרמ"ה שי' והחתן שי' באמצע, הם השושבינין הוליכו אותו בשע"ט ומוצלחת אל החופה, וכל הסובבים ומלוים אותם, נגנו בקול בינוני בדמעות את ניגון רבינו הזקן זי"ע זצלה"ה הידוע.

רוב הרעש גדול, הריצה, הניסה, הדחיפה והדחיקה, הזעקה והצעקה אשר הי' בעת ההיא ובשעה הזאת בהחצר של הישיבה - לא אוכל בשום אופן לשער לפניכם. אנשים נשים וטף מלאו את כל החצר הגדולה הזה מפה אל פה, ארכו ורחבו של החצר בערך עד אלף קוואד' סאזען, הרבה מאורות של עלעקטרא נמשכו עליו מלמעלה להאירו ברוב אור. החופה עמדה באחת הפנות מהחצר, והכל רצו ליקרב אל החופה ומי שכחו הי' גדול לדחוק את חברו לא בבקשת סליחה חו"ש [=חס ושלום] - הוא קפץ מראש. מובן הדבר אשר לאו כל מוחא סביל זאת.

אחרי אשר העמידו השושבינין הנ"ל את החתן תחת החופה בשע"ט [בשעה-טובה] חזרו אחרי הכלה להוליכה לחופה בש"ט, ואתה עמה הלכו משתי צדדי' אמה הרבנית שליט"א אמה זקנה הרבנית הגדולה שליט"א ודודתו של רבינו שליט"א מושקא ת' אחותו הצעירה של רבינו הגדול נבג"מ זי"ע זצלה"ה, ואחריהם כל הנשים ובנות רבות עם כל העם רב אשר הי' שם באותה שעה.

אנכי עמדתי עם גיסי, דודכם שי', ועם בנו בריחוק מקום, בעיני לא ראיתי מאומה כי לפני עמדו אלפים אנשים שי' אבל גיסי שי' עלה ברוב עמל ויגיעה ואפשר גם סכנת נפשות על גג של בנין אחד הסמוך אצלנו גם את בנו שי' לקח אתו על הגג ההוא עם עוד הרבה אנשים אשר עמדו שם אתם ומשם ראו את הכל.

ואחרי אשר הביאו את הכלה, שמעתי כרוז מידידנו ר' פייביש שי' זאלמאנאוו אשר מכריז כי כל הצעירים ירחקו מהחופה ויתנו מקום להזקנים ורק הם הזקנים שי' יעמדו על החופה ויסבבו אותה, וכן הי'.

אח"כ עשו את ההקפות הכלה ת', רבינו הק' שליט"א, הרבנית שליט"א, הרבנית הגדולה שליט"א, דודתו מושקא ת' עם אישה - הרמ"ה שי'.

חרדה גדולה נפלה על כולנו

אחרי ההקפות שמעתי הברכה הראשונה מפיו של רבינו הק' שליט"א, ויהי אך בהשמע קולו כקול מים רבים, חרדה גדולה נפלה על כולנו, כי הוד קולו ברוב מרירות ובקול חרדה ברמה נשמע ויחרדו כל העם אשר בהחצר, וכרגע נפסק הרעש גדול מהעם, ודומי' ארוכה שררה בכל החצר, וקולו הערב ומתוק אשר מקול בכי ותמרורים של ששון ושמחה יחדיו הי' נשמע גם למרחוק ודמעות רבות כמים נשפכו מעיני כל העומדים שם אז, וממש נמס לבבו של כל אחד ואחד בעת הברכה ההיא יצאה מפיו הקדוש.

אח"כ קדש החתן את הכלה כדת משה וישראל.

מכל האדמורי"ם שליט"א אשר עמדו שם לא נתכבדו בשום כיבוד, רק אחד מהם, הראדזינער שליט"א, עליו נפל הגורל לקרוא את הכתובה.

ואח"כ פתח עוד הפעם רבינו הקדוש שליט"א את פיו הקדוש ויברך בקול רם וחזק מפנימיות נקודת לבבו הטהורה את השבע ברכות, ועוד הפעם גיל של רעדה וחרדה שורר בין כל הנאספים, וממש נדמה לנו כי קולו של מלאך ד' צבאות, שומעים אנחנו מגן אלקים, ולא אגזם אם אומר כי ברגעים האלו אשר שמענו מפיו הק' "אשר יצר את האדם בצלמו ובצלם דמות תבניתו" כולנו חזרנו בתשובה אמיתית כמו בעת צעקו לפני תקיעת שופר "ערוב עבדך לטוב".

אשרי אזן שמעה כל זאת, ונזכה כלנו יחד לשמוע במהרה בערי יהודא ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה.

אחרי הברכות ושבירת הכלי והנה רעש גדול מתנשא באליפות מזל טוב'ים בקול מצהלות חתנים בתוף ומחול בנבל וכינור נגנו ורקדו לפני החתן והכלה.

Thursday, November 22, 2007

When Yeshivas Rabbeinu Chaim Berlin celebrated 100 years -------

(Reb A.M. Shechter)

------- They forgot about one guy

It's quite a book, by the way, a "coffee table" thing with a boatload of history, and some fascinating pictures too, but for some reason they couldn't remember that he had spent 15 years under their employment. They have names and pictures of Rebbes, Melamdim and Teachers going back to the teens and 20's. They have newspaper articles from that same time period heralding all kinds of events and stories about the Yeshivah, but no mention of him. They mention the secular studies teachers, principals, the food providers and the fundraisers, but no mention of him. As far as the current leadership is concerned, and as far as the annals of history tell the story, He never as much as spent one day there. Why was he Zoycheh to such treatment?

Reb Shlomo shlit"a ben Reb Yosef Tzvi HaYa"d Carlebach. He was quite a personality from what I understand, a prime disciple of the late Rabbi Isaac Hutner from the very early days, and a man that spent many years there, but he never made it to the book that celebrated its long history. He incurred their wrath forever, and was deleted forever. Let's examine this further, shall we?

According to the Wiki article he had a falling out with the Hanholas HaYeshivah when Rabbi Hutner left to Eretz Yisroel to build a Yeshivah there. He was seemingly promised the position of Mashgiach Ruchni and figured that now was the time for the promise to be fulfilled. But Reb Aron Shechter and his SIL Reb Yonason David would have none of that, they made it known that he was no longer welcome in the hallowed halls of The "Gur Aryeh Institute." So Reb Shlomo went and did what many of us would do, he called the current Moetzes Member to a Din Torah, and not just anywhere, but to the Agudas HaRabbonim, then under the leadership of HaRav Moshe Feinstein z"l.

Some people do see themselves as being above the law, believe it or not, and the YRCB clan was from those people. The term used in Wiki is quite cute; "Rabbi Carlebach attempted to bring the termination of his employment and the manner in which it was done to adjudication with various batei din ("Jewish religious courts") but Rabbi Hutner maintained that he was not subject to such proceedings in this instance." In other words, Nisht em meint men. Yes, some people need to listen to Hazmonos, and especially when they're called to DT by the Godol HaDor, but not them. So Reb Shlomo found himself without a job, and to his credit never took it to the secular courts, like they do today at the Yeshivah on the hill in Ir HaTeyreh Bene Beraq. Nobody - I guess - saw anything wrong with ignoring Hazmonos to DT, and one of them is even considered to have Daas Torah by the late Reb Moshe Sherer, an alumnus of YRCB, who rewarded him by putting him on the Moetzes. And so, my friends, that in a nutshell is the story of Reb Shlomo the Rabbi and not the musician, a man who like Al Gore, came oh-so-close to being the next Mashgiach of Yeshivas Rabbeinu Chaim Berlin. In his place was put the late Reb Shimon Groner, cousin of Leibel, a grandson of the Alter and Mitteler Rebbes, but a Misnaged vi in posuk shteit.

Wednesday, November 21, 2007

מלך ביפיו

(The Rebbe around the time of his wedding)


I think that even those of you who may not have the best of feelings towards the Rebbe can understand the emotion that's associated with the the revealing of a picture like this. Imagine for a moment that you had a Zeide who you knew only in his old age, and of whom you never saw a picture of when he was young, I would think you'd have your breath taken away when being a shown a picture of him dressed in his Shabbos finery. Although there are some pictures of the Rebbe in that T'kufah still I was overcome with emotion upon seeing it.

Tuesday, November 20, 2007

Warped Judaism

In conjunction with (actually mostly by) Chabakuk Elisha:

I realize, based on my post reacting to contemporary Jewish publications that I'm probably in the minority – but when Hirshel sent me the link to THIS book I almost fell off my chair. I'm sorry, but there is something fundamentally unspiritual about an approach which covers up all divine mystery and human spontaneity like a cement truck.

I don't know the Rabbi that wrote it, but really, books like these are what reinforce the notion that there are more than small differences between the different strains of Yiddishkeit, and these folks and I are just different. The idea of the book, namely appreciating the mundane day-to-day activities and seeing them as Mitzvos, isn't the problem. That's fine – even laudable. But the latter part is what drives me insane. Is this a joke? My G-d! The idea that we're building a portfolio for the world to come is nothing less than the death of the soul of Yiddishkeit. And while I guess that's fine if you're not into soul; but for Jews that ARE into soul, books like these are like a stake into our hearts. It's such a completely different message, such a completely different Judaism, such a completely different purpose of life! And it's one that runs directly counter to the work of the great Tzaddikim who worked so tirelessly to insure that Yiddishkeit remain a body WITH a soul!

At first the book looks like a very good and helpful tool. He brings the Sefer HoIkkarim that says that one Mitzvah with Kavonoh is more than a multitude of ones done without, and that just thinking beforehand that we're about to do a Mitzvah greatly increases the amount of Mitzvos you do properly. Were he to end there, this book would be a welcome addition to anybody's library; but once he starts with the "Airline Miles" he loses me, and I'm sure many others as well. He reassures the reader that doing Mitzvos for reward is "no sin," it's just that "Serving without expectation of reward is simply more exalted." The author understands that many of us are hesitant to embark on this reward program, and that they've never heard of doing Mitzvos for reward only, but he reassures us all: "If I promised someone a billion dollars for shining my shoes, for example, he might be skeptical, even if I proved that I was serious. A billion dollars is just too good to be true! For people who cannot comprehend the rewards of the World to Come, it might help to contemplate the more immediate, and therefore more believable, benefits of performing mitzvos consciously."

I understand the concept of mitoch shelo leshmoh bah leshmah. But emphasizing the shelo lishma? Isn't that a bit much? Is that even Judaism? I really don't know. I don't know who is attracted to such Judaism, but I'm willing to admit that some may be. Is our focus supposed to be on the rewards package after checking out of here after 120 years? This entire premise just pushed all my buttons – am I a child that I must be tricked into being a good boy? Is Yiddishkeit some kind of a game all about collecting the most brownie points? I think that reward gets too much airplay. I can just see it, "Well maybe I should smile at this old woman and say hello after all, you know I will have more of a reward in Olam Haboh, so it really is in MY best interest to do it." I think that all this emphasis on Olam Haboh has become confused. Friends, the pot of gold at the end of the rainbow is not what it's all about – not even close. Sometimes, we shake that carrot in front of our more base elements when absolutely necessary, but if we focus on it too much we become anything but an Am Kadosh. Anything but a G-dly people. Let's take the concept of mesirus nefesh. Now, generally speaking, this is not an exclusively Jewish concept – in fact, some of our best enemies are really into their form of it, They're also known as "homicide bombers". In fact the reason for this warped idea is specifically because those folks live in this paradigm of the "he who has the most points at the end of the game wins." But Yiddishkeit is not really a "next-world" religion, farkert – we're a "this world" religion, and our purpose is simple: "laasos lo Yisborech diroh bitachtonim." That's the goal, not what we've got in store behind door number two.

Monday, November 19, 2007

Chassidim of Torah

Mayn Leben's Geshikhte is a book of memoirs published in 1928 in Petach Tikvah written by a Sheychet from Bessarabia/Moldova named Reb Pinches Dov Goldenstein who somehow became somewhat of a Lubavitcher Chossid. (To be a Lubavitcher Chossid living that far away from Lubavitch was somewhat uncommon, being that there plenty of Rebbes nearby, but there were many others.) By that I mean that it doesn't seem like Lubavitch and Chassidus Chabad became part of him, but rather he traveled to the Lubavitcher Rebbes when necessary instead of traveling to the Tolner or Tchernobler, or Trisker Rebbe who were all geographically much closer to him. It also doesn't seem to play that much of a role later on in life, meaning there's no mention of the Rebbe or Chassidus. He writes of the time he traveled to Lubavitch to consult with the Tzemach Tzedek about his Parnossoh, since he was just finishing his Shechitah training and wanted a blessing to get a shtelle somewhere. Years later he traveled to the Rebbe MaHaraSH and was there during the week of Sheva Brochos for one of the children.

At that time he once hid in the Rebbe's house to observe the Rebbe the Tzemach Tzedek's behavior and his daily schedule, and saw that all he does is sit and learn! He sits locked up all day bent over Seforim and when he needs his meals to be served he bangs on the table and the Meshamesh brings his food. The same happens when he's done, the MaSHBaK comes and removes the dirty dishes. There were no Tishen and there were no Seudos, thus there was no Shrayim to be had. The only time you saw the Rebbe was when he said Chassidus, or if you were lucky enough to get a Yechidus, otherwise the Rebbe was locked in his room learning and writing Tshuvos and Maamorim. The Maamorim were profound and difficult, especially if you were just hearing it in person. It was almost as if the simple Yid, the one who Chassidus was made for, had nothing to find in Lubavitch, the HQ for the torchbearers of the derech HaBaal Shem Tov !!

When Reb Pinchos Goldenstein traveled home he went on foot, not having the money for a ride in a wagon. In his native Rumania he met a group of Chassidim who were returning from a trip, possibly from their Rebbe and hitched a ride with one of them. They asked him where he was coming from, and he told them "from Lubavitch." Chabadsker? What do you want with the Kalte Litvaks those Chabadskers, the big Farshteyers that they are, and the Tiffe Chassidus that they're into. Do they know how to drink like us? come with us to Tolne or Trisk and we'll show you how it's done. He politely declined their offer, but we can learn alot from that little anectode. Chassidus Chabad wasn't originally formed for the Anoshim Peshutim, or at least they had a difficult time "making it" there. The AR was the only one who wouldn't belittle the Lomdim. Besides for the Chadorim the AR set up and maintained, which required that you be Boki in all realms of Torah, there was also the added Chassidus, the AR's Torah that you had to learn and know. That doesn't allow for simple folk. The Mitteler Rebbe's Chassidus only made it more difficult. So we can see from that how throughout the generations Chassidus underwent another transformation, at least as far as making it less difficult to become a Chossid.

Food for thought when you sit down to your next Farbrengen.......

Sunday, November 18, 2007

Sad Comment of the day

(Rabbonim from the Soviet Bloc during the Cold War)

U N commenting on Circus Tent: Today's Pics:

The thread mentioned the Rebbe Rashab as wearing the Russian Kasket, to which we were told that from him Iz Kein Rayeh since the Rebbe Rashab was an Oofgeklerte Mentsh!

He begins:

"The problematic thing that we can bill as an error in retrospect is that he (The Rebbe Rashab - HT) and his son (The Rebbe RaYatz - HT) have seriously antagonized the new Bolshevik rule against Yiddishkeit. While (the) Tzar's government made his life and life of Jews in all of Russian Empire a living hell - (the) May Laws in particular - when (the) Bolsheviks came to power, Chabad leadership chose to get mixed up in politics and antagonize the new power in so many ways. This cost many people their life and/or freedom. It's easy for us to speculate of course, but it can be argued that if all the Rebbes and Rabbonim didn't preach so loudly their total rejection of the Soviet power, maybe (the) Kremlin wouldn't be so eager to assume every frum Jew to be an enemy of the Soviet state by definition."

Ad Kan Leshono. וצע"ג

I sit and think: "where did THAT come from?!" What it is he wants? He is a clever man and he does understand the dangers of Communism and its relationship to Religion in general and Judaism in particular, so why then does he make such statements? I imagine he's echoing the sentiments of some people of that generation, but it seems naive to say the least. I should be somewhat "happy" to see that these people saw the Rabbeyim as such a force that they could determine the policies of the Soviet Union regarding all Jews, but this seems a bit far-reaching even to a "believer" like myself. At first I was going to see these words as "hateful," and ignore them, and admittedly I do overuse that term sometimes. But then I realized that this cannot be considered hateful, but must rather be taken seriously, just so that we can examine the mindset of such people. I don't think I've ever seen such criticism in writing, so maybe it was something passed down from generation to generation within the community of Yotzei Rusye Non Chabad.

Was it jealousy of the success of the Rabbeyim in getting their Talmidim to stand up the regime and lead such exemplary lives that caused statements of blame to be made by others?! (Of course this too - The Mesiras Nefesh - is a lie in their eyes, and part of the "lies" I've been spoon fed over the years....) I often read the memoirs of some of the Ziknei Chabad, and see that many were married to daughters of other Chassidishe Kreizen, mainly from the Tchernobler Cheyder. The old Tchernobler Rebbe of Bnei Beraq was a Talmid of the underground Lubavitcher Yeshivos, and many of Today's Chassidishe families have their roots in other Russian/Ukranian Chassidesen, simply because Chabad was all there was. Others would rather have their children be flies in the proverbial wind, and said Lubavitch? I should send him there and have him become a Chabadsker? over my dead body!! U N strikes me as one of those. I always wondered why the Rebbe would speak of his FIL the Frierdige Rebbe's time in Poland and refer to it as a period of VaYekanu Boy Echov, after all why would they be jealous? but I'm beginning to see it now....

Saturday, November 17, 2007

Clues about Secureni, Bessarabia

A call for help I received last night:

I'm writing to you after ending in the following page.

Please, write me back in case you have any additional information about Secureni, I conduct genealogical research and have a mailing list with 26 people seeking their ancestry in our shtetl.

Avraham Yehoshua Kahana
Rio de Janeiro

Any help would be greatly appreciated. - HT

Friday, November 16, 2007

Today's Mussar Lesson

(Divrei Yonah - Reb Yonah Forst z"l,)

It seems like Reb Michoel Ber Weissmandl wasn't such a Satmarer after all, at least when it came to finding reason within some of the tragedies that the Jewish people bore witness to. While the Satmar Rebbe blamed the Tziyonim for all the ills that befell the Jewish People during WW2, since it was in essence a revolt against G-d, RMBW blamed even the anti-Zionists. He blamed the Yidden who weren't honest in their business dealings with Goyim, which is why they got what was rightfully theirs. The word scary comes to mind, since he's essentially excusing the looting and reacquisition of Jewish property done by the Poles, Magyars, Ukranians, Lithuanians and any other local Goy. I had this as a joke in private conversations, where people would say how the Goyim allowed for this to happen, but never as an official excuse by a Rov BeYisroel .

A free translation:

Reb Yonah
says that we can be MeOrer those that are lenient with regards to Gezel Akum and To'us Akum, that although the Mogen Avrohom says that To'us Akum is Muttar, still it's not considered LoChem, yours. We can allude to what I heard from Reb Michoel Ber Zt"l when he tried to explain what happened in the last Churbon, that although the beginning of the Tzores was in Germany (birthplace of Reform - HT) and from it spread to other countries, still we see that the Yidden in Germany managed to save themselves and to a great extent their belongings and holdings as well, whereas in other countries, in those places all of the belongings and holdings eventually made their way to the local Goyim and to the German conqueror. - HT) Why was this?

RMBW said that the reason this happened was because the Yidden in Germany were honest in their business dealings with the Goyim, they didn't rob or steal, therefore the money and property that they had was really theirs, it wasn't attained by dishonest means, so there was nothing that belonged to the Goy. Whereas, in the other countries, where poverty was so great, the Yidden in those were Mattir for themselves to be "lenient" sometimes when it came to dealings with Goyim. Therefore when the Tzores started Hashem made it so that the property that was in Yiddishe Hent that should've belonged to the Goy returned to its "rightful owners!" - VeHadvorim Noroyim. Maybe we can say - says Reb Yonah - that this is what is alluded to when the Mogen Avrohom says that although To'us Akum is Muttar still it's not yours, LoChem, because in the end all that doesn't rightfully belong to you - that you didn't get via honest business practices, even if it was from a Goy - will be returned to its rightful owner.

From this we can see how careful we need in all of our business dealings, because we can never know what the end result can be, and in heaven there's a Cheshbon for everything.

Wednesday, November 14, 2007

Election fever hits Monsey

A whole lot seems to be riding on the elections scheduled for November 6th in the Town of Ramapo in Rockland County, New York. The main guy up for re-election is Town Supervisor Christopher St. Lawrence, the man who made Monsey into the awful town parts of it are now by granting zoning variances to anybody who made it worth his while. Mr. Lawrence is rumored to be a very rich man from meetings with developers.....First, a little Social Studies lesson for you outsiders, I hope I don't mess it up, being that I'm new to the town. Monsey is what's known as an unincorporated village, a hamlet as it were. I'm not sure why that is, but that's the fact. Vizhnitz did go ahead and incorporate certain blocs around the big Shul into the village of Kaser. What that did was allow them to introduce new zoning laws, which would supposedly alleviate the housing crisis that supposedly exists in the frum community. In reality what happened was that most lots doubled in value and those that owned homes already suddenly got rich overnight. Many sold and moved away, while others began attaching rental apartments to their existing homes, thereby creating income for themselves and turning neat little homes into awful eyesores with all kinds of entrances.

While that has been the case with existing homes the worst is what's happened to the open spaces. A plot of land meant for a one family home has been re-zoned to allow for G-d knows how many apartments, and not just a three family home but a maze of small apartments stretching for as far as the eye can see, with a slab of concrete or asphalt in the front, and lots and lots of garbage. Roads that are meant for suburbia and occasional light traffic now are clogged way past capacity, and cause traffic tie ups at all busy times. Open spaces are gobbled up by greedy developers claiming to do it for the "People," and build "low-income" housing while in essence they just line their pockets with the profits from the half-a-million dollar apartments they build. Every "second day" there are stories of lawsuits being brought by developers against villages that don't allow them to tear up all the old existing zoning laws and build a sprawling 100 unit development on a plot of land meant for 7 homes.

What happens is that an already miffed secular and Gentile population gets more and more miffed every day. They see what was once a pristine community become a haven for traffic and garbage, and old stereotypes begin to be accepted by an otherwise understanding populace. Jews become synonymous with greedy, dirty and rude. All of us. You can see it the checkout lines at Pathmark and Walmart; cashiers and customers groaning and moaning about the long lines and rude Jews and how they clog up the stores. In this regard all non-frum people now have found a common enemy - the frum Jew. Barriers between blacks and whites and rich and poor now fall when we're dealing with the black hatter. Of course the frum Jew just looks at them and sees anti-Semites, and sees himself as doing everything just the way it should be, with nothing needing to change just because he's now living in the suburbs amongst different people. He figured that the worst that could happen is that the people living there would just pack up and leave, and that DOES happen, but that's not the only thing that happens.

The backlash began a few years back and has been gaining momentum ever since. Movements like Preserve Ramapo have sprung up and demand that the "rape" of their town stop immediately. Jews, of course see it as an anti-Semitic movement out to stop the Jews from coming in there, but that's just plain silly. Shuls and Yeshivos will be eventually be casualties of the eventual turning back of zoning laws, and the frum will have themselves to "thank" because they never stopped to think that maybe the locals are offended by their actions. In the meantime they're fighting very hard to keep St. Lawrence in power so that at least existing variances will remain the same, which Preserve Ramapo had promised to repeal. The above Kol-Koreh is a very toned down letter, albeit made to sound as if the world were coming to an end, but some of the campaign literature not signed by Rabbonim was downright hilarious. Yiddish posters with slogans like "Girush Monsey" and "Germany 1938" were displayed in many of the shuls and sent out in mass mailings. People were frightened into believing that if G-d forbid Preserve Ramapo wins they'd all be thrown out of their homes, and their shuls and Yeshivos shut down forever. That didn't make them any new friends from within their secular and Gentile neighbors, if anything it made the current situation even worse. It remains to be seen what will happen with us in Monsey/New Hempstead/Wesley Hills/Spring Valley, but it sure doesn't look good.


Tuesday, November 13, 2007

Frying Pan to Fire

(L-R: Reb Leibel Raskin (partially hidden), Reb Shlomo Matusoff, Reb B Gorodetzky, and TL"Y Reb Sholom Eidelman)

Reb Shlomo Matusoff lived from birth to adulthood under Soviet rule, no matter what commenter U N says. As a young Bocher he was arrested and imprisoned - together with a dozen other Bochurim - for studying Torah, mostly Gemorroh, Rashi, Tosfos by the way. After surviving the war years in faraway Uzbekistan - as did many other Chassidim and Nit Chassidim - he managed to escape the Soviet Union and arrive with hundreds of other Lubavitcher families to the D.P. Camps of Poking, Germany to await his final destination. Some waited a few years, but in the end they came אל המנוחה ואל הנחלה. However, Reb Shaym'ke, instead of traveling with the others to the relative comfort of Israel or the United States he was dispatched to far-off Morocco in 1950. He was in essence the first Shliach of the Rebbe, and he saved thousands of Moroccan children from Shmad. His passing this Sunday leaves a great void in the Lubavitcher/Shlichus family.

When I see people knock the institution of Shlichus, or I see other organizations touting their accomplishments, I think of people like Reb Shlomo and lbc"l Reb Sholom Eidelman ZG"Z and Reb Laibel Raskin O"H and laugh. I laugh at bitter old people like the Natchalnik who obviously got his daily dose direct from the Kremlin, and still can't shake it from their collective memories. They seem to have a whole different view of reality, sort of like the Arab view of the world, that everything we see is really a sinister Zionist plot, with all the buttons being pushed by the Mossad, which in this case would be the powers that be at Chabad. The International Chabad movement got all its people together and came up with this big conspiracy about how they survived all those years under Lenin and Stalin, when in reality it was really the Litvishe and Peylishe who did all the work. We just never see or hear from them, because they shun Koved and publicity, מה שאין כן the Chabad PR monsters.

So while the rest of your (and mine) Zeides and Bubbes were learning about stocks and bonds and Cobalt China and Mom's knishes Reb Shlomo was learning about donkies and Chumus, about Hashkavot and Mimuna. He was traveling from town to town in Morocco and setting up Chadorim and learning Torah with Yiddishe Kinder. Sefardishe Kinder. Thousands upon Thousands of Jewish children were saved from Shmad and the secular Alliance Schools that were offering a "better life" to these impoverished children if only they'd forget about being Jewish. Most children raised in Morocco in the last 50 years were Talmidim of Chabad schools. Living in Morocco meant constant uneasiness - if not fear - about being Jewish in a Muslim land, and there were times when their lives were in very real danger. Yet, with Hashem's help and the Rebbe's blessing they managed to raise a family there that puts most Gezha Crown Heights families to shame. Yes, the Matusoff children were sent away at a very young age, and yes they didn't merit to see the Rebbe as often as they liked, but it was worth it. Unlike other times when writing about such personalities I'll refrain from making comparisons to others.

ת נ צ ב " ה

Monday, November 12, 2007

Kudos to the Hamodia

It was tough to read, but they did make the effort. This weekend's English edition had two full (!) pages on Chabad Kiruv and the ongoing שלוחים convention. That's almost as much as they write about the "Philadelphia Russian Kollel," or the Shalom Torah Centers. Not to be outdone, they managed to write just as much about the D.A.T.A. Chanukas HaBayis this week in Dallas, so that ch"v there wouldn't be an outcry from the Oylem.

בעסער ווי גארנישט

Sunday, November 11, 2007

Reuniting G-d's Children

That's what these men do; They reunite the Jewish family, bringing back long lost memebers, some of which have been gone for generations.

Watch the Banquet live

Friday, November 9, 2007

די צדיקים פעלן

Because I love you guys so much, and because you reciprocate, I've decided to transliterate what Yosef Dov had to say about Circus Tent: Tzaddik is relative. Then soon I'll have to translate it into English too.....

איך האב גוט געקענט ר' יצחק זילבער זצ"ל. ער איז געווען א איד א צדיק וואס פלעגט ארבעטן טאג און נאכט פאר אידישקייט, ובעיקר ראטעווען עגונות מיט א גט. ניט איין מאל פלעג איך באקומען פון אים א בקשה צו איבערצייגן א מאן א מסרב א גט און מסדר א גט זיין. ער האט מיר באוויזען א הרשאה פון מינוי סופר, עדים און שליח (כתבו ותנו) אויך רוסיש וואס דער ליובאוויטשער רבי זצ"ל האט מגיה געווען בכתב ידו. ער האט תמיד באטאנען אז (חוץ א פאר יחידים) די וואס האבען מוסר נפש געוועזען אויף שמירת תורה און מצוות אין דעם סאוועטן פארבאנד זיינען געווען די חב"ד'סקער.

צום באדויערען האב איך ניט געזעהן קיין שום פארבעסערונג נאך מיין לענגערען שרייבען, די כוונה פון וועלכען איז געווען נאר צו ממעט זיין דבורים אסורים. מסתמא וויבאלד איך האב געשריבען אויף דער אידישער שפראך, (און מיט לאטיינישע בוכשטאבען דערצו) ניט אלע האבען עס פארשטאנען. איך וועל נאר צוגעבן איין קליינעם פראוו צו מתחנן זיין מיט עטליכע פון די שרייבער, און אפשר דער חשוב'ער ר' הירשל וועט איבערזעצן חאטש די אלגעמיינע אידעע.

די תורה זאגט מען דארף מלמד זכות זיין. לאמיר די וואס שרייבן א שלעכט ווארט וועגן א גדול בישרא-ל געהען צו אנדערע וואס האבען אים געקענט און נאכפרעגן איידער שרייבען עפעס וואס איז העדר הכבוד. ער שרייבט ער ווייס ניט גענוי, אבער ער שטעלט זיך פאר אז דער און דער איד האט מסתמא ניט געהאלטען אידישקייט ווי עס דארף צו זיין(איך וויל אפילו ניט מפרט זיין זיינע געפערליכע ווערטער.) פארוואס?! ווען אלע עדים זאגען אנדערש. און אפי' אז איינער זאגט ניט גוט וואס פאר א רעכט האבען מיר צו אננעמען דוקא זיינע ווערטער און ניט אנדערע. פארוואס דוקא שלעכטע זאכען - אפילו שמועות בעלמא פון ניט אן אוהב - זיינען אמת, און גוטע זאכען זיינען אלע "גוזמאות, לעגענדעס" וכיוצא בזה??!!

איך האב נאך געכאפט א געלעגענהייט אלץ א יונג צו זיין אין די ד' אמות פון הגאון ר' מיכא-ל בער זצ"ל. ווען קאן אפילו באטראכטען אז אזא איד קאן עפעס טאן ניט ווי עס באדארף צו זיין?! צום באדויערען דאס רוב פון גדולי ישרא-ל וואס האבען געהאט א שייכות מיט'ן ליובאוויטשער רבי'ן זיינען ניטא. עיניים ראו ולא אחר ווי דער פני מנחם ( בעת זיין ברודער די לב שמחה איז געווען רבי) האט געהערט ווי א בחור האט א זאג געטאן עפעס וואס פארצווייפעלט דעם ליובאוויטשער רבינ'ס גאונות. ער איז געווארען רויט פון בייז. ער האט געזאגט דעם בחור אז ער שפילט מיט פייער. ער האט געזאגט אז ער האט פארבראכט שעות ביי דעם חב"ד רבי'ן האט ער נאך ניט געזעהן אין אונזערע צייטען.
ער האט געהייסען דעם בחור ער זאל שרייבען א בריוו בעטן מחילה. יא, ליידער זיינען מיר א דור יתום. דער טשעבינער, ר' משה (מ'דארף נאר א קוק טאן אין אגרות משה און זעהן די טיטולים מיט וועלכע ער באשרייבט די ל.ר. זיי זענען אן אויסנאם אין זיין לעקסיקאן) ר' שלמה זלמן, ווער רופט די רבי א מלך בישרא-ל (דאס איז א געדרוקטע בריוו) זיינען אלע ניטא צו געבן א נזיפה צו די אלע וואס זיינען פארנומען מיט ביזוי תלמידי חכמים. פונדעסטוועגן זאלען די וואס שרייבן פריער גיין צום אמשינאווער, סאדיגורער, ר' זלמן נחמי' גאלדבערג און אומצייליגע תלמידי חכמים און גרויסע אידן. זיי וועלן זאגען (און האבען שוין געזאגט) אז דער מבזה זאל צוגיין צום ציון הקודש און בעטן מחילה מיט טרערן, און בעטן דעם אייבערשטען אז זיין תשובה זאל באהיטן אים, און זיין משפחה פון אל-דאס-בייז.

און והוא רחום יכפר עוון. זאל דער אייבערשטער געבן אז איר מיט'ן חשוב'ען אנפירער ר' הירשל'ען נעמען צום הארצען מיינע ווערטער און ניט רעדן קיין שום שלעכטס וועגן א אידן, און בפרט וועגן א גדול, ווער ער זאל ניט זיין און נוצען די צייט אף צו לערנען נאך א תוספות, נאך א רא"ש, צו טאן נאך א מצוה און העלפן נאך א אידן, און מען זאל זוכה זיין צו דער גאולה בב"א

I tried keeping his exact words and grammar, even where I thought there should be changes. I hope his words are understood by all.

Thursday, November 8, 2007

A wise man once said.....

"Racism is man's gravest threat to man - the maximum hatred for a minimum reason."

"All it takes is one person… and another… and another… and another… to start a movement"

"Wonder rather than doubt is the root of all knowledge."

"A religious man is a person who holds G-d and man in one thought at one time, at all times, who suffers no harm done to others, whose greatest passion is compassion, whose greatest strength is love and defiance of despair."

"G-d is of no importance unless He is of utmost importance."

"Just to be is a blessing. Just to live is holy."

"Self-respect is the fruit of discipline, the sense of dignity grows with the ability to say no to oneself."

"Life without commitment is not worth living."

"In regard to cruelties committed in the name of a free society, some are guilty, while all are responsible."

"Remember that there is a meaning beyond absurdity. Be sure that every little deed counts, that every word has power. Never forget that you can still do your share to redeem the world in spite of all absurdities and frustrations and disappointments."

"When I was young, I admired clever people. Now that I am old, I admire kind people."

"Awareness of symbolic meaning is awareness of a specific idea; kavvanah is awareness of an ineffable situation."


Di Tzaddikim Fellen


Yoysef Doyv commenting on Circus Tent Tzaddik is relative

Ikh hob gut gekent Reb Yitzkhok Zilber ztz"l. Er iz geven a yid a tzadik vos flegt arbeten tog un nakht far yidishkayt, ubeiker tzu rateven agunes mit a get. Nit eyn mol fleg ikh bakumen fun im a bakoshe tsu ibertsaygn a man a mesarev tsu gebn a get un mesader a get zayn. Er hot mir bavizn a harsho'eh fun minuy soyfer, eydim un shliekh ( kisvu utnu ) oyf rusish vos der Lubavicher Rebbe ztz"l hot magiye geven biksav yodoy. Er hot tomid batonen az ( a khuts a por yekhidim ) di vos moyser nefesh gevezn oyf shmiras toyre un mitzves in dem sovetn-farband zaynen geven di khabatsker.

Tsum badoyern hob ikh nit gezen keyn shum farbeserung nokh mayn lengern shraybn, di kavone fun velkhn iz geven nor tsu memaet zayn diburim asurim. Mistomeh vibald ikh hob es geshribn oyf der yidisher shprakh ( un mit lateynishe bukhshtabn dertsu ) nit ale hobn es farshtanen. Ikh vel nor tsugebn eyn kleynem pruv tsu miskhanen zayn mit etlekhe fun di shrayber, un efsher der khoshever r hirshl vet iberzetsn khotch di algemeyne ideye.

Di toyre zogt men darf melamed zkhus zayn. Lomir di vos shraybn a shlekht vort vegn a godol beyisroel gehen tsu andere vos hobn im gekent un nokhfregn eyder shraybn epes vos iz heder hakoved. Er shraybt az er veys nit genoy ober er shtelt zich for az der un der yid Mistome nit gehit yidishkayt vi es darf tsu zayn ( ikh vil afile nit mefaret zayn di geferlekhe verter ). Farvos??? ven ale eydim zogn andersh. Un afile az eyner zogt nit gut vos far a rekht hobn mir tsu onnemen dafke zayne verter un nit andere. Farvos dafke shlekhte zakhen - afile shmu'es be'almoh fun nit an oyhev - zaynen emes, un gute zakhn zayen ale " guzmoyes, legendes " ve'kayotse bo'zeh ??!!!

Ikh hob nokh gekhapt a gelegnhayt alts a yung tsu zayn in di dalet ames fun Hagoen Reb Mikhoel Ber zt"l. Ver kon afile batrakhtn as aza yid kon epes ton nit vi badarf tsu zayn? Tsum badoyern dos rov fun Gedoyley Yisroel vos hobn gehat a shaykhes mitn Lubavichter Rebe'n zaynen nito. Eynayim ro'u veloy akher vi der pney menakhem ( be'eys zayn bruder der Leyv Simkhe iz geven Rebe ) hot gehert az a bokher hot a zog geton vos fartsveytlt dem lubavitcher rebbin's geoynes. Er iz gevorn royt fun beyz. Er hot gezogt dem bokher az er shpilt mit fayer. Er hot gezogt az er hot farbrakht shoen bay dem chabad rebn un aza geoynes er hot nokh nit gezen in undzere tsaytn. Er hot geheysn dem bokher er zol shraybn a briv betn mekhile. Yoh, layder zaynen mir a dor yosem. Der tchebiner, Reb moyshe ( medarf nor a kuk ton in igres moyshe un zeen di tituln mit velkhe er barshraybt der LR. Zey zaynen an oysnam in zayn leksikon ) Reb shloyme zalman ver ruft dem LR a melekh beyisroel ( dos iz a gedrukte briv )zaynen ale nito tsu gebn a nezife tsu di ale vos zaynen farnumen mit bizuy talmidy khakhomim. Fundestvegn zol di vos shraybn frier geyen tsu dem amshinover, sadigerer, Reb Zalmen Nekhemye Goldberg un umtseylike talmidey khakhomim un groyse yidn. Zey vellen zogen ( un shoyn gezogt ) az der mevaze zol tsugeyen tsum tsiyen hakoydesh un betn mekhile mit treren, un betn dem eybershtn az zayn tshuve zol bahiten em, un zayn mishpokhe fun al-dos-beyz.

Un vehu rakhum yekhaper ovoyn. Zol der eybershter gebben az ir ale mitten khoshevin onfirer r hirshlen nemen tsum hartsn mayne verter un nit reyden keyn shum shlekhts vegn a yidn, un bifrat vegn a godol ver er vet nit nor zayn, un nutsn di tsayt af tsu lernen nokh a Toysfes, nokh a Rosh, tsu ton nokh a mitsve un helfn nokh a yiddin, un men zol zoykhe zayn tsu der geule bb"o.

Wednesday, November 7, 2007

Today's Pics

(Reb Mordche Shulman, later R"Y of Slabodka, Bene Beraq, as a student in Ponovizh, 1914)

From Here

(The Chofetz Chaim in 1917)

I always thought that he never wore Rabbinic garb, and only wore the Kasket of the simple folk. Why then the Rabbonishe Shtraymel here?