Sunday, December 11, 2005

His Finest Hour

I wish I could find a better picture, meaning not one that appeared on the cover of the Artscroll version of his life, but that's what Google offered, so there. (What little I know about Yonason Rosenblum, that is from reading his articles, I can't believe he was the best candidate to write THE BOOK about Rav Dessler). The revision that they have done to so many Rabbonim and Roshei Yeshivah are probably some of the greatest literary crimes committed since the fall of the Soviet Union.

In the case of HaRav Dessler, I can say this much : While learning in a non-Lubavitch Yehivah, the Maggid Shiur, may he be well, learned Michtav Me'Eliyahu with us every day, reading from the Sefer while we listened. That was no conincidence. He was not what you'd call a "Misnaged" but rather a Talmid of Beis Medrish Elyon in it's early years, who appreciated all Erliche Yidden, and Tanya and Chabad were part of that. Rumor has it when the venerable Mashgiach "Reb Chatzkel", (Chatzkel Warshaver) came to Ponovezh after Rav Dessler's untimely passing, he commented: "It'll take years to "undo" the Churban that he did to the Yeshivah". That's right, to the radical Mussarites, anyone who even "noshed" from Chassidus was bad, even a grandson of the Salanter.

Some of you may know by now, that in 5713, a year before his passing, Rav Dessler began to work on organizing a Yeshivah that was not heard of until then. Namely, a Yeshivah that would combine the Liyvishe style of learning with the Chassidic style of everything else. A Rosh Yeshivah was found, HaRav Gedalia Hertz of Yeshivas Chidushei HaRim in Tel Aviv, but it went no further. Before it could be started HaRav Dessler passed away, and with him died his dream. Today there are Yeshivas that claim to have that combination, but without a true Litvishe Mashgiach like RD their claims are worthless.

There is much more to write, but now is not the time. Maybe for the Yohrtzeit in Teves.

What brought HaRav Dessler to mind was the fact that today was the Yohrtzeit of Reb Yitzchok (Itche Der Masmid) Gurevitz , who was burned al Kiddush Hashem together with Reb Chatshe Feigin and Reb Eli Chaim Althaus in Riga in 5702 (hy"d). These were the Chassidim closest to the Rebbe. They had the necessary papers arranged by the Rebbe in New York, but the Nazis had already entered Riga and no one could leave.

His son-in-law HaRav Geldzahler in his sefer "Kodshei Yehoshua" recounts how Reb Itche was the Dessler's guest in England in the '30s when Reb Itche was there to collect money for Yidden in the Soviet Union. He spent every available minute with Reb Itche and called those days הימים הכי מאושרים בחיי (his most pleasing days) He never stopped speaking about those days. This from a Yid who saw all the Litvishe "greats", and was a descendant of Rav Yisroel Lipkin of Salant. Tells you something about Chassidus, Rav Dessler, and Reb Itche.

Even more so it tells you about how some of us have become so square and boxed in.


Anonymous said...

Not a bad post,IF,you had left your Chabasker hubris out of it.
Can't you just focus on the positive, in your eyes at least,of Rabbi Dessler being open to Chabad ideas and incorporating some of them in his sefer?Instead you attach ehrlicheh yidden.
To give you some of your own medicine:I was reminded of a missionary poster I once saw regarding the Rebbe and moshiach:Right idea,wrong man

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


I allow you to speak openly, yet you've yet to make a solid contribution. It's always the same with you, and it's very childish to boot. Which part bothered you?

Anonymous said...

Interesting post. I would like to respond to some of what you wrote :

1) Yonoson Rosenblum is very talented and intelligent and I think he does generally does a good job with things he undertakes (I think he wrote 'Reb Yaakov' too and did a very good job). Who did you want to wtite the book instead ? Presumably he was asked to do it and no one else was doing it. Did you want to wait another fifty years till someone might sit down and do it ?

2) The book does mention Lubavitch. As I recall it says that Desslers davened in a Lubavitch minyan at one time when REED was young, as another local minyan had communists or the like there. Perhaps there is more too, but it's been a while since I read it.

3) You say that Rav Chatzkel was radical and imply REED was mainstream. I think it's the reverse. Rav Dessler's adoption of Lubavitch things was an exception among mashgichim and mussarites, not the rule.

4) I wonder which non-Lubavitch Yeshivah you learned Michtav Me'eliyohu at.

5) Re REED allegedly organizing a Yeshiva that "would combine the Liyvishe style of learning with the Chassidic style of everything else" - a) what is your source for that, b) what is meant by 'everything else' ? What nusach would they daven ? Lubavitch ? Ger? Munkatch ? Would they wear gartlech ? Would they learn all Lubavitch works ? Would they daven within zemanei tefilloh and krias shema ?

You say he was niftar before he could bring this alleged dream to fruition. If so, some might say that he was held back from shomayim from doing that.

6) Just because REED was a grandson of Rav Yisroel Salanter zt"l, doesn't mean that that his famous zeide would have agreed with everything he did - esp. if his zeide was niftar before he was born (or when he was very young). By that logic, you could say that Rav Dessler was for chagas Chassidus, since his grandson and namesake, REE Geldzahler, who was niftar about a year ago, was a Chossid (not Lubavitch).

7) It's true that some Litvaks were closer to Lubavitch in the past. At one time in Telshe Yeshiva they even learned Tanya birabbim (a long time ago) - but they don't do that now. Rav Dessler and Itche der masmid related to each other as two great talmidei chachomim, one to another. If REED would have met just any Lubavitcher, do you think he would have said the same thing about spending time with them ? Evidently Itche der masmid was not just any Lubavitcher - rather a mitzuyon shebimitzuyonim.

8) Anyway, as I stated above, there were (and still are some) cases of Litvishe still looking at Lubavitch writings (esp. works from way back, like those of the AR and TT, less so more recent works, I would say, generally speaking), and I agree that it's good not to be boxed in too much (as an aside, if you're criticizing being boxed in, you could criticize many Lubavitchers on that count as well). However, this has become more rare and less open as Lubavitch has changed alot and become much more agressive in trying to convert people to become Lubavitchers, believe the Rebbe is nosi hador, Moshiach, etc., and succeeding in some cases, R"L. Naturally, this has made Litvaks more wary of them. Some Litvaks which previously were duped by Lubavitch 'friendliness'(like that of some other missionaries), woke up and smelled the coffee, after they saw some of the conversions that took place. So they instituted harchokos from Lubavitch to try to prevent such things.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


I thank you for taking the time to write, and I'll try to reply דבר דבר על אופניו

1) I do not doubt his credentials as an intelligent man. I just think that someone more knowledgeable would've been more appropriate.

2) Just mentioning that he davened there, although nice, doesn't exempt them from writing about life's decisions he made later on in his adult life.

3) What I meant by radical re: Reb Chatzkel was that they were radical in regards to their approach to Chassidus, and that only Mussar be allowed to be taught. Not that they were not the norm. They were the norm, REED was not.

4) If you need to know I'll tell you, but do you doubt me?

5) a) Proof re: the Yeshivah are copies of letters he exchanged with RGH that were printed in היכל הבעש"ט approx. 2 years ago. b) by everything else I would presume the whole Ruach of the Yeshivah, the details of the Nusach HaTfilah etc. are unknown to me. You can believe he was held up MiShomayim, but that doesn't change the fact that he wished to do it.

6) True, his zeide wouldn't have agreed with him, but so what? The point is the family he came from, the irony of it, sort of like a Schneerson becoming a Litvak. He would've been a hybrid Chossid, with the emphasis on Chabad. His grandson was "heavy" into Chabad, and would attend the Rebbe's farbrengens regularly, from what I've heard from his CLOSE friends, but that's besides the point.

7) I guess to connect with a mind like REED's you needed a Mitzuyon to relay the messages.

8) I doubt their intentions are as noble as you make them out to be.

I choose not to address the parts of your post that resemble dribble.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

I almost forgot:

I very much dislike Lubavitchers who cannot think out of the box too.

Anonymous said...

Why are all Chabatzkers so narrow minded?
Get out of your caves and look around you.

Don't you people understand that there is an entire world of jews that arent chabatzkers??

Do you realize that chabad makes only a small portion of all other jews?
Do you realize that for example BELZ or GER (just examples) are bigger then Chabd?

I already know your answer...yeah yeah the same one that all lubabs say. It goes like this:
If you ever get stuck in New Zealand for Shabbos we have a Chabad house ther. Yeah yeah, they can give you slippers for T'sha B'av if you get stuck in any "cockamainy" place in the world.


Anonymous said...

Tzig - Yasher kayach far di entfer.

In response to what you wrote above,

1) Maybe R. Yaynoson Rosenblum didn't know about some of the things you are complaining about. He is not from an FFB background and the letters in Heichal, according what you write, were only published after his book came out.

2) " If you need to know I'll tell you, but do you doubt me?". I don't doubt you, I know that you aren't a LFB (Lubavitcher from birth), but was just curious anyway.

3) "I choose not to address the parts of your post that resemble dribble." - ich bin nisht a basketball shpiler !

4)I would also like to take the opportunity here to expand on something that was touched upon - namely, that there were certain periods of 'detente' between the Litvishe and Lubavitcher velten, while other periods were otherwise, either resembling 'cold war', or worse.

Additionally, the periods of detente may have been more prevalent in some places than others. As an example, the Lita that REED came from was Zamut, (northern Lithuania, the present state of Lithuania). There were basically no Chassidim there, I believe (as opposed to another part of Lita, namely White Russia, where there was a significant Chassidic presence). I think the fact that there were no Chassidim up there, may have made or contributed to a more open atmosphere there (like some parts of America outside large frum areas today), so you had people like REED and some people at Telshe looking into Tanya. They could look at them as part of intellectual/spritual exploration, without worrying too much about such being perceived as defection to another group.

Back to my main point - there were periods of detente and periods of more conflict. Periods of detente were, let's say, from the time of the TT to some time afterward. While there were open tensions under the sixth Rebbe, under the seventh Rebbe tensions returned to the highest point since the beginning of the movement. Perhaps an expert like Kurenitzer could give a detailed rating and analysis of relations between the Litvishe velt and Lubavitch under each of the Rebbes. I will content myself with the generalities above.

Anonymous said...

and yet they are deemed so worthy by the "important" groups like the Agudah and others that they need to be attacked when deemed necessary and ignored when it suits them.


Anonymous said...

that was addressed to Metzitzah

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

Avremel, relax...


I checked the map, פון אויבענאויף you may have a point, but it needs more research. They all drank from the same well, so the fact that they lived 100 miles north may not have had that much of an impact.

re: YRosenblum: Why then have him write THE BOOK on a major "player" in Litvishe life?

Anonymous said...

"Rumor has it when the venerable Mashgiach "Reb Chatzkel", (Chatzkel Warshaver) came to Ponovezh after Rav Dessler's untimely passing, he commented: "It'll take years to "undo" the Churban that he did to the Yeshivah". That's right, to the radical Mussarites, anyone who even "noshed" from Chassidus was bad, even a grandson of the Salanter."

Well, maybe he held that that wasn't the true mussar derech and he wanted to go back to the old way.

By the way, you're referring to him as (Chatzkel Warshaver) reminded me (since Varshe wasn't a Litvishe town, even if there were some Litvishe spots there) that, as I recall, he was at least partially, maybe even fully, ver veist, of Chassidic background - I think Ger/Kotzk. Actually I think there are siginificant similarities between the derochim of Kotzk/Ger and certain mussar derochim, so it's not such a big jump in some ways. Reb Chatzkel iz nisht geven an MFB (Misnaged from birth).

Anonymous said...

"the fact that they lived 100 miles north may not have had that much of an impact."

100 miles then meant more than now. There were no cars to whisk them back and forth.

"re: YRosenblum: Why then have him write THE BOOK on a major "player" in Litvishe life?"


If he wrote Reb Yaakov, Reb Shraga Feivel and other books, why should Rav Dessler be different ?

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

I guess that amplifies the shortage of Frum Jewish writers who write in English.

you're right about 100 miles being much more, but I don't know if you're correct in your assumption that there were no Chassidim there.

re: Reb Chatzkel; that's exactly my point, that he was NOT a MFB. Mussar and Kotzk are not similar, not by any stretch of the imagination.

REED was a descendant of RYS and a talmid of the Talmud Torah in Kelm (I believe so?) so who had the mesorah as far as Mussar goes?

Anonymous said...

"Mussar and Kotzk are not similar, not by any stretch of the imagination."

They are similar in both stressing introspection, anovo, and strong striving for emes.

"REED was a descendant of RYS and a talmid of the Talmud Torah in Kelm (I believe so?) so who had the mesorah as far as Mussar goes?"

I will remind you of a Chassidic story somewhat similar to this.

R. Boruch of Mezhibozh, einikel of the BESHT, argued strongly with the Alter Rebbe, saying that the AR's derech was not the way of his zeide. The AR responded along the lines of 'you may be an einikel, but I am a talmid'.

The same here. An einikel (esp. if he never knew and maybe never even saw the zeide) isn't necessarily going in his zeide's derech.

If you always hold by the einikel you should hold by R. Boruch of Mezhobozh and R. Bere (Barry) Gurary, rather then the AR and 7th Rebbes.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


Mussar has played with your mind..

וואס פארגלייכסטו די צוויי זאכען?

But I admire your knowledge and retorts

Kotzk and Mussar, not unlike Chabad and Novardik, are seemingly very similar but in reality very different.

Please don't mix politics into this, otherwise I'll just take you for a hater, and not take you seriously, please.

Anonymous said...

"R. Boruch of Mezhibozh, einikel of the BESHT, argued strongly with the Alter Rebbe, saying that the AR's derech was not the way of his zeide. The AR responded along the lines of 'you may be an einikel, but I am a talmid'."

Correction - I think it was more like this - the AR to R. Boruch : you may be the biological yoreish, but I am the spiritual yoreish.

Anonymous said...

While on the topic of anecdotes:
R'Nachman wrote in a diary IIRC about The Alter Rebbe:Apparently, after AR was released from prison in St Petersburg (Peterburg )he stayed a shabbos by R'Nachman who also gave him money.AR complained bitterly about the redifos from R'Burechl of Mezhiboz R'Nachman answered him in jest:Foon Peterburg zain eehr poter gevoren,ober nisht foon Feter Boruch(r'nachmans uncle)

Anonymous said...

ht, why threaten c as a potential hater? he seems to be a smart fellow who writes in a pleasant manner and is a good recuit for the site...the minute you label a blogger you step into the mud pit and you start to sound really dumb...

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


In your haste to criticize ME, your friend, you misread my words. I said and requested that he not mix politics in to this conversation and ruin it, for THEN I'll think that he's a hater, not that he is one now. I am very pleased to have him here and enjoy the level of conversation he brings to the blog. Believe me, the last thing I want to do now is have him leave. Thanks for telling me how dumb I sound though............................

Anonymous said...

Since you guys spoke so nicely now, I will be michabeid you with another comment. ;-)

At one time, 'mussarnik'es' were referred to (among Litvaks/non-Chassidim/misnagdim) as the 'Chassidei Zamut'. Maybe that can be somewhat connected to the fact that there were basically no other Chassidim up there, though it could stand even without such a connection.

By the way, do any of you guys ever read writings by Hirshe-Dovid Katz in the Algemeiner Journal and elsewhere ? He has some interesting stuff out there.

Anonymous said...

Breslov - yasher kayach for that post.

So where did R. Nachman stand in this conflict between R. Boruch and the AR ? Basically with the AR ? In the middle ?

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


don't know about that, but with Breslov one thing irks me. It seems like there is no Baal Shem Tov in the Breslover lexicon. What I mean is that there's Reb Nachman, who was the Besht's grandson, but they don't see it as part of "Toras HaBesh"t", there is only Rabbeinu, בבחינת אין עוד מלבדו. Am I wrong?

Anonymous said...

HT - ich veis nisht, maybe Breslover can respond, or maybe Kurenitzer.

Kurenitzer, where art thou ?? Maybe he is busy. Hopefully, he will stop by soon and be mihaneh us with his choshuve hagohos and maamorim.

Anonymous said...

HT, I know what you mean, but it's not really so simple - I do think that the Baal Shem Tov is quoted often in Likkutei Mohoran.
But remember, Reb Nachman was a great-grandson (Besh"t, Adel, Feiga, R' Nachman) - so, he is of a later generation.
R' Nachman is considered in Breslov to be higher than the Besh"t - so what? Yaakov is higher than Avrohom Avinu...
I don't see why this bothers you so much...

And remember, R'Baruch was cholek with Reb nachman as well, so he was quite sympathetic to the AR's plight. Also, The AR and R' Nachman did dispay a warm friendship, for which there are many examples.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


I guess what I mean is not that Reb Nachman is considered greater than his Zeide. I would think, however, that since the Besh"t was the founder of Chassidus that there would be more of an emphasis on the Besht.

Case in point: Toras Chabad is very different than Chagas, but it's that way because the AR said that he took the inner essence of the Toras HaBesht. In Breslov I don't see that they say that, it's just that we do it our way, because.

Anonymous said...

In response to those who didn't like my comments and think I'm a misnagid and a chabad hater:

First of all I know the Shulchon Aruch Horav better then you (and I'm not lubavitch) and I follow what it says there.
Example: I say Krias Shema before the Zman. Do you? Does 770 on Shabbos morning? No the don't. Know how I know? Because I was there at the 10:00 or 10:30 Minyan. (I got sooooooooo sick that I davened upstairs at the "Rebbas" minyan.
Now, do you listen to what the Shulchon Aruch Horav says about Z'man Krias Shema?
Well go check.
I also learned the ENTIRE Tanya more then once. I don't have time to learn it anymore since I learn more Halacha and Gemora in my daily Sedorim.

AND I know 100's if not 1000's of chasidisha stories from the "Alter Rebbe" to the" Mittele Rebbe" to the "Tzemach Tzedek" to the "Rogachover" to regular choshava chassidim such as "R' Mendle Futterfast" and "R' Issac Humler".

So dont make it sound that I'm an Agudah shmuck.


There once was a person who asked the Chofetz Chaim "are you a chosid or a misnagid?" the Chofetz Chaim answered "when I die, they arent going to ask me if I was a chosid or a misnagid. they are going to ask me if I kept all the Mitzvos, did I learn Torah and (like the gemara says Tzipisah L'yishuah - did you await moshiach?"





Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


when you remove your head from the computer monitor we'll talk. I promise.

Anonymous said...

What does that mean?

Anonymous said...

metz, you seem a bit confused. you abhor the waste of money spent on the Rebbe's picture, yet you seem to have no problem with the concept provided taht the sign depicts a gadol, that was so great, he even managed to persuade you he is a gadol.

Anonymous said...

No actually I dont think he was a gadol, never did never will.

I like chabbad UNTIL the rebbe.

Ever notice why the entire chabad wears "smashed down-brimed" hats? Right we all know it's cuz the rebbe did that.
But why?
all previous rebbes wore up-brimmed hats. and many chassidim wore shtreimlich etc. Then the rebbe came along......straight from graduating from a filthy college, becomes rebbe, changes the entire way that a chosid is supposed to look. Know why? cuz he was a cool guy who dressed in style and thats what the style was then. To wear a hat like bugsy segal and meyer lansky did. Do you thing that the Mahrshab whould've done that? NEVER. And dont say he would cuz if you do then your a stupid brainwashed idiot. NO OTHER REBBE IN CHABAD, OR ANY OTHER CHASISDUS IN THE WORLD WOULD'VE CHANGE THE DRESS CODE.
Could you imagine if the Satmer Rebbe or the Belzer Rebbe or the Ger Rebbe wakes up one day and says: NO MORE SHTREIMLE, NO MORE SPODIK!! They would think he was a nut.

So to answer your question, yes i think he was a Gadol. But a GADOL WHO DESTROYED CHABAD.


OH NOW THERE IS A NEW STORY. He still is Moshiach after he died, we fax him letters, we put up these HUGE pictures all over 770 (which looks and smells like a filthy disgusting toilet).
There is no TZURAH of a beis hamedrosh anymore. you got 65 year old men danching around with colorful yarmulkas , 65 year olds walk the streets with their tambureines, 75 year olds with moshiach pins buttoned on any piece of their being....including thier tushys.

Is this normal???

like I said before you guys ARE LIVING IN A CAVE!!!!!




THE LIST GOES ON....AND ON.....AND ON....AND ON......AND ON...........


Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


was that rant before or after davening?

Anonymous said...

A very good blog indeed. Yasher koach. This is the open side of Chabad that could win the ball game.Just a few comments.
I think most of the mashgichim in Israel were not fans of rav Dessler, as his shitah was more machshova than Mussar.I think reb Chaskel like Reb Hutner came from a Lithuanian family. Hundreds of thousands (sic) of Litvakes lived in Warsaw and Lodz.Is the new mashgiach in Ponieviesz a son or gandson of Rav Dessler ?
Even today his Dessler's books are most popular among Seminary women and the modern orthodox community. I doubt many Yeshiva bnai Torah fartiffen zich in these seforim.Are there any tapes ?
The rav Reb Yoshe Baer supposedly also was not a fan of rav Dessler , this despite the Rav's own keen interest in Chabad thought.
Art Scroll plays down the Chabad connection. I read this book several years ago and my copy has marked places where the person who wrote it conviently forgot about Chabad.
Reb Itche Masmid. According to some, many Anash thought he could be rebbe after 1920.Obviously a fantastic Chasid and great personality . But with all due respect to my Litvishe brothers, if you are not one of them you can never gain entry to the pantheon of Gedolim !The Rogochover being the chief exception.
We see wonderful scenes of Reb Itche in the USA in the Deutsch movie about Chabad in America. He is wearing a kolpek.There is a wonderful dancing scene in this movie too.
Reb Itche supposedly said of the Imre Emes after he (the Gerer rebbe) "endorsed" the Mishneh Berura that he would ....
Speaking of a shidduch of chasiduth and Lithuanian learnign Is not that what Tora Vadaas was or still is. Are not the "Moonies" (Emunas Israel)of rav Wolfson shlit'a into the same shito. They study chassdiuth Chabad too.
It is a shame that the derech of Mr. Mendlowitz trying to bring it all together (Hirsch, Chabad, Chasam Sofer, Brisk, Mussar, Tanach, dikduk, Serious lernen, proto-Zionsim, Chagas Chassiduth
etc) never took hold.
The challenge to Chabad to write about their own gedolim in a manner to appeal to the yeshiva world.
Why not open a serious Chabad yeshiva around Lakewood with the roshe yeshiva being rabbis Yosef Yitzchak Kalmenson of NH, Shapiro of Miami and Ezra Shochet of LA and Reb Yoel as the mashpaih. Maybe rabbi Heller of CH could take the lead in this school as well.
This would be the ultimate challenge- could Chabad take on the Yeshiva world. rather than the world of ignorant American Jews (I am not knocking this task too), but I bet it could .

Anonymous said...

I daven before the first z'man krias shema.

Anonymous said...

I raised approx $9,000,000 (yes 9 million) for aniey eretz yisroel in the last 3 years.
Organiztion called AIRF (American Israel Relief Fund).

My grandfather saw the Marshab.

I am more of a chosid then you probably.


Anonymous said...

Kurenitzer -

Ershtens, vil ich oisdruken tzu aych a hartziger boruch habo !

There are a number of things I would like to hear your comments on, but first I will focus on some of your comments above.

1) You were not explicit, but I assume you meant that R. Itche objected to the IE giving his 'shtempel' on the MB. Because it would lessen use and reliance on the SA Harav ? When did this take place ? How exactly did the IE endorse it ? Like he endorsed Beis Yankev ?

2) Re Emunas Yisroel - in a way, maybe they are a modern reincarnation of the malochim, no ? Another group from YTV that became very Chassidish. Now when the climate is more accepting of such, they succeeded alot more than the malochim did.

For your convenience I will list some more things I would like you to address (if you can), soon, beli neder.

Anonymous said...

I have to honest when I saw metziza's posts I rubbed my eyes and thought hard, did I post them and forgot?:But no, it's not me, though apparently we agree on many things.
Kurenitzer:As usual a good post, I must however diasagree with this quote:'The rav Reb Yoshe Baer supposedly also was not a fan of rav Dessler , this despite the Rav's own keen interest in Chabad thought' I don't know what he thought about Rav Desslers(Bais Brisk were not part of the mussar movement)but he had no interest in Chabad theology, it is a myth propogated by Lubavitch.He had as a young boy a rebbe who impressed him who was a Lubavitcher(back in the day, when they learned a yiddish vort)I'm actually surprised that you who knows YU so well would actually think that R'Yoshe Ber could be 'soivel' such idiots, vee 'hayntigeh' Chabadskers.Someone well known for not being partial to childish tomfoolery

Anonymous said...

About Ger and Reb Itche I have no further details.
I also know little about the Moonies.Is Wolfson a rebbe ?

Anonymous said...

Wo! i never said he rav was a Chasid of today's Chabad.
He was the following : 1 a Close friend of the Rayatz. See the speech the rav delivered at the Lubavitcher yeshiva diner 2. An admirer of the Ramash 3. A devotee of Chabad philosophy. he called the Alter rebbe a G-D intoxicated man. He often referred to the Ater rebbe's seforim.
No where did I say he was a shliach , but a frineds of the last 2 rebbes For sure !

Anonymous said...

1) Perhaps you can give a survey of relations between the Litvishe velt and Lubavitch over the years. For convenience, it can be arranged according to the eras of what are viewed now as the 7 leaders of the main Lubavitch branch.

My guess would be that, on the whole, relations were most tense at the two extremes - when Lubavitch started, the time of the AR, and in the time of the 7th Rebbe. In the periods of the second and sixth Rebbes there also were tensions, but not as much. I assume that the times of least tension - perhaps the term detente could be used for some of this time - were the times in the middle - like Rebbes 3,4 and 5.

2) Were there any Chassidim in Zamut (other than Mussarnik'es)?

3) Any comments on Lubavitch-Breslov relations, as well as similarities and contrasts of the two groups over the years ?

4) Re the words of HT above, "Kotzk and Mussar, not unlike Chabad and Novardik, are seemingly very similar but in reality very different.", can you expound on similarities and differences of the groups mentioned.

Yasher kayach limafreia !

Anonymous said...

Kurentizer:Actually Lubavitch had actual plans on taking Lakewood on in their 'home turf'
The planned yeshiva was to have opened last Elul.R'Isser Zalman Weisberg, R'Yankels OBM son was to be Rosh Yeshiva with R'Greenwald, the Lakewood Shliach (yes,Lakewood has a Chabad house!)Mashpia.The plans were pretty grandiose, they were looking for top of the line boys who I'm very doubtful exist in Lubavitch(maybe thats the reason the yeshiva never opened, the planned curriculum seemed way above any Lubavitcher bochur I know).
R'Weisberg is a Philly Yeshiva boy, who changed course at 20 and joined Lubavitch inc.His father R'Yankel was a close talmid of R'Ahron Kotler(hence the name Isser Zalman)
They set up a website, which had some intereSting historical stuff, such as pictures of the Rayat'z visit to Lakewood in the early 40's(lakewood was a vacation spot)and a letter from R'Aharon thanking the Rayat'z for a donation iirc.You''ll have to search google for the site since I forgot the address

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

Wow! I leave for 6 hours and all hell breaks loose!

Much to talk about.......


you wrote "Reb Itche supposedly said of the Imre Emes after he (the Gerer rebbe) "endorsed" the Mishneh Berura that he would ....", care to finish the sentence?
[I do think that it is a travesty for a Chassidishe Rebbe to endorse MB over ARSA.]


1)I know he endorsed learning the CC's Shmiras HaLoshon, so maybe it was באותו אופן?
2) Emunas Yisroel has few similarities to the so-called "malochim". The latter had and have extreme shitos regarding everything under the sun, including Mr. Mendlovitz, who they called a "Maskil".

VML: The plans were dashed because of the planner, IZW, who does just that: plans, but never carries them out.

Anonymous said...


the fact that your grandfather saw the Rebbe Rashab makes you a Chossid?!

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


you're beginning to sound psychotic, please calm down. So we can derive from your statements that the problem was that the Rebbe wore a fedora ? That's it?

Anonymous said...

"Today there are Yeshivas that claim to have that combination, but without a true Litvishe Mashgiach like RD their claims are worthless."

Would you like to elaborate re which Yeshivas today claim to have that, and why such a setup would need a 'true Litvishe mashgiach'? You mean YTV and similar places ?

Lichayre such a scenario would require a true Litvishe RY, not a true Litvishe mashgiach, no ?

Re RIZW - I looked but couldn't find the website that they had put up for the planned Lakewood Lubavitcher Yeshive. Maybe it was taken down.

Re R. Wolfson - I think you can say that Rav Wolfson is their Rebbe, though I don't know if he does all the Rebbishe things typical of the chagas Chassidim in his area, like fihring tish regularly on Shabbes. I think he doesn't actually. I guess he is like Lubavitch in that way. I know that he doesn't wear a shtreimel, even though some of his followers do.

Anonymous said...

To Bpunbound:

"..and don't you think your holy grandfather, Maran R' _, wouldn't appreciate your disparaging agudistim in so vile a manner?"

Since you know who my holy grandfather is, why don't you just spit it out? Tell me who he is. Also tell me why you think he is worth of the word holy?

And since when do you know what my holy grandfather's shita is on agudah? chabad? etc? IF HE NEVER EVER EVER TOLD ANYONE EXCEPT FOR A VERY FEW PEOPLE? (LIKE 3 PEOPLE).

But maybe you know. So tell me?

Anonymous said...

Apparently they took the lakewood chabad yeshiva website down.I found a discussion of this on Chabatalk
Beware the site it's a real dumb one, though.
Tzig I have already told you I'm not Metzizah.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


Many Chassidishe Yeshivos today look for Litvishe Roshei Yeshivah because they too suffer from the inferiority complex that only a "Litvisher" who learned by "Reb Berel" ken epes lernen, not to mention maggidei Shiur. You're correct that it's not the Mashgiach that's Litvish in most cases, but rather the learning part. In that sense the proposed REED Dessler Yeshivah would've been unique.

Bobov (Unger)

That's off the top of my head, I may think of more.

Anonymous said...

Reb Itche supposedly said on the CC, "a frumer yiddene".

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


shows how much ya know, buddy. THE REBBE was the one who told everybody to wear Kapotes on Shabbos, not the FR! The same goes for growing beards, as the Matzav in Lubavitch amongst many of the young'uns wasn't all that rosey.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


you said:

"By the way, do any of you guys ever read writings by Hirshe-Dovid Katz in the Algemeiner Journal and elsewhere ? He has some interesting stuff out there."

I hadn't bought the Algemeiner for a long time, this week, after your comment, I did. But Alas, no HDK this week, he's away on an expedition.

Fill us in; what have we missed?

Anonymous said...

I don't read it all the time, just see it occasionally, when it falls into my hands (even though now that they removed the mh"m after the Rebbe's name on the Torah gedanken fun Lubavitcher Rebbe'n page, maybe I would be less repulsed by it).

Anyway, I saw there that Hirshe-Dovid has a website ( I looked up and it looks pretty interesting. He has some of his writings from over the years there. Others are at the Algemeiner website.

Okay, you want an example - see his article וואָס מיינט אַ ליטוואַק? at

Anonymous said...

נאךְ צוֵויי פּונקטען-

1) We (I mean the eylem bichlal, not addressing this to Lubavitchers specifically, if at all) have to recognize and appreciate that in BMG they stress Yiddish and the ikkar shiurim and shmuesen are still beikar in Yiddish as far as I know. In some other Yeshives, including some Lubavitch ones, Yiddish has declined, if not totally disappeared.

2) Back to the R. Dessler post - I would be interested to see the words from Kodshei Yehoshua inside. I wonder if the interpretation you (and/or his son-in-law) put on R. Dessler's words about the happiest time in his life is totally correct. You imply from it that he enjoyed R. Itche's company greater than that of any of the Litvishe greats he knew. But maybe he didn't mean that. Maybe he meant that time of his life bichlal was very happy, as he was not so busy as he became later, didn't have the ol of the tzibbur on him so much yet, was going up alot in ruchniyus, he was healthy, had gotten out of eastern europe, etc. Additionally. he also greatly enjoyed the company of Itche der masmid. But to compare it to his time as a kid with the Litvishe greats is not necessariy a fair comparison. When someone is young, he can't always appreciate greatness as he can later. Just a thought.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


Maybe, but here's my opinion:

He had left Europe as man in his 30's to 40's IIRC, and at a time when Europe was not under the dark clouds of Anti-Semitism. I do not have the sefer in front of me, and it's been a while since I've seen it, but it doesn't sound it likw it was a general statement that he was so happy anyway. It sounds like it was RIM's visit and time spent with him that brought the mood upon him.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

Rabbi Dessler’s arrival in England, however, was far from auspicious. He first came in 1928 to accompany his father Rabbi Reuven Dov Dessler for medical treatments. While in England, he decided to stay in the hope that he would be able to pay off debts that he and his father had incurred in a failed business venture. That decision led, in turn, to a separation of three years from his wife and two young children, who remained behind in Kelm.

Anonymous said...

Can we assume some Chabad connection by the fact that he was Niftar on 24 Teves, the Yohrtzeit of the Alter Rebbe?


Anonymous said...

Maybe by the time Reb Itche arrived he had paid off the debt (or made substantial headway in that direction) and was reunited with his wife and young children. Would that not make him happy ? I'm not saying that Reb Itche didn't help, but you seemed to assume that Reb Itche was the only reason for his happiness, and therefore you are trying to say that Reb Itche was greater than all of the Litvishe greats REED had known, when it may have been a combination of things, and it is that that I am questioning.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

Reb C. a gutte voch

Can I know for sure that that's what he's implying? no. It seems that way from his words that he's referring to the visit that gave him the good feeling. Otherwise why mention it in tandem with the visit? But we can agree to disagreee.

Reb Itche came and showed a grown man, a man who worked on his Middos through Mussar, that there's a better way, a more elevating way, a more spiritual way - that of Chassidus. I want to believe that it was Chassidus that gave him that felling, not something as mundane as paying off debts.

Anonymous said...

"Reb Itche came and showed a grown man, a man who worked on his Middos through Mussar, that there's a better way, a more elevating way, a more spiritual way - that of Chassidus."

Wow - now you're going even further (perhaps you meant this all along, but I didn't see it). You're saying that REED saw Chassidus as a better way after meeting Reb Itche (The fact is that REED had exposure to Lubavitcher ideas long before that, by the way). So why didn't he become a Lubavitcher or a Chossid then ?

The way I interpret it is that Reb Itche was a big talmid chochom and they had good personal chemistry between them. Also the fact that REED could discuss Lubavitch ideas with RIDM helped with this rapport. Maybe he felt he couldn't discuss them, at least not on such a level, with the usual people he was around. By the way, I think, that bichlal he was starved then for Torah companionship on a high-level - a fellow talmid chochom on such a high level to talk to in England. Maybe he just enjoyed the exchange of ideas, sprinkled with some debate - like what happens on this blog sometimes. I could talk to a smart Satmar Chossid and enjoy it too, if he is friendly and acts like a mensch. Does that mean that I then hold of Satmar Chassidus and have become a closet Satmar Chossid ? Not necessarily.

Anonymous said...

It seems that you (HT) went from saying that Rav Dessler 'noshed' from Lubavitch (which I can accept), but then you want to say that he basically became a closet Lubavitcher, esp. after he met RIDM. It is the latter contention that I have a problem with.

By the way, do you know how long RIDM stayed with R. Dessler ? two weeks ? one week ? three months? Six months ? What kind of stay are we talking about ? He stayed there over Shabbos ? I assume he was travelling alot even when he stayed there.

Also, I still am not sure what "a Yeshivah that would combine the Liyvishe style of learning with the Chassidic style of everything else" means. What exactly does that mean, practically speaking ? They would have a seder in Tanya and maybe some other Chassidishe works instead of Messilas Yeshorim ?

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


where did I say that REED was a Lubavitcher?

The Yeshivah thing is soooo difficult to understand?

Anonymous said...

I recently saw a new Sefer Zikaron on REED. Has anybody seen it?

Anonymous said...

Is that the one that came out for his 50th yohrzeit ? I think I saw it on sale a while ago, but didn't really look through it.

Anonymous said...

I guess it was חמישים שנה

Anonymous said...

I finally got around to seeing the letter of Rav Desller in Heichal Habesht of ניסן תּשסג. I am sorry to say, but I think there was more to it than the posting reflected. Some important things must be pointed out so people can get a more accurate picture of what Rav Dessler was proposing.

The posting stated that Rav Dessler wanted to make Yeshiva 'that would combine the Litvishe style of learning with the Chassidic style of everything else.' That is not entirely accurate. Rav Dessler proposed in the letter a Yeshiva combing the lomdus AND MUSSAR of Lita, with Lubavitch, as well as Peylisher Chassidus. So it wasn't like he wanted to dump mussar and substitute Lubavitcher Chassidus of it. Rather, it seems that he wanted to make a Tayreh Vodaas (YTV of NY) style mizug Yeshiva. This is supported by the fact that he mentions in a favorable manner that he saw such a type of institution in Monsey (where the letter was written). Evidently he was visiting his daughter and son-on-law, Rav and Rebbetzin Geldzahler and RG was a talmid of Beis Medresh Elyon there, kiyodua, which was a product of R. SF Mendelovich and the Tayreh Vodaas mizug derech he created. Evidently he wanted to create something along such lines.

Also, it should be noted that he wanted to make this Yeshiva in England for Europe.

So, sayf kol sayf, he was not advocating a quasi-Lubavitch Yeshiva, but rather a quasi-Torah Vodaas.

Anonymous said...

נאך א זאך - It says that they got the letter from a chaveir of the badatz of Crown Heights, whom they thank (p.97). So it seems quite plausible that it may have not been well-known. If the letter was laying in Crown Heights (I wonder how it got there and how long it was laying there), do you think the whole world knew about it ? Maybe it was not known, or at least not well-known, in Litvishe circles.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


about the letter's whereabouts. They got the letter from Rav Heller, Chaver haBadatz, but he was only a middle-man. The letter was in posession of the son-in-law of the recipient, a rabid Lubavitch-hater. He did not want to release the letter to a Lubavitcher publication, so middlemen were employed. I believe that the letter was known to exist, and RG brought it to the attention of the editors of Heichel HaBesht.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


דו מאכסט הנחות און פרעגסט קשיות

I posted from memory, and I may have forgotten about the inclusion of Mussar. However, the hanochoh you make about the yeshivah being like Teyreh VoDaas is, in my opinion, incorrect. I think he wanted more, a more serious place with more flavor.

Anonymous said...

HT - yasher kayach for the responses.

Maybe he wanted something better than Tayreh Vodaas, but I think it's clear, from reading the letter, that what he wanted was something along those lines, a fuller mix (e.g. not just Litvishe lomdus and Lubavitcher Chassidus, but Litvishe learning AND mussar and Lubavitch AND Peylisher Chassidus - that is clearly spelled out later in the letter). What he wanted was more like YTV than Taymchei Temimim. The fact that he cites approvingly that there was something along those lines in Monsey (at that time), would back this. What could he have meant by that ? There was no Lubavitcher Yeshive in Monsey then, but there was something along YTV lines.

The info you state about how the letter (looks like an aerogramme, from the image in Heichal) reached CH and Heichal is interesting. Vi kumt es az aza mentsch zol hoben aza eidem ? ;-)

Anyway, I understand that writing from memory one could forget some details, but I wanted to clarify the matter further, and, b"H, I think I was matzliach. Anyone interested should look at the piece in Heichal.

Noch a zach - I don't recall it saying explicitly that Rav Dessler would be part of the hanholo of the proposed Yeshive (at least not ayfen ort). So does that mean he was planning to stay at Ponevezh and just make such a Yeshive in England on the side (lichayre), and be like the honorary Pres. of the Yeshive ? Or did he want to move back to England ???

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


I need to re-read the letter and make some phone calls, maybe soon.

Anonymous said...

Ok - yasher kayach.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...

ניטא פארוואס

Anonymous said...

B"H I got my hands on a copy of the Artscroll book in the photo. For the record, I found the following related to matters discussed here -

P.23 - The Desslers davened in Lubavitch shtibel when they lived in Homel because there were disturbances in Ashkenazic Shuls there at the hands of the socialist bund.

ibid - REED studied with R. Mordechai Yoel (last name?), leading authority on writings of AR, in his youth. Probable that his knowledge of of Chassidishe seforim started then (sounds like case of R. Soloveitchik of YU).

P.97 - REED's identification with Tanya, his learning Tanya during WWI.

P.129-30 - RIDM's visit when he stayed with REED. It says that he stayed for a week or more. They discussed Tanya.

p.290-292-esp. 292 - REED drawing from wide range of sources, including Chassidic ones - not only early Lubavitch writings, but also R. Nachman of Breslov, Sefas Emes, R. Zodok, and R. Mendel of Vitebsk.

P.293 - REED told his talmidim that his talks were considered 'nit mussar' by the mashgichim of Eretz Yisroel.

So, while it's true that it doesn't mention the letter that made it into Heichal, it cannot be said that it ignores Lubavitch.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


Thanks for all you do. A very informative post, indeed. I believe the Reb Mordche Yale mentioned there is RMY Duchman, the Zeide of Reb Zalman Duchman who was Niftar in 5731, who considered himself a 3rd Mekabel of the Alter Rebbe Through his talmidim.

I did not know most of what you posted, and I find it fascinating. I do wonder how it is that his children and grandchildren have not carried on the ways of their father.

Hirshel Tzig - הירשל ציג said...


On Chassidus in Lithuania: (very long)

יש קהילה שמכילה בתוכה חסידים ויש חסיד שמכיל קהילה. כזה היה הרה"ח הרב שמואל צבי הירש הי"ד ליסון, שבעשר אצבעותיו הקים בעיר פונוביז' קהילה חסידית גדולה לתפארת, בקשרו יהודים רבים לכ"ק אדמו"ר הריי"צ פרק שמיני ובו יסופר אודות קהילת ליובאוויטש בעיר פונוביז'

ליטא תופסת מקום חשוב בחיי עדת החסידים עוד מתקופת אדמו"ר הזקן (שאף כונה בפי חבריו תלמידי הרב המגיד "הליטאי"). לצד מבצרי ההתנגדות שקמו באיזורים אלו, קמה ופרחה לה תנועת החסידות למרות ועל אף הקשיים האדירים.

לצד וילנא בריסק וולוז'ין, קמו בה קהילות וישיבות ליובאוויטש לתפארת. אלו התפתחו והתבססו במשך השנים והפכו לקהילות למופת. כך הוקמו ישיבות ובתי כנסת של חסידי ליובאוויטש בעיר וידז, וילנה (שני בתי כנסת), וילייקא, וילקומיר, לידא, נובו-אלכסנדרובסק, סאלאק סבידושץ, סקופישוק, פומפיאן (שני בתי כנסת), פוניבז' (שני בתי כנסת), פונמונק (שם היה רק בית כנסת חב"ד), פוננדל, קאמיי (עד מלחמת העולם הראשונה כיהן הרב אליעזר דבוסקין הי"ד כרב העיירה), קובנה, קופישוק, קורניץ ושירווינט, ועוד. בתי כנסת אלו על קהילותיהם נחרבו בימי השואה, כאשר רוב חסידי חב"ד בליטא נרצחו על ידי הנאצים בסיוע גויים ליטאיים - הי"ד.

כאמור, הכיבוש החסידי בליטא נמשך שנים ארוכות; עיר אחר עיר, יעד אחר יעד. הכתבה הבאה על העיר פונוביז' היא דוגמה שיכולה ללמד על הכלל, כיצד בעיר ליטאית מובהקת קמה לתפארת קהילה חסידית, וזאת באמצעותו של חסיד אחד שפעל בכוחותיו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע.

כמה מקהילות אלו אף זכו לביקורים מרגשים של אדמו"ר הריי"צ, ביקורים שהתקבלו בסבר פנים יפות בקרב יהודי הערים הללו, והפיחו רוח חיים בחסידי ליובאוויטש.

בפרק שלפנינו נסקור את קהילת ליובאוויטש שהייתה בעיר פונוביז' שבליטא, והושמדה על ידי הנאצים בסיוע גויים מקומיים.

פרוץ השואה בליטא

ההתיישבות היהודית בליטא החלה לפני מאות שנים. תקופה חדשה החלה בחבל ארץ זה לאחר מלחמת העולם הראשונה, כאשר ליטא קיבלה עצמאות. באותם ימים היה מספר היהודים בה

כ-‏000, 5 .10

בשנים הראשונות לעצמאות ליטא, נהנו יהודיה מאוטונומיה לאומית-דתית במסגרת ממלכתית כששר יהודי מיוחד טיפל בענייניהם. גם אחרי ביטול האוטונומיה, בשנת תרפ"ד, קיימו היהודים רשת חינוך שלהם על שפת האידיש והעברית. אולם אז החלו השלטונות לדחוק את רגלי היהודים מענפי כלכלה שונים והאנטישמיות הרימה ראש. בשל אנטישמיות זו, היגרו יותר מ-‏000, 0 2מיהודי ליטא בתקופה שבין שתי מלחמות העולם; קרוב למחציתם עלו לארץ ישראל. בין המהגרים היו גם כמה מחסידי ליובאוויטש, כפי שיפורט להלן.

בהסכם ההיסטורי ריבנטרופ-מולוטוב שנחתם בתחילת מלחמת העולם השנייה, הוחלט בין היתר כי ליטא תהיה בתחום ההשפעה של הסובייטים. בעקבות ההסכם, החלה רוסיה לבנות בסיסי צבא בשטח ליטא. ביום ט' בסיון ת"ש, השתלט הצבא האדום על ליטא וכעבור שבעה שבועות סופחה ליטא רשמית לברית-המועצות כרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הליטאית. כך איבדה לחלוטין את עצמאותה.

בתקופה זו זרמו פליטים רבים מפולין הכבושה לערי ליטא, ומספרם הכולל של היהודים בליטא הגיע לכרבע מיליון, כ-‏10% מכלל האוכלוסייה.

הקומוניסטים שכבר התבססו במוסדות השלטון הליטאים, העתיקו את מדיניותם גם לליטא, והחלו להצר את צעדיהם של שומרי המצוות. אמנם בתחילה העמידו השלטונות פנים כאילו אין ברצונם לפגוע בשומרי המצוות ומוסדות הדת הקיימים; דווקא היבסקים (הקומוניסטים היהודים) החלו לנהל תעמולה בקרב הצעירים, לחדול מלהיות "פרזיטים" המתפרנסים על חשבון הכלל. ניסיונות אלו נדחו על ידי אלפי בני הישיבות במדינה זו שהוסיפו לעסוק בתורה.

משלא הצליחו בדברי תעמולה, החליטו השלטונות הקומוניסטיים לנקוט באמצעים דרסטיים. הישיבות נסגרו ושומרי המצוות, ובהם חסידי ליובאוויטש, דוכאו ביד קשה.

שנה לאחר שליטא סופחה לברית המועצות, החליטו השלטונות על גירוש המוני של רבנים ובני ישיבות. ביום י"ט בסיון תש"א נשלחו רבבות יהודים לארצות גזירה ולמחנות עבודה בערבות סיביר. רק כעבור שנים התברר כי הכל לטובה, שכן כל הגולים שנשלחו לארצות גזירה רחוקות, ניצלו מחרב הנאצים ונפשם היתה לשלל. מובן שלא לכך התכוונו הקומוניסטים...

שבוע לאחר הגירוש הגדול, ביום כ"ז בסיון תש"א, פלש הצבא הגרמני לתוככי ברית המועצות והחל לכבוש שטחים עצומים. המטוסים הגרמניים הפגיזו את ערי ליטא והמהומה שלטה בכל.

עם הפלישה הנאצית, החלה מנוסה של אזרחים רבים, ובהם יהודים, לתוך רוסיה, אולם הגרמנים זינבו אחריהם בהפגיזם את הרכבות, וכך הרוב המכריע של יהודי ליטא, כ-‏000, 2 20נפש, נותרו במקומותיהם, מחכים בלית ברירה לבואם של הנאצים ימ"ש.

העובדה שהגרמנים היו אוייב משותף ליהודים ולעם הליטאי, לא הנמיכה את להבות האנטישמיות שרק הלכו והחריפו. עוד בטרם נכנסו הגרמנים לערי ליטא, ערכו הליטאים פוגרומים מחרידים ואכזריים בשכניהם היהודים. מהמימצאים עולה כי הליטאים ערכו פרעות ב-‏40 מקומות, בהם התעללו ברבנים ורצחו יהודים רבים.

עברו מספר ימים עד שהנאצים כבשו את ליטא והשתלטו עליה. המוני הגויים במדינה קיבלו את הגרמנים בסבר פנים יפות ורבים מהם החלו לשתף עמם פעולה. הם קיוו שתמורת זאת יתאפשר להם לחדש את עצמאותם המדינית, אך תקווה זו נגוזה.

גל הרציחות והפגיעות כנגד היהודים הלך וגאה עם כניסת הכוחות הגרמנים, והגיע לשיא ביום ח' בתמוז תש"א, כאשר תוכנית ההשמדה השיטתית של היהודים בליטא, החלה להתבצע לפי לוח זמנים מדוייק. חלק ניכר משלבי ההשמדה, כגון איתור הקורבנות והשמירה עליהם, הובלתם לגיא ההריגה ומעשי הרצח עצמם, נעשה בידי ליטאים, חלקם אנשי צבא ומשטרה. רק במקרים ספורים הצליחו כמה מהקרבנות להימלט מגיא ההריגה.

כך נרצחו בקיץ תש"א רובם המכריע של היהודים מערי-השדה. בחודשים הבאים, חוסלו בצורה דומה מרבית היהודים שהתגורו בערים הגדולות. אלה נכלאו בנתיים בגטאות כפי שנעשה בפולין. רובם נספה לאחר מכן בגטאות או במחנות ההשמדה.

רק בקיץ תש"ד הצליח הצבא האדום לכבוש בחזרה את ליטא, אך אז כבר היה מאוחר: מספרם של יהודי ליטא ששרדו נאמד ב-‏000,8 בלבד!

הרב מפוניבז' משתתף בשיעור תניא

כאמור, ליטא מאז ומקדם הייתה מעוז ה'מתנגדים', אולם במשך השנים התפתחו בה קהילות חסידיות, בעיקר ליובאוויטש רבות. גם ישיבות 'תומכי תמימים' הוקמו בה.

נתחיל בתיאור נרחב אודות קהילת ליובאוויטש בעיירה פונוביז' אותה בנה החסיד הרב שמואל צבי ליסון הי"ד שהגיע לשם בשליחות אדמו"ר הרש"ב. חסיד זה היווה למעשה את חוט השידרה של הקהילה החב"דית בפוניבז'.

דמותו היפה של החסיד הרב שמואל צבי הירש ליסון הי"ד, מבוגרי ישיבת 'תומכי תמימים' בליובאוויטש, היתה ידועה למדי ברחובותיה של פוניבז'. גם רבני העיר והדמויות התורניות הבולטות בו, החזיקו ממנו מאוד.

כך היה עם רב העיירה הגאון הרב יוסף כהנמן ע"ה ראש הישיבה המקומית ולימים מייסד ישיבת פונוביז' בבני ברק, שחיבב מאוד את דמותו של החסיד וקראו "מיין שמואל הירשעלע (שמואל הירשעלע שלי)". לעתים היה ר' שמואל צבי נקרא לאסיפה בביתו של הרב כהנמן כדי לדון בעניינים שעל הפרק. דעתו תמיד הייתה נשמעת ונחשבת.

לא זו אף זו, אלא דירתו המרווחת של הרב שכנה באותה סימטה בה שכן בית הכנסת החב"די. לא פעם הגיע הרב להתפלל בו בשבת קודש ואף היה נשאר להאזין לשיעור התניא מפי הרב ליסון. גם בשמחת תורה היה מגיע להשתתף בהקפות המיוחדות שערכו החסידים. הוא נשאר לעמוד ליד עמוד התפילה ומסתכל בחיבה מופגנת בכל התכונה שהתנהלה על ידי הרב ליסון כשחיוך של נחת רוח נסוך על פניו.

השוחט שהפך לגביר

הרה"ח ר' שמואל צבי הירש ליסון, נולד בעיר וייערכניפרובסק שבאוקראינה בשנת תרמ"ב בערך. אביו, הרה"ח ר' אברהם ליסון, היה נין של אחד מחבריו של הבעל-שם-טוב מהתקופה שלפני התגלותו. ר' אברהם התקרב לליובאוויטש לאחר נישואיו עם בתו של הרה"ח ר' אברהם יצחק קוץ, מחסידיו המובהקים של אדמו"ר ה"צמח צדק".

מסופר על ר' יצחק קוץ שהיה עובד לפרנסתו במלאכת השחיטה. פעם נכנס ליחידות אצל אדמו"ר ה"צמח צדק" שאמר לו כי עליו להיות גביר. כאשר חזר לביתו שבצ'צניק, עוד בטרם הגיע לעיירה, פגש בו פריץ המחוז וזה אמר לו: "יצחק, אתה אדם ישר ואני מאמין לך. לכן אטיל עליך עבודה חשובה. אשלח איתך שלושים עגלות סוכר למוסקבה בכדי שתמכור אותם". הוא אכן ביצע את המלאכה כראוי ושליחות זו הכניסה לו סכום כסף גבוה במיוחד באמצעותו החל לעסוק במסחר. עד מהרה הפך לסוחר יערות ונחשב לגביר גדול כפי ברכתו של הרבי.

לימים קנה ר' יצחק בעיר וייערכניפרובסק חצר גדולה ובה מספר בתים, בהם השתכן ויחד עמו ילדיו הנשואים ועוד משפחות נוספות ששכרו ממנו את הבתים תמורת תשלום נאות.

את אחת מבנותיו השיא להרה"ח ר' שמואל צבי ליסון הי"ד, אביו של יבלחט"א הרה"ח ר' אברהם ליסון שי' מכפר חב"ד, ובת אחרת נישאה להרה"ח ר' משה דובער גנזבורג, אביו של יבלחט"א הרה"ח איצק'ה גאנזבורג מניו יורק.

חתנו ר' דובער גנזבורג סיפר, כי חמיו היה מתפלל באריכות ומקפיד לאכול לחם לא טרי בכדי לשבור את מידת התאווה.

חסיד, מעמיק ולמדן

בבחרותו נשלח ר' שמואל צבי ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בהארדישץ. ישיבה זו שהייתה סניף של הישיבה המרכזית בליובאוויטש, הייתה תחת הנהלתו והשגחתו של הרב החסיד זלמן הבלין. בהארדישץ למד אצל הרה"ח ר' אברהם מזעמבין [לנדא].

בשנת תר"ס החל ללמוד בליובאוויטש עצמה בצלו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב. במשך שמונה שנים למד בליובאוויטש, כשבשנים אלה שקד על לימוד נגלה וחסידות בהתמדה רבה. לימים העידו עליו חבריו לספסל הלימודים כי הוא לא רק למדן גדול אלא גם חסיד דגול ומעמיק בלימודו. ר' שמואל צבי היה בקי בכל ארבעת חלקי שולחן ערוך והוסמך לרבנות על ידי גאונים ידועים מהתקופה ההיא. מלבד זאת ידע בעל פה מספר סדרי משניות.

בעת שנקרא להתייצב לשירות בצבא הצאר, נכנס ל'יחידות' וביקש מאדמו"ר הרש"ב ברכה ועצה כדי להיפטר משירות הצבאי. אדמו"ר הרש"ב הורה לו כי שבועיים לפני יום התייצבותו, יקשור שתיים מאצבעותיו זו לזו ואת הקשר יתיר רק ביום ההתייצבות.

ר' שמואל צבי עשה כהוראת הרבי ורופאי הצבא החליטו כי יש לו בעיה רפואית בידו ובשל כך הוא אינו כשיר לשירות בצבא הצאר...

כאשר חזר לליובאוויטש הורה לו אדמו"ר הרש"ב לקשור שוב את שתי האצבעות במשך שבועיים וכך האצבעות יחזרו למקומן. ר' שמואל צבי מילא אחר הוראת הרבי והנס אכן קרה - האצבעות הבריאו לחלוטין!

חסידים העידו כי אמנם הרבי הרש"ב ייעץ לבחורים רבים כיצד להתנהג לקראת ביקורת הגיוס, אך נדיר ביותר, אם בכלל, שיעץ כדי להחזיר את הדברים לקדמותם, דבר המעיד על החביבות המיוחדת שהקדיש לו הרבי הרש"ב...

משפיע בפונוביז'

עוד בטרם חתונתו נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לפונוביז' שבליטא. הוא קיבל הוראה מפורשת להתחתן עם בת העיירה, להמשיך ולהתגורר בעיירה ובה להפיץ את תורת החסידות. על אותה שליחות מיוחדת מספר בפורטרוט בנו, החסיד ר' אברהם ליסון שי' מכפר חב"ד:

"אדמו"ר הרש"ב הטיל עליו להתחתן בפוניבז' ולאחר מכן להתחיל ליצור סביבה חב"דית ולהקים בית כנסת חסידי, לחזור מאמרים, לקבוע שיעור בלימוד תניא ברבים ושאר הפעולות הקשורות בהפצת מעיינות החסידות.

"הוא אכן מילא את השליחות בצורה הטובה ביותר. הוא נישא והקים קהילה חסידית לתפארת לצד בית כנסת חב"ד, וכך גם הפך למשפיע הרשמי של אנ"ש בעיר.

"יהודי העיר, ללא הבדל השקפה וגיל, חיבבוהו והעניקו לו את התואר "דער חסיד'ל" ("החסיד"). על אף טרדות הפרנסה הוא היה מסור לשליחותו ויצר גרעין חב"די בבחינת 'טופח על מנת להטפיח'. בזכותו צמחה והתפרסמה תנועת חב"ד בפוניבז' בה חיו כחמש-עשרה אלף יהודים.

"במשך הזמן הלכה קהילת חב"ד והתרחבה ואף הוקמו שני בתי כנסת חב"ד. כל המתפללים בבתי כנסת אלו העריצוהו ביותר".

לאחר שכבר הצליח להקים קהילה חסידית גדולה, נטל על עצמו משימה חשובה - לקשר את יהודי פונוביז' לרבו, אדמו"ר הריי"צ. הוא הקדיש זמן ומאמצים רבים כדי שיהודים רבים ככל האפשר יכתבו לרבי.

בשנים בהן שהה הרבי בריגא, ארגן מידי שנה קבוצה גדולה של יהודים שנסעו לריגא. כולם ביקרו בחצר הרבי, השתתפו בתפילות, בהתוועדויות ואף נכנסו ליחידות. ר' שמואל צבי אירגן את הנסיעה כשהוא מפרסם על "טיול מאורגן לריגא". היו כאלו שאכן נסעו לטייל או לבקר קרובים וכדו', והחסידים עצמם נסעו לאדמו"ר הריי"צ. כולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו בסופו של דבר אל אדמו"ר הריי"צ.

ביתו של ר' שמואל צבי ליסון היה ידוע כבית מובהק של הכנסת אורחים. חסידי חב"ד שנקלעו לפונוביז' ידעו כי הבית פתוח בפניהם בכל עת ובכל שעה. מסביב לפוניבז' היו כעשר עיירות בהן התגוררו חסידי ליובאוויטש. רבני העיירות הללו: קופישוק, סקופישוק, פאנידעל, אבעל, ראקישוק ועוד, היו חניכי ישיבות ליובאוויטש ובבואם לפוניבז' לשם סידור עניניהם התאכסנו בבית משפחת ליסון.

כך גם החסיד הנודע ר' איצ'ע מתמיד הי"ד, נסע בשליחות הרבי לכמה מדינות, ובבואו לפוניבז' התעכב בבית ר' שמואל צבי ימים מספר. לכבודו נערכה התוועדות מיוחדת ב"קלויז של אנ"ש" כפי שנקרא בית הכנסת חב"ד. "זכורני שהדבקתי מודעות בכחמישה עשר בתי-הכנסת בעיר ובזכותם הגיע קהל רב אל בית הכנסת. יהודים רבים שלא היו מעדת החסידים, לאחר ששמעו מאמר חסידות מפיו של ר' איצ'ה, הבינו כי תלמיד חכם משכמו ומעלה נמצא בפניהם והם הזדרזו לחטוף 'שיריים' ממה שטעם בהתוועדות..." נזכר ר' אברהם ליסון.

"אזכיר קו מיוחד שאפיין את אבא שנחקק בזכרוני. בשעות או ברגעים קשים, הוא היה נעמד ומתחיל לנגן לפתע ניגון 'רציני' ב'תנועות' ממושכות ועמוקות. הוא לא היה עושה זאת לשם פורקן מהמתח בלבד; אלה היו החיים החסידיים כאשר יודעים ומרגישים שניגון חסידי יש בו את ה'ויטמין' החיוני והאידיאלי כדי לעורר את נפשו ונפש בני ביתו וסביבתו באמונה וביטחון".

שבת של אבא

ר' אברהם ליסון שי' מתרפק על זכרונותיו בית אבא. זיכרונות משפחתיים מובהקים שנחקקו בו משבתות ילדות בצל הוריו - שבתות שהתאפיינו באווירה עילאית, תפילה באריכות והכנסת אורחים. כשהוא מספר על השבתות ההן, עיניו מצטעפות בדוק של לחות...

"מזמן שאני זוכר את עצמי הייתי בערב שבת מכין את בגדיו של אבא לקראת שבת. עוד בטרם הגיע הביתה מהחנות בה עבד, כבר ניקיתי לו את הסירטוק, את מעיל החורף ואת המגבעת.

"אבא הקפיד על סגירת החנות כמה שעות לפני שבת. בפונוביז' היו טחנות קמח גדולות שסיפקו קמח לכל המדינות הבלטיות. אבי יחד עם אמי מרת יענטא ניהלו חנות בה המוצר העיקרי היה קמח. הם מכרו בחנות עשרה סוגי קמח ובכמויות גדולות. אף על פי כן, אבא היה שקוע ראשו ורובו בבית הכנסת ובשיעורי תורה ואל החנות היה מאחר להגיע.

"ביום שישי בצהריים היה סוגר את החנות לכבוד השבת המתקרבת. קרה ובאותה שעה היו קונים רבים בחנות, אך הוא לא היה מתחשב בהם ומכריז כי על הקונים לעזוב מיד את החנות. בעקבותיו גם יהודים סוחרים נוספים היו ממהרים לסגור את חנויותיהם.

"עם שובו מהחנות הביתה, היה סר למטבח לבדוק האם התבשילים הוכנו כמו שצריך. בארון הספרים היה פותח מגירה מיוחדת במפתח הקשור לכיס החליפה, משלשל חופן מטבעות לקופת "רבי מאיר בעל הנס - כולל חב"ד ירושלים".

"בזמן שאימא הייתה מדליקה נרות שבת, הוא היה נעמד במרחק מה משולחן השבת ומחכה לענות 'אמן' על ברכתה.

"בדרך לבית הכנסת היה נחפז וממעט בדיבור. לאחר תפילת מנחה וקבלת שבת, לפני אמירת 'כגונא' היו מפסיקים לשיעור תניא שמסר אבא. הקהל ברובו היה יושב מסביב לשולחן ארוך ואני, הילד הקטן, מוציא כ-‏30 ספרי תניא מהארגז הסגור של אבא, מחלקם בין המאזינים ואוספם חזרה בסיום השעור שנמשך כשעה.

"אמירת התניא הייתה בקול אדיר וממושך, קול שמיזג בתוכו תוקף ונעימות, הנשמע ומשתפך ב'קלויז' כולו. בלי ספק הוא היה חודר לכוחותיהם הפנימיים של השומעים.

"אבא היה מאריך בתפלותיו, בשבתות ובחגים בכלל, ובפרט בתפילת ליל שבת. זכורני שאני ואחי הצעיר יחיאל מיכל הי"ד, היינו נשארים בבית הכנסת הריק ומחכים שיסיים את תפילתו עד שעה מאוחרת [יש לציין כי ר' אברהם שי' עצמו 'ירש' נוהג זה מאביו. תושבי הכפר יודעים כי כאשר הם מסיימים את סעודת ליל שבת, ר' אברהם עודנו שקוע בתפילתו... - ש.ז.ב.]

"פרט לאבא שהיה מנגן את תפלתו בפינה מזרחית-דרומית, לא היה עוד איש בבית הכנסת. כשסיים להתפלל היה מברך אותנו הילדים בברכת 'גוט שאבעס' לבבי וביחד חוזרים הביתה באיטיות ובנחת. בדרך היה מגלגל שיחה בענייני דרך ארץ, עניית 'אמן' כתיקונה ומרחיב אודות תפילה מתונה. אגב הליכה היה בוחן אותנו אם אנו יודעים לדייק בתפילה בביטוי הברה קשה או מילה פלונית מורכבת וכדומה. הוא גם היה מדבר על לבנו שנוותר על בזבוז הזמן בשבת ובמקום זאת לשנן תהלים ופרקי אבות. אבא אף הבטיח תשלום לכל פרק והיה מקיים את הבטחתו. לעיתים היה מסביר נקודה חינוכית מהפרשה על פי דברים ששמע מאדמו"ר הרש"ב.

"בשבתות בהן השיג אורח, לא היה מאריך בתפלה אלא מזדרז לסיימה. בדרכו הביתה היה מתעניין במצבו של האורח ובעיירה ממנה בא. בהגיענו הביתה היה מקפיד לאחל לכל אחד ואחת מבני הבית 'גוט שאבעס' בפנים מסבירות.

"הקידוש היה נעשה בקול רם ובהדגשה מיוחדת. תמיד במתינות ובאותו הקצב. בסעודה היה מנגן יחד עם הילדים 'אזמר בשבחין' ואת הניגון הידוע של 'לכתחילה אריבער' ועוד מניגוני ליובאוויטש. כיליד אוקראינה הוא ידע ניגונים חסידיים בשפה זו, רובם מהסבא משפולי. מידי פעם היה מספר לנו סיפור, הוראה או הנהגה מהרה"ח ר' גרונם, הרשב"ץ או ר' אברהם מז'עמבין - המשפיעים אצלם למד בליובאוויטש ובהארדישץ.

"קריאת שמע שעל-המיטה התארכה אצל אבא והיה עוסק בה בכל לילה באריכות רבה. הוא היה מעמיד שרפרף על השולחן ונשען עליו בעמידה כדי שלא ירדם. לשמירת העירנות היה דופק קלות עם עקבו על הרצפה ומידי פעם מחליף את מקום עמידתו מהשולחן אל המזנון וממנו לאדן החלון וחוזר חלילה, כך במשך שעה ארוכה עד שסיים את קריאת שמע שנאמרה בכוונה מרובה.

"בשבת בבוקר השכים מאוד, בין בחורף ובין בקיץ. מאוחר יותר היה מוסר לידי מגבת כדי שאקחה אל המקווה, וזאת למרות שבפוניבז' היה עירוב מכל מקום נזהר מטלטול בשבת. יחד צעדנו לעבר בית המרחץ הבנוי שעל שפת נהר ניעוועז'יס וטובלים במקווה. אחרי שתיית כוס תה היה מלמד ב'קלויז' שעור בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ולאחר מכן שיעור נוסף במאמר חסידות.

"התפילה אמנם החלה בשעה תשע, אבל אבא המשיך ללמוד חסידות ורק מאוחר יותר התחיל בעבודת התפילה. הוא היה משקיע כוחות רבים בעבודת הלב, בביטוי האותיות בחיות ובדביקות והכול במתינות רבה, ובדרך כלל בעמידה. פניו היו אל הקיר והוא נשען על האיצטבא, עליו היה מונח הסידור וכן ספר חסידות.

"לקראת סיום התפלה הכין אבא עשרות ספרי תהילים פתוחים לפי התאריך בחודש, ספר על גבי ספר. הוא ניגש לכל מתפלל ותחב בידו את התהילים הפתוח ומזרזו לומר תהלים לפי השיעור היומי. "טיפול אישי" זה נעשה כדי להשריש תקנת אדמו"ר הריי"צ באמירת תהילים לפי השיעור היומי. בתום התפילה היה מלמד את הקהל פרק משניות. את מנהגיו אלו בתהילים ולימוד משניות היה עושה גם בימות החול.

"לאחר שהמתפללים סיימו את אמירת התהילים, היו הולכים לסעודת שבת עם בני משפחתם בעוד אבא חזר לתפילתו שנמשכה עוד שעה ארוכה. רק לאחר סיום התפילה חזרנו עמו בצוותא לסעודת שבת בביתנו.

"בשבת אחר הצהרים אימא הייתה קוראת בלבביות את הפרשה ב'צאינה וראינה' ואנו הילדים הצטופפנו סביבה, בולעים בצמא סיפורים יפים שהשמיעה לנו.

"השבת החסידית של אבא, כמו כל פעילותו בשליחות רבותינו נשיאינו, נגדעו באחת!"

ביקור אחרון

אצל הרבי

ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה, נסע ר' שמואל צבי ליסון למדינות אירופה בכדי לאסוף כסף לישיבה ששכנה בפוניבז' בה רוב התלמידים היו מקהילות ליובאוויטש בכל רחבי ליטא. בין השאר הגיע גם לפריז שם ייסד "חדר" בעידודו ובסיועו של הרה"ח ר' זלמן שניאורסון ע"ה. במקביל לגיוס הכספים שימש גם כמלמד דרדקי.

ביום י"ג במר-חשוון תרצ"ט ארע רצח פוליטי שהיה הניצוץ למאורעות הדמים של אירופה. הירשל גרינשפן רצח את המזכיר השלישי של שגרירות גרמניה בפריז. הירשל שהיה אז נער כבן 17, נולד בגרמניה להורים בעלי נתינות פולנית. הוא ברח מגרמניה לצרפת בעוד הוריו גורשו מגרמניה יחד עם יהודים נוספים נתיני פולין שהתגוררו בגרמניה. הם נשלחו מגרמניה אל מעבר הגבול עם פולין, אלא שפולין סירבה לפתוח בפניהם את מעבר הגבול והם נשארו על הגבול חסרי אונים. בעקבות זאת החליט הירשל לנקום בגרמנים ובשל כך ירה למוות בציר הדיפלומטי של שגרירות גרמניה בפריז.

הגרמנים מצאו עילה לנקום ביהודים שהירשל נמנה עליהם. יומיים לאחר ההתנקשות, ביימו שלטונות גרמניה התקוממות עממית כנגד היהודים. פרעות אלו קיבלו את הכינוי הידוע "ליל הבדולח".

הממשלה הצרפתית הושפעה אף היא מהגרמנים, והיא החלה להגביל את היהודים תושבי צרפת. הצרפתים שעד כה העלימו עין מהפליטים רבים שהגיעו לצרפת, התחילו להטיל הגבלות חמורות על הפליטים היהודיים. ר' שמואל צבי ששהה בצרפת ללא ויזה מתאימה, היה בבעיה. כל ניסיונותיו להשיג ויזה כזו, עלו בתוהו.

הוא נאלץ אפוא לעזוב את צרפת ולשוב הביתה לפוניבז'. הוא נסע דרך אוטווצק שם שהה באותם ימים כ"ק אדמו"ר הריי"צ וזכה להיכנס ל'יחידות'. היה זה ביקורו האחרון אצל הרבי שכן חודשים מספר לאחר מכן פרצה מלחמה העותם השניה.

כאמור, בחודשי הקיץ תש"א תקפו הנאצים את הצבא הליטאי והחלו הפגזות קשות ואיומות.

על מאורעות אותם ימים מספר ר' אברהם שי' ליסון: "ביתנו היה מלא ביהודים שביקשו עצה; הם רצו לדעת האם כדאי לברוח מליטא או להישאר במקום. ההתלבטות הייתה גדולה, כיון שהשמועות על יחסם המדכא של הגרמנים ליהודים לא היו כל כך ברורות. ידענו שהם עושים צרות, אבל גם הקומוניסטים רצחו חסידים רבים או שלחום לסיביר. היה קשה להחליט מה עלינו לעשות לעת הזאת.

"הבית רעד כל הזמן מהדף ההפגזות הבלתי פוסקות. אני ביקשתי לברוח ושאלתי את עצתו של אבא. אבא אמר לי: 'אתה כבר לא ילד - הייתי אז בן 18 - קשה לי להשיב לך. תחליט מה שתחליט וה' ישמור אותך'... כיון שאבא לא סירב, התחלתי אפוא להתארגן לבריחה.

"ביום השלישי לפרוץ הקרבות, עליתי על רכבת שיעדה לא היה ידוע לי. השארתי מאחור את הוריי, אחי ואחותי יחד עם חמשה עשר אלף יהודי פונוביז' בקרבם גדלתי כל חיי. זו הייתה הפעם האחרונה בה ראיתי את הוריי.

"כחודשיים לאחר מכן, בראש חודש אלול תש"א, רוכזו יהודי פוניבז' בשדה תעופה קטן בסמוך לעיר, וכולם חוסלו ביריות. הי"ד. רק בודדים מהם נותרו לפליטה, ובהם אני ועוד כמה מאחיי המבוגרים שכדי להימלט מהשירות בצבא הליטאי, היגרו כמה שנים לפני המלחמה לדרום אפריקה".

סיפור חייו של ר' שמואל צבי ליסון, הוא בעצם סיפור חייה של קהילת ליובאוויטש בפונוביז' אותה הקים בשליחות אדמו"ר הרש"ב. פרטים אלה המועלים לראשונה עלי גיליון, יהיו לזכרם של חסידים אלו שהושפלו ונרצחו על ידי הנאצים ועוזריהם ימ"ש.

הכתבה מבוססת על ראיון עם הרה"ח ר' אברהם ליסון שי'. וכן: "אגרות אדמו"ר הריי"צ", "תולדות אדמו"ר הריי"צ", "התמים", "התמים" (מוסף בית משיח), "כפר חב"ד", "ביטאון חב"ד", "ליובאוויטש וחייליה", "יזכור ראקישוק", "ליטא", מוזיאון יד ושם, ובית לוחמי הגטאות.

מכתבו של אדמו"ר הריי"צ לקהילת חב"ד בפוניבז'

בשנת תרס"ט ייסד אדמו"ר הריי"צ שהיה אז מנהל ישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש אגודת 'חניכי ישיבת תומכי תמימים'. באגודה היו חברים כל בוגרי הישיבה, ומטרת האגודה הייתה לסייע ולפעול יחדיו בגשמיות וברוחניות. במיוחד בהפצת המעיינות. בנושא זה כתב לר' שמואל צבי (אגרות קודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א ע' מט).

ב"ה. ד' שופטים א' אלול תרס"ט. באבינאוויטש נאות דשא.

תלמיד אגודתנו הנכבד ומרומם וו"ח ירא אלוקים מרבים מהולל בתשבחות וכו' המופלג מו"ה שמואל צבי שי' ליסאהן פאניעוועז

בהיותך אחד מתלמידינו היודע בודאי, כי כל עמל מוסד תומכי תמימים בתלמידיו לא היה כי אם בשביל לעשותם לאנשים חיים, אנשי רוח ורגש. שיהא בהם כוח לעשות ולעשות לעבוד ולפעול בעניינים דתיים מוסריים פעולות מוחשות מצויינות; לזאת באנו להודיעך, כי בעזרת השם יתברך ובהסכם כ"ק אאמו"ר שליט"א וחפצו הנמרץ מיסדים אנחנו אגודה שאליה יכנסו בפועל כל התלמידים שלמדו בליובאוויטש תחת השפעתו והשגחתו הרוממה, למטרה המבוארת בגיליון הרצוף פה (שהיא הפרוגרמה לפי שעה. עד האסף החברים אי"ה).

אין כל ספק, כי האגודה תביא אי"ה לחבריה תועלת כפולה: מוסרית וחמרית, ובטוחים אנחנו, כי גם אתה בכל לבך, המסור ונאמן לרעיון התמימות, תסכים להיכנס אל האגודה, ותועיל להודיענו במוקדם: הסכמתך והערותיך, שנות לימודך במוסד, עסקך, ביתך, מעמדך במוסד ובחומר, מעמד בני עירך, שאיפתך בכלל ואפשרות דרישותיך מהאגודה, בשביל להביא רשימת כל הדברים האלה בספר הערוך למטרה זאת.

ראוי גם לעורר בדברים או במכתבים את חבריך הקרובים אליך במקום או ברוח, לתת בינה בליבם, כי מטרת האגודה היא נשגבה מאז, ואשר האסיפה הבע"ל, אי"ה, בהסכם החברים, עוד תשכלל פרטיה, וכדאית היא להימסר אליה בכל לב ונפש. להוציא לפעולה טובה את כל אשר בכוחה.

המצפה לתשובתך הקרובה דורש טוב ואושר אמיתי לנאמנים לחנוכם התמימי.

יוסף יצחק ש"ס

"אל תשכחו שאוכלים לשם שמיים!"

קווים לדמותו של הרה"ח יחיאל מיכל ליסון ע"ה:

אחיו הצעיר של ר' שמואל צבי ליסון, ר' יחיאל מיכל, הלך בעקבות אחיו והגיע אף הוא ללמוד בליובאוויטש. היה בשנת תר"ע, שנתיים לאחר שאחיו סיים את לימודיו בישיבה. בספר "ליובאוויטש וחייליה" מסופר כי היה בעל "מרה לבנה" –כלומר: שמח ביותר בכל עת. כמו כן נכתב שהיה "זייער חסידיש", חסידי מאוד.

הגאון הרב זלמן שמעון דבורקין, מתלמידי 'תומכי תמימים' באותם שנים סיפר, כי ר' יחיאל מיכל נהג בעת הסעודות בחדר האוכל של הישיבה, לבקש שקט מחבריו התמימים ואז היה אומר בקול רם: "אל תשכחו שאוכלים לשם שמיים"...

במשך שלוש שנים למד בליובאוויטש ולאחר מכן הקים בית חסידי. אולם בקיץ תר"פ נפטר והוא בן 33 בלבד. הוא היה אחד ממניין החסידים הצעירים שנפטרו בשנת תר"פ, זמן קצר לאחר פטירתו של אדמו"ר הרש"ב.